נתניהו והחזון של שמיר: כשמלאך החבלה פוגע בכלכלה

נתניהו קידם השבוע את חוק עילת הסבירות, למרות הבטחותיו וחרף המחיר הכלכלי חברתי, והצדיק בכך את הכינוי שהדביק לו בשעתו יצחק שמיר: "מלאך חבלה".

"שלושת הדברים החשובים ביותר שעשינו הם ריסון הוצאות הממשלה, הפחתת המיסים וללא ספק רפורמת בכר" אמר נתניהו בכנס סגור של אגף התקציבים באוצר שנערך בסוף חודש יוני.

כדי שלא נתבלבל נעשה סדר. נתניהו דיבר בכנס סגור שהופק למענו לא על כלכלת ישראל של 2023. ראש הממשלה העלה זיכרונות ודיבר בערגה על הרפורמות הכלכליות שביצע לפני 20 שנה כשהיה עדיין מנהיג..

למה? אולי כי זה מה שנשאר לו: נתניהו של 2023 הוא בדיוק הפוך מהרפורמטור שהמציא את משל האיש השמן (השירות הציבורי) והרזה (הסקטור העסקי). נתניהו של היום הוא "מלאך חבלה" כלכלי, בלשונו של מנהיג הליכוד וראש הממשלה המנוח, לא פלא שנתניהו וחבריו לא כיבדו בנוכחותם את האזכרה השנתית שלו.

הכספים הקואליציוניים שחילק בתקציב האחרון היו חסרי תקדים, יוקר המחייה הופך לבלתי נסבל, מחירי הדיור בכהונתו (אל תתנו לירידה המזערית במדד האחרון להטעות) הכפילו את עצמם מאז 2010 והתקציב חף מכל רפורמות בסיסיות ובראש חובת לימודי ליבה לסקטור החרדי.

מה שגרוע יותר הוא גם את המעט שנותר מהאשראי הכלכלי הוא מבזבז, כמהמר בקזינו שמוכן לשעבד אפילו את ביתו. רק שבמקרה הזה, נתניהו משעבד לא רק את ביתו אלא את הבית של כולנו.

נתוני האוצר שפורסמו בשבוע שעבר מוכיחים שהגירעון במשק רק הולך ותופח והאשראי התקציבי שהותירה ממשלת השינוי הולך ומתדלדל. נכון שהסיבה העיקרית היא הירידה בגביית מיסים, אבל זה קורה בגלל המשבר בנדל"ן, בבורסות ובהייטק.

מאז השיקו את הרפורמה המשפטית המצב הולך ומחמיר. ההבטחות לטיפול ביוקר המחייה נותרו בגדר הבטחות, כי מה שהכי חשוב לקדם הוא את הרפורמה למרות המחיר האיום המושלם במונחים כלכליים וחברתיים.

המחיר מתבטא בפיחות עודף של 10% כפי שהעריך השבוע הנגיד, פרופ' אמיר ירון. הוא מתבטא במחיקה ערך מפוארת של ההשקעות בבורסה, ניתוק הבורסה הישראלית מהביצועים הנפלאים של מדדי נאסד"ק, בריבית מטורפת וירידה חדה בהשקעות במיוחד בענף ההייטק.

ועוד אחרי כל אלה, הוא מעז לומר שהרפורמה לא רק שאינו מזיקה אלא תיטיב עם הכלכלה. את מי הוא מאשים? לא את הקואליציה הקיצונית ביותר והמטורללת שאותה בנה במו ידיו, אלא את המוחים מהשמאל. אורוול במיטבו. איך אמר עליו שר האוצר שלו? "שקרן בן שקרן".

ויש כמובן את מעמד הבינלאומי הכלכלי והמדיני של ישראל שנשחק במהירות. השגריר האמריקאי אומר בראיון פרישה שהוא מנסה להציל את ישראל מעצמה ובמשרד החוץ האמריקאי מבקשים מישראל לרענן את פרק ההפגנות בספרי האזרחות על דמוקרטיה.

מילא שנתניהו הפך לפרסונה נון גרטה בארה"ב ובעולם, מדאיג יותר הוא מה חברות דירוג האשראי שהחליטו שלא להפחית את הדירוג על תנאי, חושבות כעת על כל זה.

מוד'יס החליטה באפריל להוריד את תחזית דירוג האשראי מ"חיובית" ל"יציבה" ועלולה בהמשך להעניש. חברת פיץ' החמיאה אמנם לביצועי המשק אבל הזהירה שדירוג האשראי יפגע אם הרפורמה תמשך.

גם S&P לא שינתה את הדירוג אבל הבהירה כבר בחודש מאי שהיא מעריכה שהרפורמה המשפטית תקודם רק בהסכמה ולכן הדירוג לא ירד.

בחברות הדירוג הבינלאומיות מתבססים על הבטחות שנתניהו פיזר בשיחות צפופות עם נציגיהן. הוא גם פיזר הבטחות כאלה בראיונות לתקשורת האמריקאית, אבל כרגיל לא קיים.

כל המהלכים שהוא מוביל היום, סופם לפגוע באזרחי המדינה, אבל בעוד הוא עסוק בקבינט הווירטואלי של יוקר המחייה, הזוגות הצעירים נפגעים (למשל משכר דירה שמזנק גרוב ל-10%, בחוזים חדשים).

כשנתניהו מפנק את מוסדות הלימוד חרדים בתקציבים של מיליארדים ללא חובת לימודי ליבה, הסטודנטים מן המניין נפגעים. כשנתניהו גורר את פיחות השקל השכבות המוחלשות נפגעות. כשנתניהו נותן לשר האוצר שלו אשראי פתוח לייבוא חלב, החקלאות נפגעת.

כשנתניהו מוכר לחברות האשראי הבינלאומיים כזבים על קידום רפורמה בהסכמה, דירוג האשראי של המשק עלול לרדת, עלות גיוס ההון תפגע והתקציב יצומצם. כל זה מתרחש עוד לפני כניסתו לתוקף של החוק לצמצום עילת הסבירות. לאחר שהחוק יתקבל, כבר לא יהיה עם מי לדבר.

לא יהיה בג"ץ שיגן על החרדים בעניין החלטת ליברמן על סבסוד מעונות לילדי אברכים, לא יהיה בג"ץ שיגן על מערכת הציבורית מפני מחטפי מינויים שהשר דוד אמסלם מתכוון לבצע ולא יהיה מי שיגן על זכות הדיבור של היועץ המשפטי לאוצר בוועדת החוקה, כשיו"ר הוועדה ניסה לסתום את פיו.

אז בואו נעשה דיל ויפה דקה אחת קודם: הצהר על ביטול הרפורמה על כל סעיפיה ותראה כיצד הבורסה בתוך יום מזנקת ב-5%, השקל מתחזק לעומת הדולר ב-3%, הריבית יורדת, ההייטקיסטים חוזרים לישראל ועוד.

לראש הממשלה יתפנה זמן יקר ויישארו עוד יותר משלוש שנים בתפקיד, בהן יוכל להילחם ביוקר המחייה ובגרעין האיראני, לקדם שלום עם סעודיה ולקבל סוף סוף כרטיס לביקור אצל ביידן. אולי אפילו להגיע לעסקת טיעון. מי יודע?