ישראבלוף ויוקר המחיה: למה אין חלב רגיל בסופרמרקט?

לפני יומיים עשיתי את הקניה השבועית ברשת השיווק הזולה אותה אני נוהגת לפקוד. כשהגעתי למדפי החלב, ראיתי מחזה שלא נראה בסופר הזה ובאחרים הרבה מאוד זמן.

על דרגשי הברזל החצי ריקים, זו לצד זו עמדו קופסאות הקרטון המלאות בלבן-הלבן הזה, ועל האריזה שלהם היה מודפס הלוגו "מחלבות הגולן", המחלבה הקטנה בצפון שהתמוטטה וקמה מעפרה, במקום החלב של טרה ותנובה שאי אפשר להשיג עכשיו כמעט באף סופרמרקט.

זה מה שקורה, כשהיצרניות הגדולות מחליטות שלא מתאים להן לייצר חלב "עממי" עם רווח קטן. הן פשוט מפסיקות לייצר אותו - המדינה עומדת מולן חסרת אונים והצרכנים קונים את החלב של "הביוקר", שאותו הן דווקא משווקות בשמחה, בכמויות ובהרבה מאוד כסף.

תנובה אגב, מכחישה כי הפחיתה את ייצור מוצרי החלב שבפיקוח. לדברי החברה אין כל מחסור בחלב או בחמאה מפוקחים מתוצרתה.

כל זה התחיל ביומיים ההם בסוף אפריל, כשמוצרי החלב בפיקוח היו אמורים לזנק ב- 16%, ימים שבהם אפשר היה לחתוך את המתח בסכין של גבינות קשות.

זוכרים איך שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שהאשים את הממשלה הקודמת בעליית המחיר שנכפתה עליו, הצליח, ממש ברגע האחרון, על הבאזר, להפחית את העליה החדה ל- 9% סך הכל ובא לציון גואל, עד ההעלאה הבאה? מתברר שהניצחון הזה היה ניצחון פירוס.

המחלבות, שציפו שמנגנון העלאת המחירים האוטומטי שהובטח להן, יכנס סוף סוף לתוקף במאי, הסכימו לפרוס את עליית המחיר על פני שלוש שנים וחתמו בלית ברירה על ההסכם. אבל כאן מגיע הטוויסט.

כבר בדיוני ועדת המחירים של משרד האוצר והחקלאות, הזהירה המפקחת על המחירים במשרד החקלאות שההסכם החדש, שאמור היה להחליף את המנגנון האוטומטי, יגרום למה שאנחנו רואים היום: יצרנים יפסיקו לייצר חלב בפיקוח והציבור יאלץ לקנות תחליפים יקרים יותר בשיעור של כ- 20% מהחלב בפיקוח, יקר יותר משיעור ההעלאה הצפוי.

ואכן כך היה: תנובה וטרה ניצלו את העלאת המחיר של המוצרים בפיקוח, כדי להעלות את אלה שלא בפיקוח ובד בבד הפחיתו את ייצור "החלב ההפסדי", לטענתן, בגלל העלויות הגבוהות שאינן מכוסות על ידי המדינה.

תנובה חתכה בכמויות (כפי שצוין, בחברה מכחישים), שופרסל הפסיקה לייצר את המותג הפרטי עוד קודם, כשמחלבות הגולן התמוטטו בגלל הפסדיות ייצור החלב הזה, וטרה עצרה את שיווק החלב בשקיות ועברה לשיווק חלב באריזות של שני ליטרים, שאינו מפוקח.

כאמור, מייד אחרי עליית מחירי המוצרים המפוקחים, הודיעה תנובה שהיא מייקרת את מוצרי החלב הלא מפוקחים שלה בשיעור חד של בין 4.6% ל- 9% - ומיד אחריה התייקרו גם המוצרים הלא-מפוקחים של שאר המחלבות.

זאת אומרת, המחלבות חיכו לרגע שבו מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו, כדי להקפיץ את המחירים של שאר המוצרים שלהם ולדפוק קופה, כי אם החלב המפוקח עלה, אז אפשר.

מכיוון שמדינת ישראל שקובעת את מחירי המוצרים בפיקוח, אינה יכולה לכפות על היצרנים לייצר אותם, נוצר מצב אבסורדי שבו עלו מחירי החלב שבפיקוח בהסכמת המחלבות, אבל הן הפחיתו בייצורו, העלו את המוצרים שאינם בפיקוח, והמחסור במוצרים הזולים מעמיד את הצרכן בפני אופציה אחת בלבד, לרכוש את החלב המועשר, דל הלקטוז, באריזות גדולות, או כל המצאה אחרת שיכולה להכניס לקופת המחלבות עוד ועוד כסף.

המדינה לא יכולה להכריח את היצרנים לייצר חלב מפוקח, כפי שאינה יכולה להכריח את המאפיות לאפות לחם בפיקוח, אבל היא בהחלט יכולה לקבוע מכסות לייבוא של חלב ניגר, מהלך שנמנעו ממנו עד כה כדי לשמור על השוק מקומי - ולייצר תחרות אמיתית, כמו שקורה בשוק החמאה, שעבר בדיוק את אותה האבולוציה.

היצרניות הפסיקו לייצר חמאה בפיקוח, השוק נפתח לייבוא, בהתחלה אמנם המחיר זינק בחדות, אבל היום ניתן למצוא חמאה במחיר זול מהמפוקח.

ויליפוד, שמייבאת גבינות מחו"ל ורמי לוי, שמביא חמאה מעבר לים, כבר פנו למשרד החקלאות בעניין, כדי ליצר אלטרנטיבה שפויה. שר החקלאות, שאמור לאסר את המכסות הפטורות ממכס של חלב ניגר, שלח את המנכ"ל שלו לדבר אל ליבן של המחלבות ולשכנע אותם במילים מתוקות שיואילו לייצר חלב בפיקוח ואם זה לא יעזור, לתת להם כסף כדי שיסכימו לעשות זאת.

עד אז, משפחות מעוטות יכולת יצטרכו לחשוב פעמיים אם לתת כוס חלב לילד. ככה זה כששר האוצר חושב בעיקר על הקרדיט ושר החקלאות דואג בעיקר לחקלאים. יכול להיות שלפעמים כדאי לנבחרי הציבור להיות קשובים מעט יותר לדברי הפקידים?