בסיור בין מדפי ומקררי המרכולים אנו נחשפים ליותר מ 10,000 מוצרים שונים, בכל הקטגוריות: החל, למשל, משמפו לשיער יבש או מתולתל ועד לגבינה צהובה לטבעונים, ללא חלב וללא גבינה. פעם הכרנו רק גלידות בטעם שוקולד, וניל או פונץ'-בננה - היום יש לנו מקרר גדוש בטעמים שאת שמותיהם אנו אפילו מתקשים לבטא. ואם כבר מתוק: מישהו זוכר מימי ילדותו שוקולד עם צ'ילי או קרמל מלוח?
אין ספק כי החשיפה המוגברת לרשתות החברתיות מובילה לשינוי משמעותי בדפוסי הצריכה שלנו. אנו פתוחים וסקרנים יותר לטעמים ומוצרים חדשים, ועדיין: עם כל הכבוד לשינויים בהרגלי הצריכה, לרוב מדובר בטרנד, כי לפני ואחרי הכל, אנחנו נשארים נאמנים לטעמים המקוריים ולמוצרים שהיו אבני הייסוש של סל הקניות שלנו גם לפני 20 שנה ומעלה.
איך הקמעונאים מנסים לגרום לנו לבצע את הקניות דווקא אצלם? כולנו חשופים לפרסומות ושיתופי פעולה של אושיות רשת ומומחי קולינריה מהמדיות השונות על מנת לחזק את המותג שלהם ולגרות את הצרכנים.
ועם כל הכבוד לאלה, למרות שקמעונאות מוצרי הצריכה התקדמה מאוד, עדיין השקפות הצרכן במודע ובתת מודע לא השתנו בהרבה: בסל הקניות שלנו מככבים מוצרי בסיס. למרות זאת, אנו מודעים למחיר של חלק קטן מהם - וגם אז לא תמיד צורכים אותם בתבונה.
נניח למשל שאנו זקוקים למארז של גבינה מסוג כלשהו, מוצר עם חיי מדף קצרים יחסית, אבל בבואנו לקחת את הגבינה מהמקרר נתקלנו בשלט על מבצע לפיו גבינה בודדת עולה 10 שקלים, אך אם נרכוש שתי אריזות, נשלם רק 18 שקלים. מדובר יופי של מבצע, נכון?
הבעיה היא שבשורה התחתונה לא חסכנו שקל על כל גבינה, אלא הוצאנו 8 שקלים יותר ממה שתכננו - ונוכח חיי המדף הקצרים (בדרך כלל מוצרי חלב במבצע נמצאים סמוך לתאריך התפוגה שלהם), יש סיכוי שלפחות חלק מקופסת הגבינה השנייה ייזרק לפח.
לפעמים לא מדובר אפילו במבצע: די אם נראה את הרגלי רכישת הממתקים והשוקולדים בדיוטי פרי למשל. שם לא מדובר אפילו במבצע או בחיסכון, אלא בפרסום המחיר בדולרים, מה שמיד גורם לנו לחוש שהם זולים יותר...
מה מייצר אצלנו את הגירוי?
ברוב המרכולים בעולם אנו נחשף בחלל הכניסה לדוכני הירקות והפירות, מה הסיבה לכך? המוצר הראשון בחזית יהיה העגבניות ולידו המלפפונים, כעת בעונת הקיץ מככב גם האבטיח, בעקבות הדינמיות במחירי הירקות והפירות בישראל אין לצרכנים מושג מהו מחיר הגון לעגבנייה, איך קיימים פערים של מאות אחוזים בין קנייה לקנייה - ואף פעם לא זעקנו כמו כאשר העלו לנו את מחיר הפסטה של אסם בשקל אחד.
למרות שמחירי הירקות והפירות כבר ממזמן אינם מייצגים עממיות בישראל, הם עדיין ממרכיבי הבסיס של סל הקניות שלנו. ועדיין - מחיר מוזל ברצפת המכירה או בפרסומת גורם לגירוי משמעותי אצל הצרכן, לעומת אלפי פריטים אחרים שאולי יש להם משמעות גדולה יותר על הוצאות משק הבית.
אפילו לדינמיקה של הקנייה יש משמעות: בפירות והירקות אנחנו בוחרים את הסחורה, ממששים, מריחים, טופחים קלות על צדי האבטיח בתקווה לשמוע צליל מעוד... זאת ועוד - גם ההתקהלות גורמת לנו להצטרף לחגיגה באווירת השוק.
בסל הקניות שלנו יש קרוב למאה מוצרים שנקרא להם "משפיעים", מתוכם הרכבנו סל של 42 מוצרים שיש להם ביקוש גבוה במיוחד - ויצאנו לבדוק היכן נמצא אותם במחיר הזול ביותר.
שימו לב שלא תמיד מדובר במוצרים העיקריים בסל הקניות שלנו. כלומר ייתכן שדווקא מרכיבים אחרים בו יייקרו או יוזילו את הסל הסופי. ועדיין - מדובר במוצרי מפתח שהחיבור שלנו אליהם הוא קריטי בתהליך הקנייה.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות
הסקרים בוצעו באמצעות אתר פרייסז. ט.ל.ח