"חברות הארנק" על הכוונת של רשות המסים - במסגרת כתב אישום המתנהל נגד עורך דין (הנישום) ונגד רואה החשבון שלו (שנמצא תחת איסור פרסום) החשודים בתכנון מס אסור לפי פקודת מס הכנסה ורואה החשבון נאשם בסיוע. בחוק ההסדרים לקראת תקציב 2018 נכללו הוראות המצמצמות את אחד מתכנוני המס שהיו פופולריים מאוד בישראל- סע' 3ט1, בפועל האכיפה של הוראות החוק המדוברות בפקודה החלה רק בשנים האחרונות, וכעת עולה מדרגה עם בחינת הדוחות ופתיחה בחקירות ואף הגשת כתבי אישום על-ידי הרשות.
כידוע, "חברת ארנק" היא כינוי לחברה שאין בה פעילות ממשית, והיא שייכת לרוב לבעל מניות אחד מרכזי בה. בדרך כלל, מדובר בבעל מקצוע חופשי שנוהג לתת שירותים באופן עצמאי ללקוח אחד או מספר לקוחות, בין אם כשירותי ניהול (מנכ"ל של חברה) בין אם עו"ד או רו"ח או יועץ מקצועי. במקום לדווח על ההכנסה כעצמאי ולשלם מס שולי (שיכול להגיע לכ-50%) מתאים, ביטוח לאומי וביטוח בריאות על פי החוק, מתאגד בעל המקצוע כחברה ומשלם מס חברות מופחת בלבד (25%). את הכסף שלו, משך בעל החברה כהלוואה מהחברה, אותה ביקשה רשות המסים למסות כדין, בין היתר כדיבידנד (33%) או כהכנסה ממשכורת (50%), שהרי הלוואה אינה נחשבת הכנסה אצל מקבלה.
למעשה, ברשות המסים רואים בחברות ארנק שרק מעבירות הלוואות לבעליהן, כחברה שכל תכליתה היא הימנעות מתשלום מס או צמצום משמעותי שלו שלא כדין, ולכן התעקשו במשך שנים רבות עד שהצליחו להכניס לחוק שינוי משמעותי של פקודת מס הכנסה. לפי התיקון, שכאמור תקף החל מ-2018, בעליה של חברת ארנק ישלם מס הכנסה על כל הכנסותיו, כולל הכנסות החברה. זאת, בין היתר, באמצעות חיוב כל חברה שצוברת רווחים לשלם מס דיווידנד על הכנסות שנצברו עד חמש שנים לפני מועד הדרישה.
מהלך משמעותי נוסף שהוכנס לחוק לדרישת רשות המסים כדי להילחם בחברות הארנק, כולל להלוואות בעלים: אם בעל מניות מושך כסף מהחברה כהלוואה ואינו מחזיר אותה עד תום השנה שלאחר השנה שבה משך את הכסף — הוא יידרש לשלם עליה מס כדיבידנד / או כהכנסה ממשכורת. זאת, בניגוד למצב שהיה נהוג עד התיקון, במסגרתו יכלו בעלי החברות להימנע מתשלום מס על ההלוואות במשך שנים, כל עוד ההלוואות לא הוחזרו. עוד נקבע, כי במקרה שהבעלים הוציא כספים מהחברה הלוואות עד "ששאב" את כל הרווחים כך שאין על מה לשלם מס חברות - הוא יידרש לשלם מס הכנסה מלא על כספי ההלוואה.
רשות המסים דאגה להכניס לחוק הוראה לפיה הפרה של הוראות אלה כעבירה פלילית, ובאחרונה אף התחילה לאכוף את הוראות החוק, יתכן שבשל הרצון להגדיל את הכנסות המדינה ממסים שהולכות ומדלדלות. כך, לאחרונה הוגש בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כתב האישום הראשון בגין הפרה של הוראות אלה, במסגרתו נאשמים הנישום שהינו עורך דין ורואה החשבון שלו. יחסית, מדובר באכיפה קלה ופשוטה עבור רשות המסים. וכשיש לרשות המסים גם את חרב העבירה הפלילית, הופכת הגביה לפשוטה עוד יותר. יצויין כי במסגרת ההליך עלה כי הרשות מגישה עשרות כתבי אישום בגין התופעה האמורה.
עו"ד אורי גולדמן, מומחה במיסוי ובעבירות צווארון לבן, מייצג בימים אלה מספר נישומים ורואי חשבון שנפלו ברשתה של רשות המסים בהקשר להוראות מיסוי חברות הארנק. הוא גם מייצג את רואה החשבון בכתב האישום שהוגש (תחת איסור פירסום) בחשדות דומים. לדבריו, "מדובר בתחום שמאוד קל ליפול בו, מאחר ועד לאחרונה לא היתה סנקציה פלילית, אלא הדבר היה נסגר כדרך קבע בהסכמי שומה אזרחיים והתחושה היא שהאכיפה כלפי התופעה הזאת מתגברת בצורה משמעותית לאחרונה. כך, נחקרים נישומים ורואי חשבון רבים בימים אלה ונדמה שרשות המסים 'הולכת עד הסוף' עם זה, מה שכבר גרם למספר נישומים לרוץ להודות בביצוע העבירה ולשלם באופן מיידי את השומה (הסרת מחדל). רואי החשבון למעשה מוחזקים כ"בני ערובה" של כל ההליך הזה, מכיוון שהם חשודים בסיוע לנישומים להעלים את המס".
עו"ד גולדמן אף מסביר כי "אמות המידה של רשות המסים לאכיפת החוק חוסמים חלק ניכר מאוד מתכנוני המס האפשריים, וגם לכך יש לשים לב ולזכור זאת. כך, למשל, מי שנטל הלוואה מחברת ארנק שבבעלותו, החזיר את הכסף בתום שנה, ואז נטל הלוואה נוספת - נחשב בעיני רשות המסים למי שלא החזיר את ההלוואה בתום שנה ולכן לא עמד בהוראות החוק. כך גם אם למשל החברה קונה דירה ומשכירה אותה לבעליה הנישום - רשות המסים דורשת על כך את המס. לכן, לכל מי שמחזיק ב"חברת ארנק" מומלץ להתייעץ עם עו"ד מס שבקיא בתחום, ולוודא שהוא מקיים את הוראות החוק כהלכה."