עו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, היום בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות: "בעל המניות בחברות הממשלתיות הוא הציבור במדינת ישראל. החובות שלנו הם כלפי הבעלים, שזכאים לשירות מעולה, לביצועים מקצועיים ובעיקר לתוצאות".
רוזנבוים, שחילופי המכתבים הצורמים בינה לבין השר לפיתוח אזורי דוד אמסלם (שרשות החברות הוכפפה למשרדו) התייחסה לסוגיות שגרמו להחרפת המאבק בינה לבין השר, אם כי בצורה מרומזת והוסיפה: "החברות הממשלתיות חייבות להתנהל על פי אמות מידה עסקיות: להיות יעילות, חדשניות, וכמובן, להשיא רווח לבעלי המניות, הציבור בישראל".
עוד אמרה רוזנבוים בכנס: "נכנסתי לתפקידי לפני כשנה וחודשיים אחרי כמעט שנתיים שלא היה מנהל לרשות. מיד הבנתי שצריך לייצר שדרה ניהולית ראויה ומקצועית. בנינו מתודולוגיה כמו בחברות ציבוריות, גזרנו יעדים פיננסיים, יעדי ביצוע, יעדים מגדריים, יעדי גיוון. תפיסת העולם שלי אומרת שאת החברות ינהלו האנשים המוכשרים ביותר במדינת ישראל".
רוזנבוים התייחסה להכנסה הנאה שהסבו החברות הממשלתיות לקופה הציבורית: "העלנו דרמטית את הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות, לסכום שיא של כ 2 מליארד שקל. הכסף הזה שייך לציבור במדינת ישראל וצריך לשרת את תקציב המדינה. יצרנו חיבור בין הבונוסים לעובדים לבין חלוקת הרווח, כפי שכל חברה עסקית נוהגת".
לגבי נבחרת הדירקטורים, אחד מסלעי המחלוקת בינה לבין השר אמסלם, אמרה: "מבחינתי יש רק אפשרות אחת: שהדירקטורים הכי טובים, הכי מקצועיים יהיו בחברות הממשלתיות. בדיוק כמו שהייתי בוחרת לחברה שלי.
רשות החברות עושה כל שיכולה כדי שיונחו בפני השרים מאגר של אנשים מצויינים. כיום חסרים 310 מתוך כ-600. השרים מסרבים למנות, ואני חושבת שזו שערוריה של ממש".
לגבי הנפקות והפרטות של חברות ממשלתיות: "הקמתי יחידה שתפקידה לטפל בהפרטות והנפקות. אנחנו פועלים לקדם את הפרטת הדואר והתעשיה האווירית ועוד חברות.
בדבריה התייחסה רוזנבוים לעוד סוגיה, בנוגע לפיטורי יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל, מישאל וקנין: "הפרטת הדואר התעכבה ועלולה להמשיך להתעכב אם יימשכו הליכי הדחת יו"ר הדואר. חוות הדעת הברורה של הרשות היא כי אין עילה להדחה. אנחנו חושבים שעצם ההדחה תגרום נזק להפרטה".
מנהלת רשות החברות הממשלתיות התייחסה בעקיפין גם לתקופה הלא-פשוטה, בלשון המעטה, שעוברת עליה מאז הכריז עליה השר אמסלם מלחמה: "באתי לשירות הממשלתי מהשוק הפרטי. מכרתי משרד משגשג שהיה לי. באתי מתוך אמונה שיש לי יכולת להוביל שינוי לטובת המדינה. המצפן שלי מכוון אותי לקדם את הנורמות והערכים בשמם באתי לשירות הממשלתי.
אני בוחנת את הליכי המינוי בחברות, כפי שהייתי בוחנת מינויים בחברה פרטית שלי. האם הייתי בוחרת אדם זה לנהל חברה פרטית שלי? כשהמצפן והערכים ברורים, קל יותר לעמוד במתקפות מופרכות ולא למצמץ".