בנק ישראל בצעד חריג: התערב בקביעת היציג ביום שישי בשל ניסיון הבנקים להקפיץ שער הדולר לקראת פדיון הגלבוע

בצעד יוצא דופן, התערב בנק ישראל ביום שישי בקביעת השער היציג, זאת בשל ניסיון הבנקים להשפיע על רמתו. החשיבות של השער היציג ביום שישי נבעה מפדיון סדרה גדולה מאוד בהיקף של כ-3.6 מיליארד שקל של אג"ח צמודה לדולר מסוג גלבוע. התשלום למחזיקי האג"ח נעשה לפי השער היציג שנקבע ביום שישי.



ביום שישי, כמו בכל יום מסחר אחר, עקבו בבנק ישראל אחרי ציטוטי הבנקים כפי שהם מופיעים במערכת הרויטרס. מערכת מיוחדת בבנק ישראל קובעת את רמת השער היציג על סמך ציטוטים אלו. אולם, יש לציין כי מדובר בציטוטים בלבד ולא בשערים בהם נעשו העסקות בפועל.



בחדר העסקות של בנק ישראל הבחינו כי בשעה 11:15 (השעה בה מתחילה הדגימה לקביעת השער היציג) ציטטו הבנקים שער ממוצע של 4.86 שקלים ובנקים מסוימים אף ציטטו שער אמצע של 4.87 שקלים. ציטוטים אלו לא תאמו את רמת השערים בהם נעשו העסקות בפועל.



בבנק ישראל האזינו במקביל ל"בוקס" שם ניתן לקבל מידע על העסקות שנעשות בפועל ונדהמו לגלות כי יש פער של עד 2 אגורות בין הציטוטים של הבנקים ברויטרס לעסקות שנעשות בפועל. במקביל, הגיעו תלונות מצד בנקים זרים שהיו מודעים למניפולציה של הבנקים המקומיים. הבנקים הזרים טענו כי מדובר בתופעה שלילית שלא מתאימה למסחר המשוכלל בשווקי המט"ח העולמיים.



למעשה, הבנקים סחרו בדולר סביב שער של 4.84 שקלים בעוד הם מצטטים שער של 4.86 שקלים, כל זאת על מנת להשפיע על קביעת השער היציג. יש לציין כי המחזיקים באג"ח גלבוע, היו בעיקר גופים מוסדיים ובינהם בנקים, ולהם היה אינטרס משותף שיקבע שער יציג גבוה.



מקורות בבנקים מסרו ל-TheMarker כי נציגי חדר העסקות בבנק ישראל התקשרו לבנקים הגדולים וביקשו מהם לבדוק מדוע הם מצטטים שערים גבוהים מהשערים בהם הם מבצעים את העסקות. הבנקים אמרו בתגובה כי הם מאוד עסוקים ואין להם זמן לעדכן את הציטוטים במסכים.



נציגי בנק ישראל הסבירו לנציגי הבנקים בחדרי העסקות כי קביעת השער היציג לא חייבת להתבצע לפי המצוטט במסכים, וכי בנק ישראל יכול לקבוע את השער לפי שיקול דעת. בבנק ישראל הסבירו לבנקים כי עדיף שקביעת השער תתבצע באופן מסודר, וכי הניסיון להשפיע על השער היציג הוא מניפולציה אסורה.



ל-TheMarker נודע כי בנק הפועלים היה הראשון שתיקן את הציטוט במסכי הרויטרס ואליו הצטרפו יתר הבנקים הגדולים, כך שהחל מהשעה 11:35 שיקפו הציטוטים במערכת הרוייטרס את רמת השערים בהם נקשרו העסקות בשוק המט"ח.



בעקבות האירוע חרג בנק ישראל ממנהגו והתערב בקביעת השער היציג. בימים רגילים דוגם בנק ישראל כל 5 דקות במשך שעה את רמת השערים (לפי המצוטט ברויטרס) ובסיום השעה בוחרת המערכת את אחת הדגימות שהיא למעשה השער היציג. ביום שישי הדגימה התבצעה כרגיל בין 11:15 ל-12:15, אך הבנקים תיקנו את הציטוטים באופן שהם תאמו לעסקות שנקשרו רק החל מ-11:35, ולכן בנק ישראל בחר את אחת הדגימות שנעשו לאחר שעה זו (ולא נתן למערכת לבחור דגימה אקראית).



בעקבות התערבות בנק ישראל נקבע השער היציג על רמה של 4.849 שקלים בעוד שללא ההתערבות ייתכן והיה נקבע שער של 4.86 שקלים ואף יותר מכך. יש לציין כי התערבות זו חסכה לממשלה תשלום של כ-35 מיליון שקל למחזיקי האג"ח.



מבנק ישראל נמסר כי השער היציג ביום שישי נקבע לפי הנהלים. הבנק סירב להתייחס לפרטי האירוע.