עד כמה המערכת הכלכלית מבולבלת לקראת החלטת הריבית של הנגיד? ובכן, בדרך כלל מגיעות התגובות להחלטת הנגיד עוד לפני פרסומן, כאשר ההערכה היא שהרבית תעלה ברבע או בחצי אחוז. הפעם היו מי שהזדרזו לשלוח שתי "תגובות", מוכנות מראש: אחת שמגיבה להחלטת הנגיד שלא להעלות את הריבית במשק, לראשונה אחרי כמעט שנה וחצי, השנייה - "מגיבה" להחלטת הנגיד להמשיך ולהעלות את הרבית בשיעור מתון של 0.25%...
איזו מהן תתפרסם הערב? ככל הנראה הראשונה: ההערכה הרווחת כרגע במערכת הפיננסית היא כי הנגיד יקח הפוגה מהעלאות הריבית, נוכח מה שנראה, אולי, כבלימת האינפלציה נוכח מדד מאי הנמוך-יחסית.
לכאורה יש לנגיד סיבות מוצדקות לעשות כן, בעיקר לאור הנתונים דלעיל. הוא תמיד יוכל לטעון שהצעדים שבהם נקט עד כה התבררו כמוצלחים ושניתן להרפות מהם, לפחות עד שיתברר האם האינפלציה אכן הולכת ומתכנסת מתקרה של יותר מ-5% לכיוון היעד העליון שלה, 3%.
החלטה כזאת, יאמר מיד, תקנה לנגיד גם כמה נקודות זכות בקרב חברי הקואליציה, בטח אצל ראש הממשלה ושר האוצר שיוכלו - ולו למשך ימים אחדים - לההיר שהמדיניות הכלכלית שלהם עובדת. לא עניין של מה בכך על רקע איומים בהשבתת המשק בשל החקיקה שמקדמת הקואליציה.
אלא שמה שעבור ראש הממשלה ושר האוצר, כמו עבור יתר חבריהם לקואליציה, עשוי להפוך לכותרת כלכלית מעודדת, עלול להיות מביך מאוד עבור פרופ' אמיר ירון, שכן ביום שישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן שעלול להצביע שוב על עלייה באינפלציה - איך יראה אז הצעד של הנגיד ללחוץ על דוושת הבלמים של הכלי היחיד שהצליח לעצור את האינפלציה?
מדובר בדילמה אמיתית, אבל מאחר שהמספרים לא מצביעים באופן חד משמעי על כיוון ברור, אפשר אולי לחפש את התשובה מחוץ לטווח העובדות היבשות, במה שעובר על נגיד בנק ישראל החודשים האחרונים.
לפרופ' ירון נמאס להיות שק החבטות של הממשלה. נמאס לו לראות איך שרים שאין להם מושג ירוק בכלכלה, לא כל שכן במדיניות מוניטרית, משתלחים בו, קוראים לו פרא אדם ותובעים לגלגל אותו מכל המדרגות (כדברי שר המורשת, עמיחי אליהו).
משום כך אי אפשר שלא להבין לליבו של שומר סף שבסך הכל רצה לבצע את עבודתו נאמנה - ומצא את עצמו בשדה הקרב הפוליטי, כאשר על כל גיבוי-לכאורה שמעניקים לו ראש הממשלה ושר האוצר, הם שולחים את אחד מ"פקודיהם" להגיד את מה שהם לא יכולים.
הבעיה היא שסוגיית הריבית במשק הישראלי חשובה יותר. תארו למשל שומרת סף אחרת שמותקפת בחריפות, כמו היועמ"שית גלי בהרב מיארה, מחליטה לנסח קווי פעולה חדשים ותקיפים יותר נגד תנועת המחאה, רק מפני שכך נדרשה לעשות על ידי חברי הממשלה?
ואולי זו בעצם הפרספקטיבה הראויה לבחון את התנהלות הנגיד: יחליט מה שיחליט, העיקר שיקבל את ההחלטה על פי מיטב שיקוליו המקצועיים נוכח המספרים והעובדות. האם, באקלים הפוליטי הנוכחי, אפשר בכלל לייחל להחלטה שכזאת?
תשובה ראשונה לשאלה המכרעת הזאת תתקבל היום בשעה 16:00, עם פרסום החלטת הריבית. החלק השני שלה יתקבל ביום שישי בצהרים, עם פרסום המדד.