לא מעט חופשות לחול אינן יוצאות אל פועל דווקא אחרי שכבר דאגתם לכל הסידורים וכל שנותר לכם הוא להגיע לנתב"ג ולהמריא לחופשה. זה קורה בשערי היציאה מהארץ, כאשר בעת מעבר הדרכונים מתגלה צו עיכוב יציאה שהוציאו בן / בת הזו נגד הילד, והמשפחה כולה נאלצת לשוב על עכבותיה.
כעיקרון, כל הורה יכול לבקש צו לעיכוב יציאת ילדו מהארץ. כאשר ניתן צו עיכוב שכזה נגד קטין, הוא עומד בתוקפו עד הגעת הקטין לגיל 18, גם אם בעת הוצאת הצו הוא היה תינוק בן שנה.
הליכי גירושין רבים נפתחים בבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה של הילדים מהארץ, כאשר בבסיס הבקשה עומד חשש - מוצדק או שלא - שההורה השני יברח עם הילדים לחו"ל. ברוב המקרים נעתרים בתי המשפט לענייני משפחה לבקשה זו, וצו עיכוב היציאה מונפק ומשוגר למשטרת הגבולות בנתב"ג.
לעיתים, הליכי הגירושין שהתחילו בקול תרועה רמה, הסתיימו בהסכם גירושין, אולם במשך הזמן עניין עיכוב היציאה לילד נשכח מהזיכרון. כאשר מבקש הקטין לצאת מהארץ, בדרך כלל לחופשה משפחתית מוסכמת במהלך החופש הגדול, הוא עלול למצוא עצמו תקוע בנתב"ג ללא יכולת לצאת מהארץ.
אבל ניתן בהחלט למנוע את הנזק על ידי נקיטה במספר פעולות מתבקשות. בכל עת שמוגש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד קטין, על ידי אחד מהוריו, יכול ההורה שרוצה לצאת עם הילד לחו"ל, לבקש את ביטול הצו. בהעדר הסכמה, ידרוש בית המשפט מההורה המבקש לצאת לחו"ל להפקיד ערבויות לחזרתו.
גובה הערבויות תלוי במידת הסיכון לאי החזרת הילד ארצה. בין היתר, בודקים האם המדינה אליה מבקשים להוציא את הילד חתומה על אמנת האג, העוסקת בהחזרת ילדים חטופים; האם יש להורה היוצא זיקות לחו"ל שעלולות להוות סיכון לאי החזרה (למשל: הורים ובני משפחה המתגוררים בחו"ל, בן זוג זר וכו'; האם להורה המבקש למאת מהארץ יש רכוש, עסקים או מקום עבודה מסודר, ועניינים נוספים שיש בהם כדי להעיד על גובה הסיכון לאי החזרת הילד לארץ).
בעניין זה ההמלצה היא ברורה: אם קיים חשש אמיתי שהילד לא יוחזר ארצה, יש לדרוש ערבויות גבוהות וערבים קרובים שיציאתם מהארץ תעוכב לתקופת נסיעת הילד לחו"ל. אם אין חשש אמיתי וברור שמדובר בחופשה בלבד, רצוי לא להקשות ולדרוש ערבויות גבוהות שיסכלו את הנסיעה, ובכך יפגעו בילד.
יש לזכור, כי צו עיכוב יציאה מהארץ עומד בתוקף עד הגעת הילדים לגיל 18 ובכל פעם שירצו להוציא את הילדים או אחד מהם מהארץ, יהיה צורך בהגשת בקשה מוסכמת לבית המשפט לענייני משפחה, חתומה על ידי שני ההורים ומלווה בחתימת עו"ד.
בהיעדר הסכמה לנסיעה, יתקיים בדרך כלל דיון בבית המשפט. אומנם לא מדובר בדיון מורכב, אבל הדבר כרוך במטרד לא קטן, תשלום שכר טרחה לעורכי דין ובזבוז זמן יקר על חשבון סידורי החופשה.
לכן, טוב יעשו ההורים אם יבדקו האם באמת יש חשש לחטיפת הילד לחו"ל, ואם אין - לא מומלץ להתעקש על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כאקט "עונשי", שיכול להפוך לחרב פיפיות, כאשר ההורה שהוציא את הצו יחפוץ בעצמו לצאת לחופשה בחו"ל עם ילדו.
הכותבת היא מייסדת משרד עו"ד רות דיין וולפנר המתמחה בדיני משפחה