עילת הסבירות והכסף שלנו: אל תאמינו לבדיות של הקואליציה

"לא תהיה רפורמה משפטית" קבעה בנחרצות ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) וצייצה בסוף החודש שעבר: "הרפורמה מתה. אמרתי את זה לפני 3 חודשים ולצערי צדקתי. אז אל תגררו אותי לחקיקה מיותרת על סבירות. זה מביך. בג"ץ ימצא מילים נרדפות ועל בסיסן יתערב".

מה שטוענת גוטליב הססגונית, מתכתב עם זמירות מפי מגוון רחב של שרים בליכוד כמו מיקי זוהר וישראל כץ. אליהם מצטרפים ח"כ בועז ביסמוט וח"כ קטי שטרית ("עילת הסבירות זה כלום ושום דבר"). בניסיון להרדים את המחאה הם טוענים שעילת הסבירות תרוכך.

אלא שהטיעונים הללו התנפצו השבוע סופית. חוק צמצום עילת הסבירות שהשבוע בוועדת החוקה כולל בגרסתו הקיצונית אי התערבות בשיקול דעת של הממשלה בנוגע למינויים. בית המשפט גם לא יוכל להורות לממשלה לפעול בדרך כלשהי.

חוק עילת הסבירות מפר את איזון הרשויות בדמוקרטיה ולא יעזרו כל ניסיונות הקואליציה לגייס לקידום טיעוניהם את שופטי העליון אשר גרוניס ונועם סולברג, שכבר הבהיר השבוע שייצור המשפטי הזה אינו מבית המדרש שלו.

כמובן שסבירות מבלי שלח"כ גוטליב יהיה מה לומר אינה סבירות ולכן גם השופט סולברג טעם מפניני הלשון שלה: "איפה היית כל החודש? למה החרשת? גם אותך הפחידו? אל דאגה, אין לי צורך במתווה שלך. אנחנו יודעים לחוקק גם בלעדיך" נזפה בו כאילו המדובר במתמחה צעיר במשרדה.

הפייק ניוז במהפכה המשפטית מצטרף לשפע אמירות הזויות מתחומי חברה, הביטחון והחיים בכלל. ואיך אפשר בלי גוטליב: "ערד ניר. להקיא על החיוכים שלך בעת דיווח על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה החיוך מש מפניך כשנאלצת להקריא דיווח חיובי".

אז צפיתי בתכניות של ערד ניר בערב שבת האחרון בערוץ 12. חיוך לא היה שם, ובטח לא מתקפת חיוכים. יתכן שגוטליב מתבלבלת בין סבר פניו של האופטימי הנצחי לבין חיוך נבזי השמח לאידו של נתניהו.

ח"כ ביסמוט מנצל ניסיונו בתקשורת בהפעלת ממטרת רעל מתקדמת: "כל פעם שאני חושב שהשמאל האנרכיסטי הגיע לתחתית השפל הם מתעלים על עצמם. בושה בושה בושה" צייץ הח"כ מהליכוד לאחר שעל קברו של יוני נתניהו הונח מכתב איום כנגד ביבי.

ביסמוט, עיתונאי לשעבר, לא מחק את הציוץ במשך שבועות, למרות שמהר מאוד התברר כי מכתב האיום נכתב על ידי אזרח מעורער בנפשו.

דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר, שמור מבחינת השר דוד אמסלם מקום בבית הכלא. הוא גם מקפיד להזכיר כל פעם מחדש את פרשת תיק המניות (ממלחמת לבנון השנייה) של חלוץ. בנוסף טען שעל העיתון מעריב ועלי (כמי שחשף את הפרשה) הופעל לחץ שלא לפרסם את הידיעה.

ובכן, ממקור ראשון אני יכול להרגיע שלא הופעל עלי שום לחץ. שיקול הדעת של אמנון דנקנר המנוח, עורך העיתון דאז, הוא שקבע שלא לפרסם את הידיעה מיד, בעיצומה של מלחמה לבנון השנייה, אלא לדחות את הפרסום עד להפסקת האש.

מה שמטריד במיוחד היא עמדות חברי הקואליציה בנושאים כלכליים המשפיעים על כיסו של האזרח. הטיעונים המופרכים של נתניהו וסמטוריץ' כאילו המהפכה תחזק את ישראל ותועיל לכלכלה כבר סוקרו בהרחבה.

מה שמעציב היא היומרה של חברי קואליציה להבין בענייני כלכלה, כשהם נכשלים אפילו במושגי יסוד. כך ח"כ גוטליב "הסבירה" למתן חודורוב, הכתב הכלכלי של ערוץ 13: "אני מניחה שאתה מבין את ההבדל בין חוב של המדינה לאגרת חוב ממשלתית. שמחתי להזכיר".

היא כתבה את זה לאחר שטענה כי ישראל לא חייבת שקל לחו"ל. כמובן שהיא חייבת - ועוד איך - אבל מה זה חוב במיליארדים לעומת החובה שלה לצייץ שטויות?

ויש גם השמצות, כמו למשל כנגד הנגיד, הפוגעות בעצמאות הבנק המרכזי שהוא קודש הקודשים על המערכת הפיננסית. שר המורשת עמיחי אליהו טען כי "הנגיד הוא פרא אדם שצריך להיות מגולגל מכל המדרגות".

ח"כ גוטליב: "הנגיד חצה כל גבול. אין לו זכות לדבר על הרפורמה. דע את מקומך ואל תביע את עמדתך בנושא שאתה לא מבין בו". גוטליב שכחה שהנגיד קובע לא רק את הריבית אלא הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה ולא רשאי, אלא חייב להביע את דעתו.

מדד יוני עמד על אפס אחוזים ובחודש מאי על 0.2%. הקרדיט לדעיכת האינפלציה אינו של הממשלה אלא למדיניות הריבית של הנגיד. האינפלציה הדועכת מיוחסת לעמוד השדרה שהפגין למרות מטר ההשמצות.

מצופה היה מחברי קואליציה בכירים, שרים וחברי כנסת לומר "סליחה, טעינו", אבל הם - שמיהרו כל כך לשקר ולגדף, מחרישים. עכשיו תארו לכם את אותה חבורה ממנה שומרי-סף מטעמה, כולל נגיד בנק ישראל מטעמה, ללא שום יכולת פיקוח מצד בית המשפט ותבינו שהרפורמה לא מסוכנת רק לדמוקרטיה בהקשר הרחב שלה, אלא גם למה שנוגע ישירות לכיס של כולנו.