תחום החלל תפס תאוצה בעשור האחרון, ויותר חברות חלל ישראליות מתחילות לעטר את מפת הסטארטאפים הקמים בתחום, לקראת שיא של ביקושים שעתיד לזרום כתוצאה משיגורי אלפי לוויינים החל משנת 2025.
אילון מאסק, סר ריצ'ארד ברנסון, וג'ף בזוס, כבר עמוק בפנים, והם בין המשקיעים הראשונים והבולטים בתחום, שהקימו והשקיעו בחברות הפרטיות ספייס אקס (מאסק), וירג'ין גלקטיק (ברנסון) ובלו אוריג'ין (בזוס), שהפכו לחוד החנית של התחום.
אך ישנם נוספים שרוצים לנגוס בו, וחברות שידעו לנצל את המומנטום הצליחו לגייס מיליארדי דולרי לפעילותן. כך לדוגמא, חברת רלטיביטי ספייס (Relativity Space) האמריקאית גייסה כ-1.3 מיליארד דולר מאז היווסדה בשנת 2015.
רלטיביטי עדיין חברה פרטית ובין משקיעיה נמצאות כמה מקרנות הענק האמריקאיות כדוגמת בלאקרוק. שוויה מוערך בכ-4.2 מיליארד דולר לאחר שביוני 2021 היא סיימה גיוס של כ-650 מיליון דולר לפי שווי זה.
כמה מהחברות, עם זאת, פנו גם לאפיקים הציבוריים והנפיקו עצמן, רובן חברות אמריקאיות הפועלות בתחומי המשגרים, תיירות החלל והלוויינים.
בתחום האחרון ישנה גם חברה ציבורית ישראלית הנהנית מהגאות בתחום - גילת לוויינים, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-1.3 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה זינקה בכ-15% מאז תחילת השנה ועד למועד בחינתה (ראו טבלה).
ביצועי החברות בבורסות, עם זאת, היו במגמה מעורבת. כך לדוגמא, בנוסף לגילת, רק החברות SES מלוקסמבורג ורוקט לאב (Rocket Lab) האמריקאית, הציגו עליות מתחילת השנה, שעמדו על כ-12% וכ-76%, בהתאמה.
יתר החברות הציבורית בטבלה הציגו ירידות, שעמדו על ממוצע של כ-10.7% מתחילת השנה, כאשר גם השם החם המעטר את אחת מהן - וירג'ין גלקטיק, הנמצאת בבעלות סר ריצ'ארד ברנסון, לא מנע ממנה לרדת 10.3% לאותה התקופה.
עמרי עפרוני, אנליסט מחקר בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, הסביר לוואלה! כסף, כי "שוק החלל הוא שוק שנמצא בצמיחה ונחשב לאחד משווקי העתיד. אך מספר השחקניות בו קטן כדי לאפשר למשקיעים חשיפה רחבה לתחום החלל, שעיקרו בפיתוח טילים, תיירות בחלל, ותקשורת.
מנהל פרוטפוליו, לדוגמא, שרוצה לחשוף את לקוחותיו לשוק הצומח הזה, והחליט שבתוך התחום הוא מעוניין בתת תחום השיגור, יכול להיחשף רק למניה אחת - רוקט לאב. אם הוא מעוניין להיחשף לתיירות חלל - וירג'ין גלקטיק. ובתקשורת יש לו מעט יותר אופציות, אך גם הן מעטות יחסית.
כך שהיצע אפשרויות ההשקעה קטן. לתוך כך יש להוסיף את היותנו בנקודה טרום עליית ביקוש לשירותי חלל, בעיקר בתחום התקשורת הלוויינית, וכולם רוצים לקחת בכך חלק. בשנת 2025 צפויים להיות משוגרים עד עשרות אלפי לוויינים, שצפויים להשפיע באופן ניכר על התקשורת בכדור הארץ, כדוגמת האינטרנט.
עובדה זו, לדוגמא, הובילה גם את גילת המקומית כמי שפועלת להנחת תשתית תקשורת עם לוויינים בדמות אנטנות שונות המתקשרות עימם מכדור הארץ, והיא צפויה גם להמשיך להנות בעתיד מכל שיגור של לוויין, שאמור להגדיל את פעילותה.
הצמיחה שלה הגיעה למעשה יחד עם צמיחת השוק בחודשים האחרונים, והיא נמצאת בנקודה מעולה להנות מההשקעות הרבות שנעשות בתחום."
נקודת המפנה שהסיטה את עניין המשקיעים אל עבר התחום הייתה בשנת 2012, כאשר חברת ספייס אקס של אילון מאסק שיגרה טיל מבצעי שהצליח לנחות חזרה בכדור הארץ לשימוש נוסף".
עפרוני מפרט: "עלות ייצור של טיל מסוג זה ירדה בכפי 10 בעקבות ההצלחה של ספייס אקס, שכן עד אז ניתן להגדיר את הטילים כ"חד פעמיים". הם טסים לחלל ונשארים שם, או חוזרים ללא יכולת להשתמש בהם שוב.
הטיל שביצע היסטוריה בשנת 2012, לצורך הדוגמא, כבר רשם לזכותו עוד 160 נחיתות מוצלחות עד שנת 2021. וזו היכולת ההנדסית שדוחפת את כל שוק החלל קדימה, והפכה לנקודת המפנה בה החלל נפתח למסחור, ומאז יותר משקיעים מגלים בו עניין."
הצלחה זו גם הפכה את ספייס אקס לחוד החנית של התחום, ושווייה נאמד בכ-100 מיליארד דולר נכון לסוף שנת 2021, לאחר שבאוקטובר אותה שנה כמה ממשקיעי החברה מכרו מנותיהם תמורת כמה מאות מיליוני דולרים לפי שווי זה.
נציין, כי החברה עמדה על סף פשיטת רגל בשנת 2008, וכי על פי מאמר במגזין Medium משנת 2019, מאסק השקיע בחברה חלק נכבד מהונו הפרטי כדי להצילה".
עפרוני מסביר עוד, כי "חלק ניכר מתחום החלל נוגע בלווייני תקשורת, המשמשים כנקודות חיבור בין תשתיות ברחבי הגלובוס. זהו גם השוק הזמין ביותר, שכן הוא משפיע באופן ישיר על שוק קיים - שוק התקשורת והאינטרנט.
זאת בשל שילוב של הוזלת עלות הטילים ושיגורם, לצד יכולת שיגורם לגובה נמוך יותר, המצמצם את המרחק הנדרש מכדור הארץ, ובכך מחזק השפעתם כדוגמת הפיכת האינטרנט לחזק ואמין יותר.
חלק אחר בתעשייה נוגע בכמה תתי תחומים שאחד מהם הוא תיירות חלל, שהחלה לראשונה עם טיסת חלל מאוישת תיירים של חברת וירג'ין לפני כשנתיים, ולאחריה גם ספייס אקס הוציאה טיסה דומה, בה השתתף הישראלי איתן סטיבה.
תיירות החלל הוא שוק שנאמד כיום במיליארדי דולרים בודדים, אך צפוי לצמוח ככל שמחיר כרטיס טיסה לחלל יירד, והוא צפוי לרדת ככל והטכנולוגיה תתקדם.
אליהם מצטרף גם שוק הניסויים המדעיים הנערכים בחלל, עקב היותו חסר כבידה, ובכך מאפשר יצירת קריסטלים ייעודיים לניסויים, ועוד.
רוב חברות החלל הגדולות, לדוגמא, כבר שמו לעצמן כיעד עסקי את ביסוסן על הירח והמאדים, וזאת לטובת הקמת בסיס פעילות באותם כוכבים, במסגרתו גם יתבצעו ניסויים שונים עבור נאס"א, וגורמים מדעיים שונים, וגם לטובת צרכים עתידיים כגון כריית חומרים ועוד, שעדיין אינם מוכרים במלואם.
בנוסף, החברות מכוונות לאתגר את שוק התעופה, שכן כבר כיום יש בידן יכולת הנדסית להוציא טיסות מנקודה אחת על כדור הארץ לנקודה אחרת דרך החלל תוך עד חצי שעת טיסה. השאלה היחידה שנשארה עדיין בלתי פתירה היא מתי זה יהיה מספיק בטוח כדי להוביל כך בטיסות בני אדם.
אם נתייחס לטבלה, אז הזינוק במניית רוקט לאב, שלמען הגילוי הנאות אציין כי אני מושקע בה באופן אישי, מוערך כנובע בעיקר מרכיבתה על גל ההשקעות שהחל בוול סטריט מתחילת השנה בחברות הקטנות והבינוניות בתחומי הטכנולוגיה.
לצד זאת, החברה גם הצליחה להציג יכולות ביצוע גבוהות מהמצופה, והיא מפתחת טיל של 13 טון כאשר הטילים הגדולים שיש כיום עומדים על 300 קילו. כלומר גדול פי 100, והוא עתיד להיות מוכן כבר בשנת 2025, כאשר המתחרה שלה היא ספייס אקס.
לעומתה, ההערכה היא כי הירידה שהציגה מניית אסטרה קשורה בכישלון ניסויי הטילים שלה, שגם מציג עד כמה סיכויי ההצלחה בתחום נמוכים, וזאת למרות ההשקעה הגדולה שנעשתה בפיתוח הטילים. אך החברה תמשיך לבצע ניסויים ככל והמאזן הפיננסי שלה יאפשר לה לעשות זאת.
התחום נתפס כתחום העתיד בראייה קדימה, וככזה שיתפוס חלק נכבד מאיכות החיים של כולנו. לכן הסבירות היא שגם החברות הפרטיות הגדולות ייכנסו בסופו של דבר לבורסות, וההערכות הן כי עד שנת 2030 העולם ישתנה לחלוטין בהיבט הזה.
אך יהיו גם כאלו שעתידים להיפגע ממנו, כבר בטווח הקרוב יחסית, כדוגמת ספקיות תקשורת הסלולאר, שחברות הלוויין צפויות להחליפן."