בימים האחרונים פורסם כי במערכת הבריאות בארץ מודאגים מאוד לאור העובדה שאלפי רופאים שוקלים בימים אלה "רילוקיישן" (הגירה למדינה אחרת). הרופאים כמובן לא לבד, כאשר לאור חילוקי הדיעות כרגע במדינת ישראל ישנם אזרחים רבים הבודקים את אפשרות המעבר למדינה אחרת.
ברור לכל כי מדובר בתהליך לא קל הכרוך בהרבה בירוקרטיה ובסידורים הכרחיים שיש לעשות מראש, כמו למשל הנפקת אשרת עבודה או קבלת אזרחות, מציאת מקום מגורים ומסגרות חינוכיות לילדים, דאגה לאישורים רפואיים, פנקס חיסונים ומסמכים חשובים נוספים, הסדרת המעבר לחיית המחמד ועוד.
אלא שחוץ מהסידורים שכולם מכירים, מעטים מודעים לקיומם של היבטי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, החשובים מאד בהליך ניתוק התושבות. אין להקל בכך ראש; מי שלא יעשה זאת עלולים לצבור חובות מס ודמי ביטוח לאומי למדינת ישראל או שייאלץ לשלם כפל מס גם במדינת היעד, ואף עלול להיות מוגדר כ"עבריין מס" בישראל.
מה ניתן לעשות כדי להימנע מכך? אילו פעולות עלי לנקוט? פנינו לעוה"ד אלי דורון ודורון פסו, מומחים למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ויחד איתם יצרנו מדריך שעונה על כל השאלות החשובות בנושא.
מדוע יש לנתק תושבות לצרכי מס?
לפי דיני המס בישראל, "תושב ישראל" חייב במס ובדמי ביטוח לאומי גם בגין הכנסות המופקות בחו"ל. מתי ניתן להפסיק לשלם מס ודמי ביטוח לאומי בישראל? נכון להיום, מי שיוכיח בצורה ברורה וחד-משמעית שמרכז חייו אינו בישראל - לא ייחשב "תושב ישראל".
לכן, עוד טרם עזיבת הארץ יש להתכונן לכך, ו"לנתק" כמה שיותר מהקשרים לישראל, ולאחר ההגירה יש לבנות כמה שיותר קשרים במדינת היעד ולהפוך שם ל"תושב" לצרכי מס. בנוסף, חשוב לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולהודיע על עזיבת ישראל ע"מ להימנע מחבות בדמי ביטוח לאומי.
דברים אלה חשובים לאור העובדה הפשוטה - סביר להניח שלאחר הרילוקיישן תהיו חייבים במס במדינה אליה עברתם, ובכך אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים כפל מס, או תוספת מס גם בישראל.
בימים אלה מפרסם משרד האוצר הצעת חוק המבקשת לשנות את הכללים לגבי חבות מס בישראל עבור המבצעים רילוקיישן. במה מדובר?
לאחרונה פורסם תזכיר חוק שאם יתקבל יחיל רפורמה של ממש במיסוי הבינלאומי. בקצרה, אם יתקבל התזכיר כפי שפורסם, חבות המס של נישום בישראל תיקבע אך ורק על סמך מספר ימי שהייתו בישראל במהלך תקופות מוגדרות, ולא תהיה חשיבות למיקום מרכז החיים ולקשרים שמקיים הנישום בפועל עם ישראל או עם המדינה אליה היגר.
תזכיר החוק החדש כבר "זכה" לביקורות על כך שהוא למעשה מפלה בין רווקים או גרושים, ובין נשואים שבן/בת הזוג נותרו להתגורר בישראל, ועל כך שהוא עלול להוות "חרב פיפיות" ולהקל על נישומים להתחמק ממס בישראל. במה מדובר?
תזכיר קובע שאחד המקרים בהם נישום ייחשב "תושב ישראל" (הגדרה שגוררת חבות במס בישראל) הוא במקרה של שהייה של 183 ימים או יותר בישראל במהלך שתי שנות מס רצופות, בנוסף, קובע התזכיר שנישום נשוי או ידוע בציבור שעזב את ישראל אך בן/בת זוגו החליטו להמשיך להתגורר בישראל ייחשב "תושב ישראל" אם ישהה בה 100 ימים או יותר בשנת מס אחת.
אנו סבורים כי יש מקום לחשיבה נוספת על הוראה זו, מכיוון שלדעתנו הכללים עשויים לפגוע באוכלוסיות מסוימות להן נסיבות ייחודיות יותר. ההוראות הללו מפלות בבירור וללא הצדקה בין נישומים על רקע מצבם המשפחתי, ופוגעים בנישומים שבוחרים לפצל את משפחתם בין ישראל ובין מדינה אחרת בכך שהתנאים לחיובם במס בישראל "נוקשים" יותר (שהייה בישראל של 100 ימים בשנה אחת בלבד) מאשר עבור חבריהם הרווקים (שהייה בישראל של 183 ימים בשנה במשך שנתיים רצופות).
בנוסף, יש לתת משקל לעובדה שהחיים אינם "בינאריים", וקיימים מקרי קצה להם אין התייחסות בתזכיר, וניסוחו אף לא מאפשר לפקיד השומה או לבית המשפט לסטות מהכללים הקבועים בתזכיר. נניח מקרה בו בעל סרבן גט תושב ישראל וזוגתו מבקשת לעבור לחו"ל - מדוע יש להחמיר עמה ולקבוע מספר ימי שהייה נמוך (יחסית) בישראל לצורך חיובה במס בישראל?
מעבר לכך, הכללים החדשים עלולים להוות "חרב פיפיות" בכך שיקלו על תכנוני מס אגרסיביים יותר, ויקלו על נישומים להתחמק ממס בישראל. למשל, בתיאוריה נישום יוכל לשהות יום אחד מתחת למספר הימים הקבוע בתזכיר לצורך סיווגו כ"תושב ישראל", ולמרות שיקיים מרכז חיים שלם בארץ - ולא יהיה חייב במס בישראל.
אני שוהה מחוץ לישראל כבר זמן רב, האם זה לא מהווה הוכחה מספקת על ניתוק תושבות?
נכון למצב דהיום - לא. עצם השהות לפרקי זמן ממושכים מדי שנה מחוץ לישראל אמנם מהווה "זיקה" של הנישום למדינה זרה או לישראל, אך משך השהייה לכשעצמו אינו מכריע בשאלת ניתוק התושבות מישראל.
במציאות הגלובלית העכשווית רווחת התופעה של שהות ממושכת מחוץ למדינה לצרכים שונים, כגון לימודים אקדמיים, עבודה, השתתפות בטורנירים של ספורט, "נוודים דיגיטליים" ועוד. על כן, הדין דהיום (טרם הרפורמה) בוחן את כלל היבטי חייו של הנישום לצורך קביעת מיקום מרכז חייו - בישראל או מחוצה לה, ובהתאם את חבותו של הנישום במס בישראל.
לא סידרתי את ענייני המס והביטוח הלאומי לפני המעבר לחו"ל. מהו העונש הצפוי לי?
מעבר לחו"ל ללא נקיטת עמדה שאינך "תושב ישראל" וללא הודעת ניתוק תושבות למוסד לביטוח לאומי תביא לכך שהרשויות ייראו בך כ"תושב ישראל", ובהתאם תהיה חייב במס ובדמי ביטוח לאומי על הכנסותיך בארץ ובחו"ל כאילו מעולם לא עזבת את ישראל. בהתאם, יהיה עליך לדווח על הכנסותיך בחו"ל, כאשר אי דיווח ואי תשלום מס על הכנסות אלה עלול לגרור סנקציות פליליות הכוללות קנסות ואף מאסר, וזאת מלבד חבות המס האזרחית.
מהו מבחן "מרכז החיים"?
"תושב ישראל" לפי פקודת מס הכנסה הוא יחיד שמרכז חייו בישראל. לשם קביעת מרכז חייו של היחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר מקום המגורים הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע, המקום בו היחיד מחזיק את נכסיו הפיננסיים המשמעותיים, המקום בו מצויים קשריו החברתיים המרכזיים ועוד.
מתי ניתן לומר כי תהליך ניתוק התושבות הושלם?
"ניתוק תושבות" לצרכי מס הכנסה אינו הליך שכרוך בהגשת הודעה או טופס לרשות המסים, ואין נקודת זמן בינארית בה אדם מבצע פעולה או נמנע מלבצע פעולה וכתוצאה מכך הוא חדל מלהיות תושב. יש לבחון את התהליך בכל מקרה על-פי נסיבותיו.
יחד עם זאת, המכנה המשותף והחוט המקשר בין כל הפרטים והנתונים המשמשים כאינדיקציה לצורך התנהלות ברמה האובייקטיבית והן ברמה הסובייקטיבית - על שינוי ועל העתקה של מקום המגורים אל מחוץ לישראל דרך קבע ולתקופה משמעותית, להבדיל מהיעדרות הנושאת אופי ארעי. מנגד, לגבי הביטוח הלאומי קיים טופס הודעה על ניתוק תושבות, במסגרתו מפרט הנישום את הנסיבות מדוע לדעתו אין לראות בו כתושב. המוסד לביטוח לאומי מקבל החלטה בבקשת הנישום לניתוק תושבות, ומודיע על כך לנישום.
אילו פעולות עלי לנקוט כדי לנתק את התושבות לצרכי מס מישראל?
ככלל, על סמך עמדותיה של רשות המסים שפורסמו בעבר, ועל סמך פסיקת בתי המשפט בעניין זה אנו ממליצים על ביצוע הפעולות הבאות.
1. נישומים שבבעלותם דירה בישראל - להשכיר את הדירה לטווח ארוך או למכור אותה. מן העבר השני, לרכוש דירה בחו"ל או לשכור דירה בשכירות ארוכת טווח.
2. למכור את הרכב הפרטי בישראל או לחילופין להעביר את הבעלות לקרוב משפחה, ומן העבר השני לרכוש רכב בחו"ל.
3. לבטל מינויים חודשיים בישראל (עיתון יומי, קאנטרי קלאב או מכון כושר, בר מים, כבלים, טלפון, אינטרנט, כבישי אגרה וכיוצ"ב), ולהתקשר עם ספקי שירותים אלה בחו"ל.
4. מומלץ לעבור עם כל המשפחה לרבות בן/בת זוג והילדים ולהעביר מכולה וציוד אישי למדינת היעד.
5. להודיע למוסדות החינוך של הילדים על ההגירה מישראל, ולרשום אותם למוסדות חינוך בחו"ל.
6. לסגור חשבונות בנק בישראל ולבטל את כרטיסי האשראי המשויכים אליהם או לכל הפחות להמעיט פעילות בהם ככל שניתן, מן העבר השני לפתוח חשבונות בנק בחו"ל ולהנפיק כרטיסי אשראי עבורם וכן לבצע את ההתנהלות הכלכלית העיקרית באמצעות חשבונות אלה.
7. להפסיק הפקדות פעילות לתוכניות חיסכון בישראל, ולהתחיל לבצע הפקדות לתוכניות בחו"ל. אין מניעה להשאיר בישראל כספי פנסיה שנצברו, קרנות השתלמות על מנת להימנע מתשלומי מיסים בפדיונם טרם המועד.
8. לצמצם השקעות בישראל ככל שניתן כגון: השקעה בנדל"ן, בנכסים, ניירות ערך, ולבצע השקעות אלה בחו"ל.
9. להסדיר את אשרת השהייה במדינת היעד: ויזה, אשרת עבודה, אשרת שהייה, רישיון נהיגה וכו'.
10. להודיע למוסד לביטוח לאומי על ההגירה מישראל באמצעות טופס 627 ולהימנע מקבלת זכויות ו/או קצבאות במדינת ישראל, וכן להימנע מלעשות שימוש בשירותי קופת חולים בישראל.
לשהות בישראל זמן מועט כאשר ההמלצה היא שימי השהייה בישראל לא יעלו על 90 ימים בשנה ובכל מקרה לא יעלו על 183 ימים בשנה. ככל שימי השהייה בישראל יהיו מעטים, כך יגדל הסיכוי לניתוק תושבות. בנוסף, עזיבת ישראל בתחילת שנה (עד 30 בינואר), והימנעות מביקורים בה מעל 30 ימים בשנת מס עשויה למנוע התדיינות לגבי אותה שנה מול רשות המסים.
יש להמשיך ולהתעדכן לגבי הרפורמה במס הכנסה, שכן כללים אלו עשויים להשתנות, ויש להיערך לכך.
11. לשהות מחוץ לישראל לתקופה ארוכה ורציפה.
12. להגיש מדי שנה דוחות לרשויות המס במדינת התושבות החדשה ולדווח על כלל ההכנסות. חשוב להתעדכן על חובות הגשת דוחות מס בישראל, ולעמוד בחובות אלה גם לאחר עזיבת הארץ, ויש לשים לב לא לתבוע נקודות זיכוי כתושב ישראל.
13. לשמור ולתעד את כלל פעולות הניתוק - הודעות ומכתבים בקשר להפסקת קשרים בישראל, הודעות ומכתבים לגבי יצירת קשרים בחו"ל.
14. טרם העזיבה או החזרה לישראל, מומלץ להתייעץ עם מומחה מס. כך תבטיחו תהליך ניתוק תושבות יעיל וממוקד שיגן עליכם מפני חובות, סנקציות, היטלים או קנסות בארץ, וכן תוכלו לבחון את זכאותכם להטבות המוענקות לתושבים חוזרים.