כמה שבועות אחרי שהתאקלם במשרד הכלכלה, התחיל ניר ברקת לטפל במונופולים הגדולים במשק ובמי שאמור לאכוף עליהם את חוקי התחרות. הוא ניסה להעביר חוק שיגביל את כוחם של היבואנים והיצרנים במסגרת חוק ההסדרים, נכשל, ולפני שבועיים הניח הצעת חוק ממשלתית חריפה מהנוסח המקורי.
בהמשך דרש מ- 15 חברות ענק, בהן ספקיות פרטיות, להעביר אליו נתונים כספיים על עלויות ורווחיות, מה שעורר עליו את זעמן, שיסה את המפקח על המחירים בקוקה קולה, בדרישה להעביר אליו את הדו"חות הכספיים, כדי לבחון האם להכניס את מוצריה לפיקוח.
לאחר מכן אישר לרשות לסחר הוגן להודיע על כוונתה להוציא צו מנהלי לשלוש חברות המשקאות ששולטות בשוק, לביטול עליות המחיר שעשו ושתכננו לעשות, בעילה, יצירתית יש לומר, של סעיף "הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן".
בד בבד עם הסתערותו על הכוחות הריכוזיים בשוק, הוא הזמין למשרדו את עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, ותבע ממנה לעזוב את תפקידה, על רקע אי שביעות רצונו מהאופן שבו פועלת הרשות תחתיה, או מדויק יותר, מאי תפקודה של רשות התחרות.
מאותו רגע, התחילה כהן לעבוד בטורבו, ועשתה בחודשיים את מה שלא נעשה ברשות בשנתיים: ויסוצקי הוכרזה כמונופול, שימועים יצאו, קנסות גבוהים הוטלו, אבל איום הפיטורין עדיין תלוי מעל לראשה.
פעלתנותו של ברקת זכתה לביקורת נוקבת מכל הכיוונים. אמרו שהוא שולף דברים מהשרוול על ימין ועל שמאל, ולא רק שהוא יורה לכל הכיוונים ולא פוגע במטרה, הוא מחליש את כוחו מול הגורמים הגדולים בשוק, שמבינים שהכלב רק נובח ולא נושך, ועוד.
אלא שעושה רושם שברקת לא מתרגש מהביקורת וממשיך בשלו. הוא מקדם בכל הכוח את רפורמת היבוא, תחת הסיסמה: "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", להורדת חסמים ובירוקרטיה. הוא העביר את החוק שמטיל קנס כבד על מי שמונע יבוא מקביל ועכשיו הוא רוצה לטפל רשות מקרקעי ישראל, שנתפסת בעיניו כאחד האחראים הגדולים ליוקר המחיה.
חזית חדשה
את החזית החדשה פתח ברקת לפני כחודש, בנאום שנשא בוועידת הנדל"ן של התאחדות הקבלנים באילת, שם קרא באופן פומבי וחד משמעי, לפרק את רמ"י ואמר שראש הממשלה מגבה את המהלך.
ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שלא אהב את מה ששמע, תקף בחזרה, "האמירות על פירוק רמ"י חלולות ונבובות. בדרך כלל מי שלא מצליח בתפקידו, או נכשל בתפקידו אומר - בואו נפרק את רמ"י".
"מה שקורה עם שיווק הקרקעות, זה המדינה מרוויחה באגורות ומפסידה בשקלים", אומר ברקת מביתו, רגע אחרי שנכנס אליו בשעת ערב - ולפני שיצא להמשך סדר היום העמוס שלו, מתנצל על כך שהוא לבוש רק בחולצה מכופתרת ובלי חליפה, שזה מראה הקז'ואל שלו.
"יש רווח במכירת הקרקע, אבל הפסד בתעסוקה ובמיסים. הקרקע צריכה להיות זמינה ליזם במחיר שווה לכל נפש, ככה תהיה יותר תעשיה ויותר תעסוקה. לכל מקום שאתה הולך יש כעס על רמ"י ולא בכדי".
רשות ממקרקעי ישראל שייכת למשרד השיכון. מה הקשר שלה למשרד הכלכלה?
"רמ"י היא מונופול. צריך לפרק אותה. התכנון יהיה במשרד הפנים והשיווק בידי ועדות התכנון הארצית, המחוזית או המקומית, ומנהל התכנון יתכלל את ההצעות והכסף יחולק לפי החלטת הממשלה. זה אורנים הקטן.
אני רוצה להגיע למצב שבו הקרקע תחכה ליזם, ובשיתוף עם השלטון המקומי, אם מישהו ירצה לשנות יעוד, או לעשות עירוב שימושים, אפשרי יהיה לעשות זאת תמורת תשלום מתאים. הייתי בביקור באזור תעשיה צח"ר. יזם הייטק בתחום הרחפנים, שרצה לבנות שם, ציפה לקבל שומה בגובה של 20,000 שקלים, קיבל שני מיליון וברח.
'האורנים הגדול' פשוט: רמ"י מספסרת בקרקעות. אין מודל שמצדיק את זה. צריך להגדיר יעדי אכלוס, ועדות מקומיות יציעו ליזמים קרקעות בסדרי גודל משמעותיים וכשההיצע יהיה גדול יותר, המחירים ירדו. לא מתקבל על הדעת שקרקע בכפר ערבי עולה 50,000 שקלים וכמה קילומטרים משם, אצל יהודים. 1.2 מיליון שקלים. רמ"י מוציאה כסף מאיפה שאפשר.
בישיבת הממשלה האחרונה השר לשוויון חברתי, השר לפיתוח הנגב והגליל והשרה להתיישבות, כולנו הבענו תמיכה במהלך הזה. רוה"מ דפק על השולחן ואמר שזה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו מסבירים לשר השיכון, גולדקנופף, שכל עוד רמ"י נשארת מונופול, לא נוכל להוזיל את מחירי הדיור ולהוריד את יוקר המחיה. צריך מודל ביזורי ופתוח. הגוף הזה מיותר".
מה עושים?
"מכינים נייר עמדה של ניהול מבוזר, היצע קרקע בהיקפים גדולים, שמוציאי את השליטה מרמ"י ומגישים לממשלה".
אני לא מאמינה שגולדקנופף יודע על המהלך שלך ושותק.
"ראש הממשלה דורש שינוי. שר השיכון, שהוא חבר יקר, הוא כמוני חלק מהממשלה והוא בטח ישמח. גם הוא מבין שככל שיתכננו יותר שטחים, המצב ישתפר. כמשרד שאחראי על התעסוקה והתעשיה, נדאג שהקרקע תהיה בשפע ובמחיר שווה לכל נפש, התעשיה תשלם מחיר כניסה נמוך יותר וכך נוריד את יוקר המחיה".
אומרים שאתה שולף על ימין ועל שמאל, בלי אסטרטגיה והתמקדות במטרה שתביא הישגים, אז עכשיו רמ"י על הכוונת שלך, עד שיבוא משהו אחר.
"המונופולים לא בדיוק אוהבים את המאבק שאני מנהל נגדם והם מכינים קמפיין במיליוני שקלים כדי לעצור אותי, וזה חלק ממנו. אני נחוש להשתמש בכל הכלים שיש לי, כשהמטרה אחת - לעצור את אלה שמשתמשים במעמד שלהם כדי לעשוק את הציבור. אני אדם מחושב, שעושה הכל כדי להרחיב את התחרות. ואני עושה את זה בכל דרך.
'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', היא אחת מהן, והממשלה מגבה אותי מקיר לקיר. אם עד היום התקנות הישראליות היו מעל האירופאיות, להפוך את הסדר ולהביא רגולציה ותקנות אירופאיות, זו דרמה, המהלך הזה יכניס לשוק אלפי מוצרים חדשים".
קרפור כפיילוט
בשוק הקמעונאות יש כאלה שלא מסכימים עם ברקת, שהגבלת כוחם של היבואנים ישפיע על יוקר המחיה, כי הדו"חות של דיפלומט מראים רווח נקי של 6% בלבד, וגם אם יפחיתו את כולו, מחירי סכיני הגילוח או סבון הגוף שהיא מוכרת, לא ירד דרמטית.
"את שוכחת שדיפלומט קונים ביוקר ומונעים יבוא מקביל", מזכיר ברקת, "ואפשר לקנות בזול ולשלם פחות. הם מחלקים דיווידנדים שמנים ונותנים שכר מנהלים גבוה כדי להפחית את הרווח הגולמי, כל השטיקים החישוביים שיש.
"הפיילוט של קרפור מוכיח שאפשר לקנות ב- 40% יותר זול. כשהם התחילו למכור בזול כל הקמעונאים מצאו פתאום דרך להוריד מחירים. החוק שמטיל קנס של עד 100 מיליון שקלים על מי שמונע יבוא מקביל, הוא דרמטי ויבואנים מחכים שיעבור. כשאין חסמים ואין יבואן בלעדי, אפשר יהיה להתחיל להביא מוצרים בהיקפים גדולים.
"גם האופן שבו יבדקו הסחורות ישתנה, כשנתיישר לפי התקנות האירופאיות. הסחורות יבדקו על המדף ולא בנמל וזה יוריד 10% במחיר. בלי לעמוד בתוק בנמל, בלי מדבקות, תיק תק, בקצב מהיר יותר. אני רוצה להגיע ל- 2,500 מוצרים עוד השנה ול- 15,000 מוצרים בשנה הבאה, ואז הציבור יתחיל להרגיש את זה בכיס".
גם צגים דיגיטליים, במקום מדבקות מחיר, מהלך שהתחילה קודמתך בתפקיד, אורנה ברביבאי, יכול לחסוך בכוח אדם ולהקטין עלויות, בתקווה שיתגלגלו לצרכן.
"אנחנו חייבים לרוץ עם הזמן. עסקים קטנים שיתקשו לעמוד בהשקעה הראשונים של המעבר לדיגיטל, יקבלו תמריצים. קשישים, שמתקשים לקרוא את מה שכתוב על המדבקות, יוכלו לראות את המחיר מולם על המדף, גדול וברור".
אחת המבוכות הגדולות שחווה ברקת בכהונתו עד כה, הייתה ישיבת הממשלה ההיא, שבה אושר חוק ההסדרים. מתחת לאפו עשו האוצר והממונה על התחרות יד אחת, והוציאו את החוק שמגביל את היבואנים והיצרנים למותג גדול ובינוני בלבד, על מנת להגביר את התחרות בשוק.
הדבר נודע לו ממש לפני ההצבעה. הוא זעם, דרש לכנס את וועדת השרים לחקיקה כדי לשנות את רוע הגזרה וכאשר לא הצליח, הכין חלופה קיצונית בהרבה, שכאמור, מונחת על שולחן הכנסת כהצעת חוק ממשלתית. מי שלא רצה אותה בחוק ההסדרים, יקבל אותה בראש בחקיקה ראשית.
מי שצריך להוביל את המלחמה ביוקר המחיה הוא שר האוצר ולא שר הכלכלה. הוא זה שהיה צריך להילחם על הכנסת "חוק היצרנים" לחוק התחרות ולא להוציא אותו משם.
"שר האוצר עושה את מה שהוא צריך במשרד שלו. אני משרד הכלכלה, שאחראי על שוק תחרותי ופיקוח על המחירים. פעם המשרד הזה לא היה חזק והאוצר השלים אותו. פתיחת השוק לתחרות זה התפקיד שלי. הרשות לתחרות נמצאת תחת האחריות שלי".
נתניהו הבטיח לך שתהיה שר האוצר.
"אני לא שם בכלל. אנחנו מדברים על מה שאפשר לעשות כדי להילחם במונופולים ומתמקדים בקלסטרים, התחומים שבהם מדינת ישראל חזקה, ברפורמה בשירות התעסוקה, שבה יש מעסיק בקצה תהליך ההשמה ונושא השירותים של משרדי הממשלה, לקחת את מאגרי המידע של ישראל ולנהל את ההרשאות כדי לפשט את התהליכים לציבור.
"כשנכנסתי למשרד, הדבר הראשון היה לבנות צוות ניהולי חזק ולהביא את כולם לדבר באותה השפה. חצי שנה פנימה, שמנו חקיקה משמעותית על השולחן, והבאנו את משרד האוצר ורוה"מ לאותו הדף".
ההפך מהרתעה
מי שנמצאת בדף אחד, למרות מאמציה העילאיים בחודשיים האחרונים, היא עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, שברקת מתכוון לפטר. כשאני שואלת אותו אם הוא מתכוון לתת לה עוד צ'אנס, כי היא מוכיחה שכשהיא רוצה, היא עובדת בכל הכוח, הוא מחייך. "זה לא עובד ככה. זה DNA הגנתי שאי אפשר לשנות.
"האחריות שלי כשר היא להשליט תחרות. הגוף הזה צריך להיות יוזם, לפתח כלים, המונופולים צריכים לפחד ממנו פחד מוות, ולדעת שאם לא יפעלו בהוגנות, הוא יקבלו בראש. מכיוון שלא פוחדים מהרשות, היא עושה את ההפך מהרתעה. אני צריך רשות תחרות חזקה לידי, כי אני מתכוון להשתמש בכל הכלים למלחמה במונופולים.
"אני מעביר חוק, שככל שיש תחרות פתוחה, אין חובת דיווח. אם אתה מונופול מוכרז, תהיה מחויב לדיווח. תנו לי את המידע, כשי אני אדע אם מישהו מגזים ואז אחליט אם לפקח על המחיר".
אתה באמת מתכוון לפקח על המחיר של קוקה קולה, או זאת סתם הטרלה? יש דברים הרבה יותר דחופים לטפל בהם מאשר קולה בפיקוח.
"אני רוצה לראות את המידע. אני רוצה לדעת אם יש פה עושק, מה יש להם להסתיר?".
זאת חברה פרטית, זכותה. חוץ מזה, גם אתה יודע שכל מוצר שנכנס לפיקוח, מחירו רק עולה, אז מה עשינו?
"כל אחד מסתכל על זה מהזווית שלו. אני רואה במלחמה במונופולים ערך. אני מחויב לציבור הישראלי, יאהבו את מה שאני עושה יותר או פחות. אני מאמין שהשילוב של הכל, יפעיל את הלחץ הנדרש".
כאשר עוברים לדבר על הוועדות שהוקמו לטיפול ביוקר המחיה, אי אפשר שלא לראות בתשובתו של ברקת גם עקיצות קטנות שמופנות אל עבר שר האוצר - ואף יותר מכך, כלפי ראש הממשלה.
תגיד, למה צריך כל כך הרבה ועדות ליוקר מחיה?
"הייתי עשר שנים ראש עיר ולא הקמתי ועדה אחת. אני לא מאמין בוועדות, אלא בלעשות. תפיסת הניהול שלי אומרת, שלא צריך ועדות, אלא אנשים טובים שאפשר להתייעץ איתם. אני לא מחכה לאף אחד. אני שם את הרעיונות על השולחן ומתחיל לעבוד".
הזכות להפגין
ברקת הוא המיליארדר הראשון בממשלה ובכנסת ישראל. הונו הוערך על ידי פורבס ביותר מ- 1.3 מיליארד שקלים. בניגוד לחלק מחברי הממשלה, הוא הגיע למשרד הכלכלה עם ניסיון עסקי וציבורי עשיר. הוא התחיל את דרכו בהייטק בחברת BRM, שהקים עם שני אחיו, והייתה מהראשונות לפתח תכנת אנטי וירוס.
עם השנים הפכו האחים למשקיעים, בין היתר היו הבעלים של מחצית ממניות "צ'ק פוינט", השקעה שהניבה רווחים של מאות מיליוני דולרים. ברקת היה ממייסי IVN, שנוסדה על ידי הייטקיסטים ישראלים ואמריקאים, והשתתף כמשקיע בתכנית "הכרישים" לפני שנבחר לראשות עיריית ירושלים.
כשאני שואלת אותו אם כבעלים של קרן הון סיכון, היה משקיע בחברת הייטק ישראלית עכשיו, נוכח הכאוס במדינה, הוא השיב: "אני ציוני, פטריוט, שאוהב את המדינה ולא מערב בין פוליטיקה לעסקים. כל מי שהשקיע במדינת ישראל הרוויח. דיברתי עם בנקאי ההשקעות הגדולים בעולם, JP מורגן, ג'פריס, גולדמן, כולם מאמינים במדינת ישראל, הדמוקרטיה יציבה והאנשים מבריקים".
והיה לך גם מפגש עם יהודים מאוד מודאגים בארה"ב, שהביעו את החששות שלהם מפני אובדן הדמוקרטיה.
"יש אנשים שחוששים מדיקטטורה. כאיש ליברלי פתוח, מאמין בשוק חופשי ודמוקרטיה, גם אני, כמו רוב עם ישראל, חושב שצריך תיקונים במערכת המשפט. אז בחזרה לשאלה, כן, אני אשקיע בישראל בלי היסוס. את העסקים שלי רשמתי בישראל, כשעסקים אחרים נרשמו בחו"ל. לא תהיה פה דיקטטורה. אותו היתרון היחסי שהיה לנו בפודטק, בדזרטק, בסייבר, ישאר גם מחר".
מתחת ביקורת על יריב לוין.
"כי אפשר היה לעשות את זה אחרת. ראש הממשלה שינה כיוון, כי גם הוא הבין שהדרך הנכונה היא דרך הסכמות רחבות בדעת הקהל. אבל אם באופוזיציה אומרים 'לא' להכל, לא נהיה בידיהם".
מאז פרצה הרפורמה המשפטית לחיינו, ברקת, כמו שאר שרי הממשלה, הפך למטרה ניידת למוחים. הם רודפים אותו במסעדות, בפגישות עבודה, בביקורים בחו"ל, כמה מהם חטפו מכות מהמאבטחים שלו. ישנה סברה, לפיה אנשיו מלבים את האש סביבו, כדי לעורר אמפטיה אצל חברי מרכז הליכוד.
"אני רוצה לעשות הבחנה בין הפגנה לגיטימית לברוטליות. כל יום שישי בבוקר יש הפגנה מאה מטרים מהבית שלי וזה בסדר גמור. כשהייתי ראש עיר הקפדתי על זכותם של אנשים להפגין. אבל עכשיו יש מערך של שנאה שבו אתה חושש שמישהו יאבד שליטה. מספיק טמבל אחד שיחשוב שזה בסדר לפגוע במישהו".
יכול להיות שהמפגינים יותר אמוציונאליים כלפיך, כי אתה איש הייטק, ליברלי, מתון, שמבין את ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית, ומצפים ממך לעמוד על הרגליים האחוריות ולהגיד, "עד כאן"?
"אז לא מכירים אותי. גם בעסקים, גם בצבא וגם עכשיו, כשאני נחוש להוביל מהלך, אני עושה אותו, אבל לצד זה יש את הערך של חיים משותפים, אחדות בעם ישראל. כראש עיריית ירושלים לשעבר, הפרשנות שלי לסטטוס קוו מיוחדת: אלה ויתורים חברתיים הדדיים שעושים הצדדים כדי לחיות ביחד.
אי אפשר לשכנע חילוני שהחרדי צודק. עושים פשרות. אני חושב שצריך לעשות תיקונים, אבל הם צריכים להיעשות ביחד, והיחד הוא לא פחות חשוב מהשינוי. אני תומך בשינוי החשיבה שמוביל ראש הממשלה, ולצערי באופוזיציה מסרבים להאמין שהכיוון השתנה".