וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ארבע נשים, כל אחת טוענת שהיא בת הזוג. מי זכתה בירושה?

7.8.2023 / 23:26

איש כוחות הביטחון שהלך לעולמו בעת מילוי תפקידו הותיר אחריו ארבע נשים שונות- שכל אחת מהן טענה שהיא בת הזוג שלו, ולפיכך זכאית למחצית העיזבון. הליך ארוך שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת הסתיים בפסק דין מורכב

בגידה. ShutterStock
כמה בנות זוג יכולות להיות מוכרות כיורשות?/ShutterStock

אדם שהיה איש כוחות הביטחון הלך לעולמו בעת מילוי תפקידו כשהוא מותיר אחריו שני ילדים מאשתו הראשונה, שני ילדים נוספים משתי נשים שונות, ואישה שטענה להיות בת זוגו במועד הפטירה. בנוסף לכל אלה, הותיר אחריו המנוח גם 14 אחים ואחיות.

בהליך ארוך (למעלה מ-6 שנים) ומורכב שהתקיים בבית המשפט, טענה כל אחת משלוש הנשים כי היא הייתה בת הזוג של המנוח בעת פטירתו: הגרושה טענה כי הגירושין ממנה היו פיקטיביים (מחשש לעיקולים בשל חובות של המנוח) והם אף התגוררו יחד במועד הפטירה.

שתי הנשים שהיו הורות לילדיו האחרים של המנוח טענו, כל אחת בנפרד, שבמועד הפטירה המנוח ניהל משק בית משותף והתגורר דווקא עמה, בעוד שהאישה שטענה להיות בת הזוג במועד הפטירה גרסה כי המנוח חי עם כולן בו זמנית ולפיכך יורשיו היחידים הם רק ארבעת ילדיו.

חוק הירושה בישראל קובע את התנאים לזכותו של בן זוג שאיננו נשוי לרשת את המנוח: קיום חיי משפחה ומשק בית משותף, היעדרה של צוואה וכמובן - היעדרו של קשר נישואין לאחר. כיוון שהוכחת קיומם של חיי משפחה ומשק בית משותף איננה חד משמעית ויכולה להתפרש בדרכים שונות לאורם של קריטריונים סובייקטיביים, ביצע השופט מחמוד שדאפנה מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ניתוח ארוך ומקיף של מערכות היחסים שניהל המנוח.

מימין: עו"ד דניאל פרידנברג, עו"ד אוהד הופמן. יעל כהן,
עו"ד דניאל פירדנברג (מימין) ועו"ד אוהד הופמן/יעל כהן

כל אחת משלוש הנשים טענה שהמנוח התגורר עימה בשנים האחרונות לחייו, ושלושתן הודו שידעו על קיומן של האחרות, אך טענו כי אלה היו רומנים זמניים שלא פגעו בקשר הקבוע.

לאחר בחינת הראיות נקבע כי דווקא אמה של הבת הצעירה ביותר של המנוח, היא זו אשר התגוררה עמו וקיימה עמו משק בית משותף במועד פטירתו: נשקו של המנוח נמצא בביתה לאחר מותו, וכך גם מסמכים רבים ושונים, לרבות תעודות שקיבל ממקום עבודתו ואפילו תכשירים רפואיים שנטל.

האם ידעה גם לפרט אודות פעולות כלכליות שביצע המנוח בשנות חייו האחרונות ואף הציגה את כרטיס האשראי של המנוח שנמצא ברשותה. בדיוני ההוכחות התגלה גם שהיא הותקפה ע"י גרושתו של המנוח ואף הוציאה כנגדה צו למניעת הטרדה מאיימת, וכן שמאבטחים ממקום עבודתו של המנוח ליוו אותה כאשר היה מאושפז בבית החולים ערב פטירתו, כדי שהגרושה לא תפגע בה.


בפסק הדין הבהיר השופט שדאפנה כי הגם שעדותה לא הייתה חפה מקשיים, עדיין נמצא לקבל את גרסת אם הבת הצעירה שהייתה מגובה בעדים וראיות חיצוניות, שכן היא עמדה ברף ההוכחה האזרחי (מה שמכונה "מאזן ההסתברויות"), בניגוד לשאר הנשים שטענו להיות בנות הזוג של המנוח. משכך, נקבע כי ילדיו של המנוח יירשו רק מחצית מעיזבונו, בעוד שהמחצית הנותרת תועבר בירושה למי שהוכרה כבת הזוג שלו.

עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחים בענייני משפחה וירושה מסבירים כי פסק הדין מדגים היטב את ההכרעות בתיקי ירושה: בהיעדרו של העד המרכזי, המנוח, מלאכתו של בית המשפט איננה קלה והוא נדרש לרדת לחקר האמת באמצעות ראיות שכל צד מביא לתמיכה בגרסתו. במקרה הזה, בעוד שיתר הנשים לא הצליחו להביא הוכחות מספקות לגרסתן, מי שהוכרה לבסוף כבת הזוג הביאה הוכחות רבות, וכאשר בית המשפט הצליב את הנתונים עם העדויות של אחיו ואחיותיו של המנוח - נסללה הדרך להכיר דווקא בה ולקבוע את זכויותיה.

המקרה עצמו מחדד את החשיבות בעריכת צוואה, פרוצדורה שהייתה יכולה להתקיים בימי חייו של המנוח בקלות, ושככל הנראה הייתה מייתרת הליך משפטי ארוך ומורכב.

  • עוד באותו נושא:
  • ירושה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully