הקטר והקיטורים: ענף ההייטק פורח, אבל העובדים מוחים

נצמד לעובדות ונתונים, על רקע הרינונים בדבר נסיגה בתעשיית ההייטק בישראל. מספר העובדים בתעשיית ההי טק היה בממוצע בשליש הראשון של השנה 396,600, תוספת של 14,600 לעומת השליש הראשון של 2022 ולעומת 390,000 בממוצע בכל שנת 2022.

בענפי תעשיית ההייטק (הדגש על תעשייה), היה מספר העובדים בממוצע 106,000 לעומת 103,100 בשליש הראשון של 2022. עיקר התוספת בתעשיית ההייטק בשליש הראשון של השנה הייתה בייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, 83,100 עובדים - תוספת של 3,500 עובדים לעומת השליש הראשון של 2022.

הייצור הבטחוני פורח על רקע תנופת ביקוש של מדינות העולם הזקוקות לציוד צבאי ישראלי מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה.

הצטרפות שוודיה ופינלנד למדינות נאט"ו וההחלטה מהותית של גרמניה להכפיל את התקציב הצבאי ל-2% מהתוצר, כמו גם המשך החיכוך בין ארה"ב לסין בדרום מזרח אסיה מגבירות את הדרישה לציוד מתוצרת ישראל, הגנתי, התקפי, טילי יירוט, פגזים חכמים, ציוד אלקטרוני ומערכות שיבוש ומעקב. מה הפלא שיש ביקוש לעובדים בישראלי בתחום כגון מכשור אופטי?

כרגע ישנו מחסור בידיים עובדות בקרב עשרות ומאות מפעלים ובתי מלאכה, כולל קטנים עד זעירים, בשרשרת האספקה. אלה מספקים ציוד למפעלים גדולים אליהן באות עיקר ההזמנות מחו"ל, בנוסף להזמנות של משרד הבטחון.

בתעשיית ההייטק בתחום השירותים (הדגש על שירותים), עלה מספר העובדים בשליש הראשון של השנה בעוד 11,100 לעומת השליש המקביל אשתקד- ל-289,800 עובדים. עיקר העלייה היא בסעיף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים. גם פה בהחלט ייתכנו ביקושים חדשים הנובעים מהייצוא הבטחוני הגואה, בנוסף לביקושים בעולם בתחום האזרחי. בסעיף תחום המחקר המדעי עליה של 3,300 עובדים ל-56,100 עובדים, כך עפ"י הלמ"ס.

הפדיון מייצוא במחירים קבועים של טכנולוגיה עילית עלה בשעור שנתי של 6.9% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, מזה עלייה בקצב שנתי של 6.5% בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי. כלומר פעילות קטר הטכנולוגי של ישראל נמשכת, בעיקר בביקוש לסחורה חכמה של ישראל בחו"ל.

הפדיון של תעשיית הטכנולוגיה העילית לשוק המקומי דווקא מפגין חולשה לעומת הייצוא, עם ירידה של 0.2% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, מזה ירידה של 3.6% בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי.

מספר העובדים בתעשיית הטכנולוגיה העילית ממשיך לעלות, עליה בשעור שנתי של 3% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, כולל המשך עלייה בשעור שנתי של 1.2% בשלושת החודשים שקדמו לחודש מאי. במספר שעות העבודה ניכרת עליה בשיעור שנתי של 3.6% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, מזה עליה של 1.5% בשלושת החודשים האחרונים שלפני מאי.

שימו לב, ההישג הוא כי בכל חמשת החודשים הראשונים של השנה הייצור התעשייתי של חברות תעשיית טכנולוגיה עילית היה גבוה ב-5.6% לעומת חמשת החודשים הראשונים של 2022.

הביקוש לעובדי הייטק גרר את המשך העלייה בשכר בשליש הראשון של השנה, לממוצע של 29,894 שקל לחודש, תוספת של 1,308 שקל לחודש, תוספת של 4.6% לעומת השליש הראשון של 2022. בתעשיית ההייטק עליה של השכר ב-5.2% ל-27,123 שקל לחודש בעוד שבשירותי ההייטק נרשמה עליה של 4.3% ל-30,911 שקל לחודש. לשם השוואה השכר בכל ענפי המשק, לא כולל תחום ההייטק, היה בשליש הראשון של השנה 10,907 שקל לחודש, תוספת של 5.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני מדדי הפדיון של ענפי הכלכלה השונים של הלמ"ס, שזה עתה פורסמו, מצביעים על עלייה בשעור שנתי של 1.8% בלבד של כלל ענפי המשק בשלושת החודשים שקדמו לפני חודש מאי, לעומת צמיחה של 1.3% בשלושת החודשים לפני פברואר. מי הענפים המצטיינים במדדי הפדיון בשלושת החודשים לפני חודש מאי? במקום ראשון עם עלייה בשעור שנתי של 12.3% בענפי ההייטק (בשירותים), זאת לאחר עליה בשיעור שנתי של 20.9% בשלושת החודשים דצמבר-פברואר.

בענפי ההייטק בתעשייה היה שיפור בשעור שנתי של 2.3%, לאחר ירידה בשיעור שנתי של 2.3% בשלושת החודשים קודם לכן. פדיון כלל תעשיית ההייטק עלה בחודשים מרץ-מאי בשיעור שנתי של 9.3%, לאחר עליה של 14.8% בשלושת החודשים קודם לכן.

כיצד פדיון ענפי ההייטק וגם העלייה במספר העובדים בענף נמשכים למרות ההפגנות הרצופות מאז ינואר השנה, נגד הממשלה והחקיקה המשפטית? האם לא היה מקום לצפות בירידה בפדיון וגיוס חסר של עובדים על רקע מאות אלפי המפגינים שטורחים לצאת לשטח כבר בכל ימות השבוע?

התשובה לשאלה זו טמונה בסיבים האופטיים שנשזרו ברחבי ישראל ועדיין נשזרים לעוד ועוד משקי בית בנוסף למקומות העבודה, מה שמאפשר לעבוד מהבית בשעות נוחות גם לאחר או לפני ההפגנות. ציבור גדול של עובדים כולל מפגינים למד והתאמן לעבוד מהבית בזמן נגיף הקורונה. עתה העבודה מהבית ללא שעות מוגדרות או הכרח לבוא למשרד הפכה למעין שגרה, ההכרח לבוא למקום העבודה, נמוג.

בחודש יוני האחרון שעור העובדים מהבית בכלל המשק מהכורסה היה 14.4%. מי במקום ראשון בעבודה מהבית? בענף מידע ותקשורת שם מרוכזים ענפי ההייטק עבדו בחודש יוני 299,400, עם 43.2 שעות עבודה בשבוע, מהם ביצעו את עבודתם 56.8%, כן קרוב לחמישים ושבעה אחוז!

במקום שני בעבודה מהבית היו עובדי שרותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, 313,200 עובדים, 41.2 שעות בשבוע, כאשר 34.2% מהם עבדו מהבית. בעלי משלח יד אקדמי, 1,229,600 עובדים, עם 39.2 שעות בשבוע, אצלם עבדו 29.9% מהבית בשבוע הקובע שנסקר בחודש יוני שחלף.

השעור הנמוך ביותר של העובדים מהבית, יש לשער כי אינם משתתפים בהפגנות נגד הממשלה (אין לי הוכחות, זו השערה בלבד), הם עובדים בלתי מקצועיים, בקרבם רק 0.5% עבד מהבית, עובדים מקצועיים בבינוי ועובדים מקצועיים אחרים 0.9% עבדו מהבית, עובדים במשקי בית 1.6%, שרותי אוכל 1.7%, חקלאות וייעור 2.9%. בשרותי בינוי עבדו מהבית 5.7%, בשרותי תחבורה אחסנה ודאר עבדו רק 5.8% מהבית ובשרותי הניהול והתמיכה 6.9% עבדו מהבית.

כלומר ככל שהשרות נדרש בזמן אמיתי, בשטח - עבדו פחות מהבית, ככל שהעיסוק בהייטק, תחום אקדמי, כל תחום שאינו דורש תוצאה מיידית אלא היקף עבודה ותוצאה בצדה, העבודה מהבית גבוהה יותר ומאפשרת גם להפגין וגם לעבוד וגם להביא תוצאות טובות לתפוקת ההייטק של ישראל.

מה שמעניין שהמשק מפגין עוצמה בלתי רגילה גם בתקופת החיכוך והכאוס בישראל, בשדה הקרב ברחובות, בין המפגינים המתמידים ללא לאות לממשלה. שעור האבטלה ביוני במשק עמד על 3.5% זה החודש השני ברציפות, בקרב נשים 3%, לאחר 3.4% במאי, שפל מאז אפריל אשתקד.

ייתכן כי העתיד לתעשיית ההייטק אינו כה ורוד כפי שהיה בשנים של הגאות הבינלאומית, בעיקר בארה"ב. על פי סקר של הלמ"ס שפורסם בתחילת החודש, 52% מענפי השרותים בהייטק דיווחו שהיקף התעסוקה שלהן בחצי הראשון של השנה הצטמצם, לעומת צמצום של 22% בחצי הראשון המקביל בשנת 2022. לשם השוואה בענפי שרותים שלא בהייטק היה צמצום מתון יותר של היקף התעסוקה בחצי הראשון של שנה קודם לכן, 22%.

שליש, כ-33% מהמנהלים בחברות ההייטק דיווחו שלא הייתה כל פגיעה כלכלית בחברתם בחצי השנה הראשונה של 2023. עיקר הפגיעה הייתה והתרכזה בעסקים קטנים ובינוניים, זה טבעי, בתקופות קשות של ירידה בפעילות ואי וודאות, כך בכל העולם, נפגעות חברות קטנות שבסיס ההון שלהן חלש יותר. בעיקר אמורים הדברים בחברות שאינן יודעות לנהל תזרים המזומן שלהן, כך בישראל לגבי חברות הון סיכון שלפתע אין להן זרם גיוסים.

החברות שדיווחו על פגיעה כלכלית בחברות שלהן בהייטק, טענו שהעיקר היה ירידה בביקושם למוצר של חברתם, 36% מהחברות דיווחו שעיקר הפגיעה הכלכלית בחברתם נבעה מירידה בביקוש לתוצרתן. והגורם השני שפגע בחברות, כך דיווחו 20% מהבחרות, הוא קשיים בגיוס הון סיכון. כלל אין ציון בסקר המיוחד שערכה הלמ"ס שהקשיים קשורים או נובעים למהפכה המשפטית העוברת על ישראל.

המשק הישראלי המשיך להפגין עוצמה: התוצר עלה ברבע הראשון של השנה בשעור שנתי של 3.2% לעומת 3.1% בקריאה הקודמת, ההשקעות בתעשיות המשק עלו ברבע הראשון של השנה בשעור שנתי של 16.2% לאחר ירידה בשעור שנתי של 4.8% ברבע האחרון של 2022.

המשק הישראלי איתן וצומח בקצב מהיר ממה שהוערך עד לאחרונה, בעיקר לרכיב ההשקעות וייצוא שירותים, כך אומר החודש נגיד בנק ישראל. הפעילות הכלכלית ממשיכה להיות חזקה, אבל שעור המשרות הפנויות, מזהיר הנגיד, בעיקר בהייטק, מצוי במגמת התמתנות.

אולי אפשר להתנחם בכך שברבע השני של 2023 נבלמה מגמת הירידה של גיוסי הון על ידי חברות הייטק ישראליות, עם גיוס של 1.78 מיליארד דולר, ירידה של 65% לעומת הרבע המקביל אשתקד, אבל עלייה לעומת הרבע הראשון של השנה בו גויסו 1.7 מיליארד דולר (כך עפ"י לאומיטק וחברת IVC). 100 סבבי השקעה בוצעו ברבע השני של השנה, ירידה של 48% לעומת הרבע המקביל בשנת 2022, אבל עלייה של 2% לעומת הרבע הראשון של 2023.