קונסרבטיבים: מה קרה למחירי קופסאות השימורים?

שוק קופסאות השימורים מגלגל כמעט מיליארד שקלים ונפרש כמעט על כל ערוצי הקניה - מהמכולת השכונתית, דרך הסופרמרקט ועד לשוק המוסדי של המסעדות ובתי המלון. מה שהחל כפתרון יצירתי לאגירת מזון לימים של מחסור או למסעות ארוכים - של חיילים, ימאים ועוד, הפך ממוצר עממי למוצר בטווח מחירים רחב, שלעיתים אף נושק לתחום היוקרה (למיש שמכיר למשל את שימורי הדגים מתוצרת החברה הספרדית "אורטיז")

קופסאות שימורים נמצאות בכל בית בישראל. בחלק מהמקרים נעשה בהן שימוש קבוע ויום-יומי (למשל זיתים מגולענים לטוסט-גבינה עבור הילדים), אך לרוב הן מאוכסנות לקראת יום שבו יתברר לנו שאזל המוצר הטרי או שאנו יוצאים לטיול. מאחר שמדובר במוצר שאינו דורש קירור ויש לו חיי מדף ארוכים, לרובנו אין בעיה לאכסן קופסאות שימורים תחת הקטגוריה "טוב שיהיה בבית".

יהיה מי שיאשים את הימים בהם חיילים ניזונו ממנות קרב, אבל צריכת קופסאות השימורים מהפח היא גבוהה באופן יחסי לשוק האירופי, שם יש יותר שימורים בצנצנות זכוכית. יחד עם זאת, החיבה הישראלית למזון טרי גורמת לנו לצרוך לעיתים סוגים אחרים של שימורים מאשר אלה שצורכים האירופים, להם זמינים או חסרים חומרי גלם שונים.

המוצרים השכיחים בקופסאות השימורים (לא כולל שימורי דגים ובשר) מתחלקים לארבע קטגוריות עיקריות:

• חמוצים: זיתים, מלפפונים, כרוב, חציל וירקות מוחמצים
• שימורי קטניות וירקות: דומים כגון: שעועית, תירס, אפונה, גזר, חומוס, פול, שעועית ירוקה/צהובה, סלק, תורמוס וכיו"ב
• שימורי עגבניות: רכזים, מחיות ועגבניות מרוסקות או שלמות וועוד
• שימורים ירקות, כולל אקזוטיים: לבבות דקל, תירס גמדי, אספרגוס, ארטישוק, פלפלים, פטריות
• שימורי פירות: לפתנים, אננס, אפרסק, משמש, דובדבנים, אגסים ועוד

בשוק הקטניות, הירקות והעגבניות חברת זנלכל המוכרת מהמותג יכין ופריכוז שולטת בקרוב ל-60% מכלל השוק. החברה השנייה בגודלה היא חברת ויטה פרי הגליל שגם מייצרת לא מעט עבור מותגים פרטיים.

בשוק הזיתים והחמוצים, מוביל את המכירות המותג בית השיטה ואחריו המותגים יבנה ומוטולה, בשוק הירקות האקזוטיים והפירות נמצא בעיקר חברות יבוא, בעיקר כיוון שחומרי הגלם פחות זמינים לקווי היצור המקומיים, שם מובילות את השוק חברות כמו תומר או ויליפוד.

מסתבר שלרוב המוצרים יש לנו פתרונות טריים שמומלצים על ידי התזונאים וחובבי הבישול, את כלל הקטניות נוכל לרכוש כמוצר יבש לפני הכנה ממותגים שונים כגון סוגת ומיה, כשהחיסרון היחיד הוא זמן הבישול.

מאותה סיבה יעדיף כל חובב קולינריה להכין בעצמו רסק עגבניות. אפילו חלק מהפירות והירקות האקזוטיים יותר זמינים היום בישראל בצורתם הטריה (למשל אננס, שפעם הכרנו רק דרך שימורים). כמובן שגם זיתים כבושים ומלפפונים חמוצים אפשר להכין לבד, אבל שם אנו מאמצים בקלות רבה יותר פתרונות של קופסאות שימורים, לא רק בגלל מחסור בזמן.

בדור האחרון נוספה קטגוריה חדשה, בחלק מהמוצרים, כשלב ביניים בין בטרי למשומר: המוצרים הקפואים. במיוחד אמורים הדברים באשר לקטניות שזמינות בשימורים כמו חומוס, שעועית, לקטים למיניהם ועוד. מה שהחל עם אפונה ירוקה (לרוב של סנפרוסט), הפך למקרר מלא כמעט בכל ירק או פרי שאפשר להעלות על הדעת.

כל אחד זכאי להעדפה קולינרית משלו, אנחנו לא נתיימר לקבוע מה יותר טעים או בריא, מה שכן עשינו הוא לבדוק את התמורה למחיר: כמה נשלם ומה נקבל.
כך למשל, כאשר בודקים ברשת רמי לוי כמה עולה לנו אפונה ירוקה יבשה של סוגת - היום ולפני שנתיים, וכמה עולה לנו הפתרון הקפוא מהמותג הפרטי של רמי לוי, בהשוואה לקופסת השימורים של יכין, מסתבר שקופסאות השימורים כבר איבדו את מקומן כגרסה ה"עממית" והנגישה יותר מבחינת המחיר (בניגוד לתפיסה הצרכנית של רובנו). מסתבר שנשלם על קופסת השימורים 88% יותר מהאפונה היבשה ו- 80% יותר מהאפונה הקפואה מהמותג הפרטי.

ביצענו מדגמים שונים ברשתות השיווק לבחון כמה אחוזים אנחנו משלמים יותר על קופסאות השימורים שלנו בכל רשת ורשת:
חמוצים וזיתים של המותג בית השיטה זינקו מעשרה אחוזים ברשת ויקטורי ועד 22.50% ברשת רמי לוי

מותגי השימורים זינקו בעשרות אחוזים ברשתות השיווק, עליות המחירים נובעות מעליות המחירים אותן קבעו היצרניות והמשווקות.

חשוב לציין הי הסיבה להתייקרות אינה ברורה: מחירי חומרי הגלם לא מציגים פערים ביחס דומה וכך גם חומרי האריזה ועלויות השילוח, האם עליות המחירים שבתחום השימורים החלו עוד בימי הקורונה, נשארו שם רק כי כולם התרגלו לכך שאנו מוכנים לשלם יותר?

פערי המחירים על המוצרים הבסיסיים בסל הקניות שלנו מגיעים עשרות ואף מאות אחוזים ללא כל סיבה, לכן רגע לפני שמכניסים משומרים לעגלה ניתן למצוא אלטרנטיבות ביתיות ובריאות למגוון מוצרים ולהילחם ביוקר המחיה שנוגס בצרכנים במקומות הקשים.

פעם חשבנו ששימורים הם זולים, אבל הם התייקרו בחדות יחד עם מרכיבים בסיסיים אחרים בסל המזון שלנו כמו הביצים, החמאה, הלחם, השמן, הירקות, הפירות והעוף הטרי. אילו פתרונות יכולה למצוא משפחה דלת אמצעים נוכח שוק מזון דל במתחרים? קשה לדעת - אולי באמת רק הצפת השוק במותגי יבוא מוזלים, תביא עמה פתרון.

בדקנו כמה נשלם על קופסאות השימורים במרחק שעה טיסה מתל אביב ברשת MIGROS בטורקיה, אחת מהרשתות המובילות (שדווקא לא מאופיינת במחירים זולים):

• על גרעיני תירס מתוק פרי הגליל ברשת שופרסל דיל נשלם 6.90 שקל ב- MIGROS נשלם 2.80 שקל

• על אפונה ירוקה יכין נשלם ברשת רמי לוי 7.90 שקל ב- MIGROS 2.20 שקל


• על גרעיני חומוס יכין נשלם ברשת יוחננוף 8.90 שקל למוצר 290 גרם ב- MIGROS נשלם 3.90 שקל על כמות של יותר מפי 2.5 במשקל של 830 גרם מוצר

זה המקום לציין ששום פערים בשכר העובדים, שכר הדירה ועוד, לא מצדיקים את תג המחיר הישראלי. מה כן מצדיק אותו? העדר תחרות אמיתית והצרכנות הגרועה של רבים מאתנו.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות