החברה הממשלתית רפאל, בשמה המלא רפא"ל מערכות לחימה מתקדמות, שהוקמה כיחידת סמך במשרד הבטחון עוד בשנת 1948, הודיעה השבוע כי היא תמכור לצבא הפולני טילי SPIKE מהדור השלישי בהיקף של 100 מיליון דולר בכדי להגביר את יכולת ההתגוננות מטנקים. העסקה היא בשיתוף פעולה עם החברה הפולנית MESKO.
הטילים האלקטרואופטיים מדויקים וכבר הוכיחו את יכולותיהם -הם נמצאים בשימוש ב-41 מדינות. הייצוא הבטחוני מטבע הדברים נובע מהיכולת של המחקר והפיתוח של מערכת הבטחון וצה"ל, הניסויים בשטח בישראל ותצוגות אצל מדינות היעד. לא ממש ידוע היקף מיליארדי השקלים המושקעים במו"פ (מחקר ופיתוח) בתחום הבטחוני בישראל, שלו שותפים משרד הבטחון, צה"ל וחברות בתחום הבטחוני (וכן גופי מחקר אקדמאיים).
המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית למערכת הבטחונית, בשמו המקוצר מפא"ת, משותף למשרד הבטחון וצה"ל ואחראי על התקציבים למחקר לפיתוח אמצעי לחימה. היקף המו"פ הבטחוני סודי. כל כך סודי שמתברר שגם משרד הבטחון לא ממש יודע את הסוד הכמוס: על פי מבקר המדינה, נמצאו פערים ניכרים במה שדווח בנושא בין הגורמים השונים במערכת הבטחון. חלק מהליקויים תוקנו בשיעור רב אומר מבקר המדינה, חלקם בשיעור מועט. משרד הבטחון וצה"ל טרם ביצעו עבודת מטה בנוגע לתקציב המו"פ הרצוי, כך אמר המבקר במרץ אשתקד.
מחיר המוחות
ככל שישראל שמרה לעצמה בלבד את אמצעי הלחימה שפיתחה, בכדי שמידע לא יזלוג בעקיפין דרך מדינות שלישיות למדינות עויינות, כך העיקו הוצאות הפיתוחים על תקציב מערכת הבטחון ועל תקציב המדינה.
משרד הבטחון, באמצעות אגף הפיקוח על הייצוא הבטחוני (בשמו המקוצר אפ"י), למד בתבונתו הרבה לאפשר ייצוא והפך צבאות זרים בתבל לשותפי סוד. עדיין הליך אישורן של עסקאות ייצוא בטחוני מסורבל, מהווה נטל על היצואנים ופוגע בכושר התחרות שלהן, שוב - על פי מבקר המדינה.
הפיזור בעלות הוצאות המו"פ על היקפים גדולים של הפיתוח והייצור כלי הגנה, תקיפה או סייבר, כזה או אחר, הפחית את העלות של יחידת מוצר או שרות. הלחץ על תקציב המדינה בתחום פחת ככל שהייצוא הבטחוני גבר, ואף אפשר - מטבע הפחתת כלל העלויות לחברות בישראל - להיענות לפיתוח בתחומים עוד יותר מתקדמים, שהצבא רעב להם.
בכדי לקבל מושג, נציין כי עלות העבודה למשרה בתחום האזרחי לעובד מו"פ הייתה בשנת 2021 490,000 שקל בשנה, לעובד במחקר ופיתוח 579,000 שקל בשנה ולעובד במרכזי מו"פ 632,000 שקל בשנה, כך על פי הלמ"ס. עם סכומים אדירים כאלה מערכת הבטחון צריכה להתמודד ולהתחרות בכדי להשאיר עובדים אצלה.
הפיתוי לעובדים במערכת הבטחון הוא הגישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם וגם סיפוק בהצלחת הכלים שפותחו, כלומר - הנעה של עובדים באמצעות הנאה וסיפוק עצמי מתוצאות הניסויים. גם חברות זרות הפועלות בישראל מתחרות על מוחות הישראלים המשכילים בתחום הטכנולוגי. עלות השכר אצלן למשרת מו"פ בישראל היא 571,000 שקל. הביקוש לעובדים ועובדות מהתחום הבטחוני יגבר גם אצל קבלני משנה, מה שצפוי לדחוף את השכר מעלה בתעשייה הביטחונית המתקדמת, שצריכה להתחרות בתעשיית ההייטק האזרחית.
הביקושים הצבאיים נבטו על הקרקע הפורייה של ההייטק הישראלי, המחפש את דרכו בעקבות העימות העצוב, שמעולם לא היה בעוצמתו בתולדות המדינה, בין האופוזיציה לממשלה. יותר נכון: בין המפגינים שנמצאים בצד המשכיל של האליטה הישראלית מול ממשלה שנתמכת על ידי מפלגות משיחיות.
הממשלה נשענת גם על מפלגות חרדיות שבוחריהן אפילו אינם לומדים בהיקפים מספיקים לימודי ליבה בסיסיים כגון חשבון (שימו לב, לא מתמטיקה!) ואנגלית. תכנית לימודי הליבה שנדרשה במקור ללימודי מחשבים ומדעים, לא מכינה את הצעיר החרדי אפילו לעבודה עם מקלדת ומחשב.
אמנם בשוליים ישנו גם חינוך ממלכתי-חרדי, ממ"ח, אך בו לומדים רק כ- 16,000 תלמידים מתוך 390,000 תלמידים במגזר החרדי. המשמעות היא כי המשק הישראלי המתקדם ייאלץ עם השנים לעמוד על רגליים דקות יותר ויותר, עליהן תישען היכולת הצבאית והביטחונית. כפי שהדברים נראים כרגע גם בדורות הבאים לא יבואו עובדי מחקר בכירים מקרב החרדים.
עלייה בביקוש
העולם אינו עוצר, פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 לפברואר 2022 שינתה את הביקוש למערכות נשק בעולם. לצבאות רבים באירופה השאננה, אין כבר את הזמן להשקיע במו"פ של אמצעי לחימה, בעיקר אמצעי הגנה שהם נדרשים להם היום ועכשיו. הפתרון של אירופה הוא לפנות לישראל, שתספק אמצעי הגנה ותקיפה להם היא נזקקת מעצם קיומה ומלחמותיה האינסופיות.
הייצוא הבטחוני של ישראל ברובו, נדרש לאישור מוקדם של האמריקאים, שלהם ישראל כפופה ובנוסף - חלק גדול מהתקציב לפיתוח האמצעים המתקדמים ביותר, נעשה במימון אמריקאי. למערכת הביטחונית צבאית יש לפי שעה על מי להסתמך גם מהתחום האזרחי הגלוי, שאינו מקרב החרדים, שעדיין מתלבטים בנושא לימודי ליבה.
מדינת ישראל נמצאת בפסגת ההוצאה למו"פ האזרחי בעולם, 5.7% מהתוצר בשנת 2021, היא השנה האחרונה לגביה יש נתונים. שעור ההוצאה למו"פ פנימי של המגזר העסקי ביחס לתמ"ג בישראל נמצא הרחק לפני דרום קוריאה, במקום השני עם 3.9%.
ארה"ב מדורגת במקום הרביעי עם פחות ממחצית ההוצאה של ישראל למו"פ אזרחי, עם 2.7% מהתמ"ג. הממוצע במדינות ה-OECD הוא 2.1% מהתוצר המוקדש למו"פ, שימו לב שכך גם בגרמניה ופינלנד, הלקוחות החדשות של ישראל בתחום הייצוא הבטחוני, שאף הן עם 2.1% הוצאה למו"פ מהתוצר. אפילו אם ניקח בחשבון הוצאות המו"פ של ישראל במימון מקומי בלבד נגיע להוצאה של 3.4% מהתמ"ג.
מכאן הדרך קצרה למדינות האירופאיות לפנות לישראל. גרמניה הודיעה בגלוי כי היא רוכשת מישראל, באישור אמריקאי, מערכות חץ 3 בהיקף כספי של 4.3 מיליארד דולר, זאת לאחר אישור ועדת התקציבים של הבונדסטג. העסקה היא פועל יוצא של ההחלטה ההיסטורית של גרמניה להכפיל את ההוצאה לביטחון מ-1% מהתוצר ל-2% מהתוצר, בשל האיום הרוסי.
פינלנד שזה עתה הצטרפה לנאט"ו, לאחר שאחזה בניטרליות מתום מלחמת העולם השנייה, הודיעה כי תרכוש מרפאל מערכת "קלע דוד" - בהיקף עסקה של מיליארד יורו וחצי. המערכת, שאף היא מצריכה אישור אמריקאי, עם המכ"ם של התעשייה האווירית, תוכל ליירט מטרות בגובה רב.
העתיד בנשים
לפי שעה היקף המשרות בכלל תעשיית ההייטק נמצא בעליה, אם כי קצב העלייה נחלש בגלל המשבר העולמי שפרץ לפני שנה - ולפחות בכל האמור בישראל, טרם נגמר (בארה"ב חלה התאוששות שבאה לידי ביטוי במדד הנאסד"ק הגואה).
בסך הכל מספר העובדים בהייטק עלה בחודש מאי השנה ל-396,600, 200 מעל הממוצע של שנת 2023 עד כה, לעומת 390,000 בממוצע בשנת 2022.
בתעשיית ההייטק עלה מספרם של העובדים בחודש מאי ל-107,000 לעומת 104,700 בשנת 2022, בענפי השירותים בהייטק עלה מספרם ל-289,600 לעומת 285,300 בשנת 2022. השכר בהייטק עלה במאי השנה ל-28,031 שקל לחודש לעומת 27,787 בשנת 2022.
המובילים בשכר הגבוה הם העוסקים במחקר מדעי ופיתוח, שכר חודשי בממוצע של 31,571 שקל לעומת 32,225 שקל לחודש בשנת 2022.
שימו לב, אחוז העסקים מהירי הצמיחה ביותר בשנת 2022 לעומת 2021 היה בענף ההייטק, צמיחה של 12.3% לעומת צמיחת עסקים בכלל ענפי המשק בשיעור של 3.9%. ענפי הצמיחה כולם רחוקים שנות אור מקהל המאמינים של המפלגות החרדיות החיות בשטייטל מזרח אירופאי מודל המאה ה-19 או תחילת המאה העשרים, טרם מלחמת העולם הראשונה.
לצמיחה המהירה של עסקים בתחום ההייטק בשנים 2020-2022 עם עלייה בשיעור ממוצע של 11.6% לשנה, תרמו בעיקר תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, הרחק מהמקלדת הבסיסית שאפשר לעשות בה שימוש גם באנגלית, ששמעה טרם הגיע לאוזניהם של מרבית החרדים. ענפי ההייטק הם התורמים העיקריים לפעילות המו"פ בשנת 2021, 94.6% על פי הלמ"ס.
הכח המניע הוא העובדים: 74.4% מההוצאות של חברות על מו"פ, הם העובדים. פה הסכנה טמונה, עובדים הם ניידים, בניגוד למכונות ומקרקעין (וגם בניגוד לחרדים שיתקשו לקבל קצבאות במדינות הים).
נחמה פורתא אפשר למצוא בכך שהתעשרותה של ישראל אפשרה בתוך עשור להעלות בשנת 2021 את שיעור המחקר הבסיסי מהמו"פ הפנימי של חברות ישראליות בתחום ל-3.8% מכלל ההוצאה לעומת 1.7% עושר קודם לכן. חלקו של המחקר היישומי ירד ל-8.6% לעומת 9.5%. פעילות פיתוח, ממנה בא תזרים המזומנים עם 87.6% מכלל הוצאות המו"פ לעומת 88.8% בשנת 2011.
מספר המשרות בכלל החברות עסקיות הפועלות במו"פ בשנת 2021, השנה האחרונה לגביה יש נתונים, עמד על 146,200 ב-135,600 משרות מלאות.
חלקן של הנשים נמוך: מספר המשרות של נשים העוסקות במו"פ 32,600 מהן רק 30,300 במשרה מלאה. במחקר מדעי ופיתוח, עם 29,800 משרות, מועסקות רק 7,100 נשים. עיקר העבודה מתרכזת בחברות המעסיקות בין 50-249 עובדים.
כלל המשרות של החברות הישראליות העוסקות במו"פ בתחום האזרחי הוא 212,300, מספר המשרות של חברות זרות הפועלות בישראל בתחום האזרחי ומעסיקות ישראלים הוא 124,700.
היות והחרדים אינם פוטנציאל ממשי לעסוק במו"פ גם בדורות הבאים, הפוטנציאל העיקרי הוא הגברת מעורבותן של נשים במו"פ. כרגע עומד חלקן על 22.3%, שהם 32,600. גם אצל חברות הזנק מספרן של הנשים נמוך יחסית, רק 6,800 (כולל משרות חלקיות) מתוך 30,800 משרות בחברות הזנק בשנת 2021. הדרך הקצרה להגברת הייצוא הבטחוני לאירופה עוברת דרך נשים.
העתיד כבר כאן, 56.6% מתחום ההוצאה השוטפת במחקרי מו"פ מתרכזת בתוכנה וההשקעה המרבית בעיקר בתחום תוכנת סייבר, 10.3% מכלל ההשקעות. הטכנולוגיה השימושיות ביותר בחברות המו"פ ננו-טכנו
לוגיה 9.9% ואחריה הבינה המלאכותית, שפרצה לחיינו במלוא עוזה בדצמבר 2022, עם 8.2%. העתיד העגום הוא שהבינה המלאכותית ותוכנות מלחמות הסייבר, כמו גם טילי ספייק, קלע דוד וחץ שלוש, רחוקים שנות אור מהחושך שבתוכו שורה מרבית התלמידים החרדים.