מודי בלוז: הנס הכלכלי של הודו ומה אפשר ללמוד ממנו בישראל?

נרנדרה דאמודרדאס מודי, ראש ממשלת הודו בתשע השנים האחרונות, מאז מאי 2014 ומי שאוחז בהגה של תת היבשת, הבטיח נסים ונפלאות לשינוי מהותי בממשל והמשק ההודי. הבטיח וקיים.

הודו מאגדת 28 מדינות עצמאיות, או באנגלית: a union of states ומכילה גם שמונה טריטוריות הנשלטות ישירות על ידי הממשלה המרכזית בניו דלהי. הודו עשתה קפיצה אדירה במרבית התחומים, והעיקרי הוא עליה של התוצר ל-3.5 טריליון דולר בשנת 2023 לעומת 2 טריליון דולר עת מודי נכנס לתפקידו.

בטרם כניסתו לתפקיד הממלכתי המאתגר, מודי, 73, כיהן כראש הממשלה של מדינת גוג'ראט במשך 13 שנים וחבר פרלמנט מטעם מפלגתthe Bharatiya Janata Party , (BJP), מפלגת הימין של הלאומנים ההודים. הדגש על הלאומנים ההינדים, כלומר - לא מוסלמים. הלאומנים ההינדים מנסים להחזיר לידם את ניהול תת הייבשת שנשמט מהם לאורך שנים לטובת מפלגת הקונגרס.

הבחירות הבאות תהיינה באפריל 2024. מפלגתו של מודי שולטת כיום ב-15 ממדינות הודו ועוד טריטוריה אחת. הודו, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם עם 1.44 מיליארד נפש, עברה השנה את סין במספר התושבים.

הודו תהיה המשק השני בגודלו בעולם בשנת 2075, 52.5 טריליון דולר, (סין תהיה במקום הראשון עם 57 טריליון דולר), כך להערכת בנק ההשקעות גולדמן זקס, שצופה כי ארה"ב תרד למקום השלישי עם תוצר של 51.5 טריליון דולר, גוש היורו יהיה עם 30.3 טריליון דולר ויפן עם 7.5 טריליון דולר.

לא רק שהודו הופכת למעצמה אדירה, היא תהיה ביחס התלות הנמוך ביותר בעולם בעשרים השנים הקרובות, כפי שכבר קורה היום: זעזועים עולמים משפעים עליה הרבה פחות מאשר על מדינות אחרות התלויות אחת ברעותה.

הודו בנויה על שוק מקומי אדיר עם תלות פחותה בסחר הבינלאומי, לכן משבר הדה-גלובליזציה העכשווי, אשר מרע את מצבן של אומות העולם, משפיע פחות על הודו, כאשר 60% מהצמיחה של הודו תלויה בביקוש המקומי. לא זו בלבד: שעור החסכון בהודו נשאר גבוה, כאשר התלות בשוק העולמי למקורות השקעה יורדת.

כיום הודו היא עם הצמיחה המהירה ביותר בין המדינות הגדולות בעולם, הצפי הוא להמשך צמיחה מהירה בשנים הבאות על רקע עלייה חדה בהכשרה המקצועית וחינוך, כאשר המירב מתורגם לכיוון תעשיית ההייטק ותעשיות המידע, בייחוד תהליכי ניהול עסקי, המשרתות מדינות רבות בעולם.

ההכנסות של הודו בתחום הטכנולוגי מגיעות השנה ל-245 מיליארד דולר, תוספת של 19 מיליארד דולר השנה עם יעד של 500 מיליארד דולר בשנת 2030. הצמיחה האדירה בתעשיית הטכנולוגיה המתקדמת באמצעות התוספת של עוד 290,000 עובדים השנה, בסך הכל ל-5.4 מיליון עובדים בטכנולוגיה המבוקשת.

36% מהעובדים בעלי יכולות דיגיטציה, כהגדרת ההודים. בתעשיית הטכנולוגיה עובדות 2 מיליון נשים, כאשר השנה מתווספות עוד 140,000 נשים בתעשייה המתקדמת, זהו הישג אדיר בתת היבשת שעדיין מפלה לרעה בפועל, גם אם לא בחוק, נשים בתחומי האישות והקניין.

קרן המטבע הבינלאומית שיבחה את הודו על תהליך הדיגיטציה שעברה, בעיקר בתקופת מגפת הקורונה שאתגרה את הודו, תהליך שיצר הזדמנויות ומקומות עבודה בתחום הדיגיטציה המבוקש. הגידול בטכנולוגיה המתקדמת, הייטק בשפתינו, ממוקד בשרותי ענן, שגדלו פי ארבעה מהיקפם רק שנתיים לפני מגפת הקורונה וכן בהגנות הסייבר ובתפעולו.

גולדמן זקס אומר כי הודו עשתה נפלאות מעבר למה שהיה צפוי, בתחומי ההמצאות והטכנולוגיה. התוצאה התבטאה גם בעליה בפריון העבודה, עליה בתוצרת לעובד, כלי קריטי משמעותי בעלייתה של הודו בדרוג האומות החזקות.

מתוך 266,000 בקשות לרישום פטנטים מאז 2010 60% מהבקשות היו בתחום הטכנולוגי, כאשר בשנת 2022 73% מבקשות הפטנט היו בתחום הטכנולוגיה המתקדמת.

גולדמן זקס טוען כי כוחה של הודו הוא לא רק במספר תושביה אלא בעיקר בעליה בשיעור השתתפות בכח העבודה. במרס השנה שעור ההשתתפות בכח העבודה היה 48.5% לעומת 45.9% ביולי 2020 זאת לאחר שנים של הידרדרות בשיעור ההשתתפות בכח העבודה.

מצער ששיעור ההשתתפות בכח העבודה של נשים דווקא ירד ל-29% ביוני 2022 במרחק רב מהגברים עם שעור השתתפות של למעלה מ-80%. גידול הנפח של הודו בתחום החרושת, גורר עליה בתחום השירותים - והכל במקביל לעליה בהשקעות בתשתית, השקעות עליה ששוקדת עליה הממשלה ההודית.

הודו וסין יתרמו השנה 50.3% מכלל הצמיחה העולמית, סין 34.9% והודו 15.4%, כך להערכת קרן המטבע הבינלאומית. התחזיות לגבי הצמיחה של הודו עקביות, השנה צפויה צמיחה של 5.9%, המהירה ביותר בעולם מבין המשקים הגדולים.

בשנת 2024 צפי הצמיחה עולה ל-7%, כך על פי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, הוא ה-OECD. הצמיחה הצפויה בשנה התקציבית שהחלה באפריל עומדת על 6.1%. בתוך ארבע שנים או חמש שנים הודו תהיה המשק השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב וסין, כך להערכת שר המסחר והתעשייה ההודי האחראי גם על תעשיית הטקסטיל, המזון, המסחר וההפצה של הסחורות ההודיות. השר פיוש גויאל, Piyush Goyal טוען כי כבר בשנת 2047 התוצר של הודו יגיע ל-35-40 טריליון דולר.

השיפור במשק ההודי הביא לידי כך שהתחזיות האחרונות מצביעות על יציבות צפויה בשער הרופי ביחס לדולר גם בשנים הקרובות על רקע הצמיחה הנאה וירידה בגירעון בחשבון השוטף שהיה רק 2% בשנת התקציב שהסתיימה במרץ. מתוך זה גירעון מזערי בחשבון השוטף של 0.2% ברבע הראשון של השנה.

שער הרופי התייצב על בין 80-83 רופי לדולר מאז אמצע אוקטובר אשתקד. המשקיעים חיכו ליציבות ולצמיחה, והתוצאה היא שמדדי המניות של הודו עלו בשנה האחרונה בלמעלה מ-19%.

זו עלייה בין הגבוהות בעולם, כמו שערי המניות העיקריים ביפן עם עלייה של 20%-22%, נאסד"ק 17%, מדד ה-500 בניו יורק 13%, הדקס הגרמני והיורו 50 בכ-20% והכל לעומת הדכדוך בסין: ירידה של 15% במדד המניות העיקרי בהונג קונג, הוא מדד הנג סנג, מדד המניות הסיניות הנסחרות בהונג קונג עם ירידה של כ-19%, ירידה במדדים העיקרים של סין, של שנחאי ושנזן ב-5%-15%. הנס הסיני מתפוגג ובמקומו מגיע הנס ההודי.

קרן המטבע הבינלאומית משבחת את הודו על האחריות הפיסקלית בה היא נוהגת, עוד סיבה ליציבות המטבע. ממשלתו של מודי, בבואה לשמור על המסגרת התקציבית נתנה חופש פעולה לקונגלומרטים לביצוע עבודות תשתית שכה חיוניות למשק ההודי, כולל מערכת הבנקאות. האיזון בין הסקטור הציבורי והפרטי נשמר, כך התוצר עולה מבלי להביא לעלייה בגירעון הממשלתי העלול לסכל היציבות הפיסקלית.

עוד צעד שממשלתו של מודי נוקטת היא לעשות שימוש נכון במספר הידיים במשק, המטרה היא להגדיל שעור ההשתתפות בכח העבודה, כך שגידול האוכלוסייה לא יהיה עול אלא יתרון. הסיסמאות של ממשלת מודי מספרות על הודו כסטרטאפ, הודו זקופה, הודו של כישורים - במקור: Startup India, Standup India and Skilling India, כולם יובילו לכיוון הנכון והרצוי. הודו מתגאה בתלת מידתיות המתחילות באות D, דיבידנד דמוגרפי, דמוקרטיה וביקוש פנימי אדיר, כולם מובילים לאסטרטגיה של צמיחה.

יציבות המטבע והאחריות הפיסקלית, ביחד עם שיפור במאזן התשלומים, בגלל ייבוא הנפט הרוסי הזול, הביאו לירידה באינפלציה בשנה שקדמה לחודש מאי, ל-4.25%, קרוב לגבול התחתון של הבנק המרכזי המבקש לייצב את האינפלציה על בין 4%-6%. אחת הסיבות האפשריות לירידה בגירעון בחשבון השוטף היא ההחלטה הדרסטית של מודי לעשות לביתה של הודו, לא להיענות לדרישות המערב.

כך הודו מגדילה משמעותית ייבוא נפט זול מרוסיה המוחרמת על ידי המערב בגלל הפלישה לאוקראינה. בשנת 2022 הודו העלתה פי עשרה ייבוא הנפט מרוסיה, מ-2% מכלל ייבוא הנפט של הודו ל-44% מכלל ייבוא הנפט של תת היבשת בהיקף של 2 מיליון חביות ביום.

ההודים לא נוטלים סיכון, הם משלמים עבור הנפט הגולמי הרוסי בשער הנמלים בהודו, ההובלה והביטוח הן על חשבון הרוסים. בנוסף לכך ההודים קיבלו הנחה אדירה עבור הנפט שהם קונים, בין 11-19 דולר לחבית, מתחת למחיר המקסימלי שהמערב מאפשר לקנות בו נפט מרוסיה.

זה תלוי במשא ומתן בין חברות הנפט השונות של הודו מול רוסיה, אם כי לאחרונה ההנחה יורדת, כרגע כ-4 דולר לחבית. הודו עושה בנפט שימוש למשק ההודי הצמא לאנרגיה, אבל גם מזקקת הנפט ומייצאת אותו ברווח נאה לכל דורש בעולם מבלי להשאיר סימנים שיעידו על מקורותיו.

הסחר של ישראל עם הודו היה בשנת 2022 היה כבר 6.06 מיליארד דולר, גידול של 13% לעומת 2021, ברבע הראשון של השנה הסחר נסוג לשיעור שנתי של 5.03 מיליארד דולר, ירידה של 17%. הסחר עם האיחוד האירופאי ברבע הראשון של השנה הוא (בקצב שנתי) 54.4 מיליארד דולר.

האם לא הגיע הזמן, בראייה ארוכת טווח, להסיט את מאמצי הסחר ואת שיתופי הפעולה מאירופה השוקעת להודו? הסחר וההשקעות מול הודו הופכים לחשובים יותר בראייה לשנים הבאות, מעבר לשיתוף הפעולה הבטחוני המפותח והמסחר בנשק.

אין ספק שנרנדרה דאמודרדאס מודי בחר באסטרטגיה נכונה ששילב בה גם טקטיקה מתאימה לאורך כל הדרך, כדי להצעיד את הודו לדרך הקדמה כדי לשפר את תנאי חייהם הקשים של מיליארדי ההודים בתקופת כהונתו.

אולי כדאי שראש הממשלה בנימין נתניהו יסיט מטוסו בדרכו לסין, שהסחר עמה שקע ברבע הראשון של השנה בשיעור שנתי של 24%, לביקור גם בהודו, תת היבשת העולה.