בראיונות הימים האחרונים במלאות חצי שנה לממשלת נתניהו, הקפידו שרי הממשלה לצטט את צמד המילים יוקר המחיה. מכיוון שחצי שנה לטיפול בבעיה לא הספיקה, הם מבקשים "גרייס" של חצי שנה נוספת, כאילו קיבלו משכנתה על חשבון הציבור.
אלה דפי המסרים שמהם מצטטים שר האוצר בצלאל סמטוריץ', שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שר הכלכלה ניר ברקת, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ורבים נוספים.
אסתפק בציטוט של סמטוריץ: "המאבק ביוקר המחיה נמצא בראש סדר היום ואני נחוש, יחד אתכם אזרחי ישראל, לנצח במאבק הזה. נמשיך להקל את הנטל הכלכלי לצד השמירה על החקלאות כערך לאומי וציוני ראשון במעלה".
יופי. אלא שחצי שנה נוספת זה נצח נצחים. ממשלת השינוי לא קיבלה חודש. מה חודש? אפילו יום אחד. די לזכור איך שרת התחבורה, מירי רגב, צוטטה כמי שמוכנה לשרוף את המועדון, אפילו בלי לתת צ'אנס, גם לא לחקיקה הומניטרית לחיילים או לנשים מוכות.
הבעיה היא שגם אם הממשלה תקבל חצי שנה ועוד שנה על תנאי, ללא שינוי שיטת שקשוקת יוקר המחייה לא יקרה דבר. מה שמכונה כיום מלחמה ביוקר המחייה הוא אסופת אלתורים, פתרונות זמניים והעברת כספים מצד לצד.
מתנהלים לפי הכותרות בתקשורת
התכנית כוללת תגובות נקודתיות על בעיות המוצפות דרך התקשורת או בתכניות צרכנות בטלוויזיה. הבעיה היא שמדיניות נחושה ארוכת טווח להורדת יוקר המחיה דורשת עבודה ממושכת וסיזיפית, בעוד שטיפול, שאינו יותר מאלתור, רק יחליף את הבעיה - כמו מי שאמור לעבור טיפול שורש, אבל מסתפק בסתימה זמנית אצל רופא השיניים.
יוקר המחיה אינו רק מחירי המזון (מחירו של מילקי בברלין) טואלטיקה (מחיר משחת שיניים קולגייט בסופרפארם בוורשה) או מחירי החלב (כמעט בכל מקום שאינו ישראל), אלא שלמחירי המזון יש יחסי ציבור לא רעים ובסדר היום הם מקבלים טיפול VIP.
בשטח מוצעים פתרונות קוסמטיים. בואו ניקח את סיפור המחסור ומחירי החלב. שר האוצר הפר לפני חודשיים הסכם חתום עם הרפתנים ומנע ייקור של 16% במחירי החלב. כתוצאה מכך לא השתלם למחלבות לייצר חלב ונוצר מחסור חריף.
כתוצאה מכך תנובה השתלטה על השוק ו-80% מהנוזל הלבן משווק על ידה לרשתות. מה עושה שר האוצר? במקום לבצע פתרון שורש למחסור, הוא הלך על הראש של החקלאים ושלף פתרון פלא בדמות פתיחת ייבוא חלב לישראל ללא 40% מכס.
זהו פתרון פופוליסטי ברמת ציוץ בטוויטר שבכל מקרה לא יצא אל הפועל. מהלך כזה אפילו שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן לא היה מעז לעשות, מה גם שהוא נעשה מעל לראשו של שר החקלאות, אבי דיכטר.
הלאה: מחירי תרופות מרשם עמדו להתייקר ב-4%-5%. אז מה עושים? מאתרים תרופת פלא בדמות סעיף בתקציב משרד הבריאות בשווי 40 מיליון שקל כדי למנוע את המהלך.
מחירי התחבורה הציבורית אמורים היו לזנק החודש ב-12% בגלל התייקרות הדלק והשכר. אז מה עושים? דוחים את המהלך בחודש ועד אז מנסים למצוא סעיף תקציבי ב-100 מיליון שקל כדי למנוע אותו. ומה הלאה? אלוהים גדול.
מהמרים על מחירי הדלק
מחירי הבנזין הם דוגמה מצוינת לפסגת חלטורת יוקר המחייה. עד לפני חצי שנה מקובל היה לקבוע את מחיר הבנזין פעם בחודש לפי נוסחה קבועה המביאה בחשבון את מחירי הדלק בעולם, הדולר הבלו והמע"מ. עד שהגיע סמטוריץ' ומאז אנחנו מנחשים.
הוא זרק את לפח את נוסחת המחיר הקיימת שנים והעביר אותנו לטוטו החודשי של ניחוש מחירי הבנזין. המחירים התייצבו בחודשים האחרונים על 6.85 שקל לליטר בנזין בזכות הפחתה חלקית של הבלו. ללא שקיפות לא נדע כמה הפתרון היצירתי עולה למדינה, אבל באוצר מסרבים לחשוף נתונים.
ועם כל הכבוד למזון, לאנרגיה ולתחבורה, עדין לא דיברנו על הפיל שבחדר, בדמות מחירי הדיור שאינם יורדים:
הישיבה היחידה של קבינט הדיור בראשות השר גולדקנופף בנושא תכניות הדיור טיפלה, איך לא, בסבסוד דירות של עד 600 אלף שקל, שעיקר המלאי שלהן מצוי בשכונות חרדיות או מתחרדות (אגב, למי שחושב שמדובר בפתרון תמים שהחל לטפל בבעיה מכיוון הדירות הזולות ביותר, מדובר בסעיף בהסכמי הסחיטה הקואליציוניים שליוו את המשא ומתן על הקמת ממשלת נתניהו. מראש תכנן גולדקנופף לסבסד דירות לחרדים).
נתניהו ביקש משר השיכון לשפץ את התכנית. שר האוצר גילה: "אנחנו עובדים על תכנית מאוד גדולה. אנחנו צריכים להוריד מחירים, האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על קצב הבנייה בין 70-80 אלף התחלות. עוד כמה שנים כאלה והמחירים ירדו".
וואו. עוד כמה שנים מחירי הדיור ירדו. כמה פעמים כבר שמעתם את הפזמון הזה, לרוב בניגון חסידי? זוכרים את "מחאת האהלים" עם הסיסמה: "ב' זה בית"? כבר אז הלעיטו אותנו בסיפורים במקום במעשים. ומה קרה למחירי הבתים? התייקרו בעשרות אחוזים.
מחיר שלמות הקואליציה
עם כל הכבוד למחויבות למלחמה ביוקר המחיה (לה התחייב נתניהו במהלך קמפיין הבחירות שלו), לא תמיד פשוט להוריד מחירי מזון, אנרגיה ואפילו דיור, אם הדולר התחזק מתחילת השנה ב-8% בגלל המהפכה המשפטית. זה המחיר לשימור קואליציית נתניהו על חשבון יוקר המחיה.
אם בשוק החלב אם רוצים לשמור על החקלאות יש לסבסד חקלאים ורפתנים. אם רוצים להקל על השכבות המוחלשות, יתבקשו נא פקידי האוצר ויאפסו את המע"מ על 6 מוצרי יסוד (ולא רק על פירות וירקות), שיהיו בפיקוח - ולהבטיח שההטבה כולה תתגלגל לצרכן.
כשמדברים על פערי מחיר בין תל אביב, ורשה וברלין חייבים להביא בחשבון עלויות שכירות (ארנונה שתלויה בשכר במגזר הציבורי), את מחירי מים (שעלו ב-3%), שכר עבודה מפנק עם חוקי עבודה נדיבים, עלויות שינוע ופקקים בנמלים.