את האש שסופגת שטראוס מערוץ 14, אפשר לתאר כהפגזה תקשורתית כבדה, עם אש מדויקת. מאז שהודיעה על הקפאת הפרסום בערוץ, בעקבות התבטאותו של ארי שמאי בזכות חנינה ליגאל עמיר (והתגובות לה), מגישיו הבכירים של הערוץ - ובראשם ינון מגל, מטווחים את החברה וראשיה בכל כמה שעות, ומנסים לרתום את הקהל לחרם כולל על החברה.
הנה טעימה קטנה מהמקבץ של מגל ביומיים האחרונים:
"בום. מנתונים שהגיעו לינוניוז עולה שהיום הייתה ירידה של 24% בהכנסות של שטראוס במרחב צפון!!!", וגם: "סיכום יום של סוכני שטראוס בארץ מול היעדים. הכל אדום. ירידות דרסטיות", "תודה שאתם שולחים לי סרטונים שמראים שאנשים לא קונים את המוצרים של שטראוס. אבל אם תעלו לרשת את הסרטונים של המדפים המלאים, ההשפעה תהיה גדולה בהרבה!", "הבורסה עלתה 0.47. שטראוס ירדה 0.15", "יום מסחר חדש, המניה הכי גרועה כרגע (מודגש) במדד הדגל 35: שטראוס". ו - "גם בקנדה מחרימים את שטראוס". אלה רק חלק מהפרסומים.
עכשיו תארו לעצמכם שאת הלהט המרשים הזה, היה רותם מגל לפני כמה שנים, כדי להילחם בחברות ענק כמו תנובה, טבע, לוריאל וסנו, וכמובן גם שטראוס, לא בגלל שהפסיקו לפרסם בערוץ שהוא עובד בו, או לא פרסמו בו בכלל, אלא בגלל הכוח הגדול שצברו ומאפשר להן להחליט שהן מחרימות גופים כמו ערוץ 14, בלי שהחרם הנגדי יזיז להם באמת.
כאן המקום להדגיש שבניגוד למאפיית אנגל, שנקלעה לסיטואציה במקרה (ושערי החרם נפתחו עליה בגלל שיו"ר החברה, עומר בר לב, הפגין בבני ברק נגד אי גיוס חרדים), שטראוס נכנסה לקו האש בעיניים פקוחות, בשיקול דעת וניהול סיכונים מחושב, תוך הבנה שתתעורר תגובה נגדית חזקה. הם ידעו מה שבערוץ 14 לא הצליחו להבין עד לרגע זה: שאין להם סיכוי להזיז לענק.
החרם לא ממש מזיז לשטראוס
בניגוד לרושם שהיו עשויים לקבל כל מי שעוקבים אחרי בכירי ערוץ 14 ברשתות החברתיות, כדאי להבהיר: גם אם ניתן להם קרדיט על כך שסגירת הלסתות של הערוץ על הרגל של שטראוס כואבת, אולי אפילו יורד קצת דם - בטח שלא מדובר בפגיעה אנושה, אפילו לא במשהו שמצריך יום במיטה עם תחבושת ותה. עם כל הכבוד לינון מגל, שמעון ריקלין, אראל סגל ואחרים, הכוח שלהם למוטט מונופול כמו שטראוס או לגרום לו נזק אמיתי, כמעט לא קיים.
כשאתה שולט בתחום מעדני החלב, בשוקולד, דבש, סלטים ובברי המים, אין לצרכנים יותר מדי חלופות אחרות שיכולות למלא את החסר. שלא לדבר על כך שיוקר המחיה כופה עליהם לשים את החישוב הכלכלי לפני אידאולוגיה. תשאלו את רשתות השיווק, שכוחן גדול מזה של ערוץ 14, שניסו לבלום את עליות המחירים מצד המונופולים, והצליחו להחזיק מעמד כמה שבועות, עד שנכנעו.
נתוני סטורנקסט שפורסמו אתמול, מוכיחים שהחרם נשאר בעיקר ברשתות ולא הצליח לחדור למדפים: לא רק ששטראוס שמרה על נתח השוק הפנטסטי שלה בשוק המזון והמשקאות, שעומד על 12.2%. בקטגוריות של סלטים ארוזים, דבש, שמן זית, גבינות ויוגורטים, משקאות חלב, חטיפים מלוחים ושוקולד, שטראוס, שמחזיקה 35%, אפילו התחזקה בכמה עשיריות האחוז בשבוע האחרון - אולי הוכחה לזה שגם פרסום שלילי הוא קודם כל פרסום.
בניסיון לבסס את החרם ולהרחיב אותו, מדגישים אנשי ערוץ 14 שמדובר בתמנון עסקי רב זרועות. אפילו נדמה לעיתים שהם בשוק מהגילוי המרעיש. אנחנו ממש לא. חבל שכששטראוס, אסם, תנובה, היבואנים הגדולים ושאר חברות ענק, העלו מחירים בלי בושה, לא שמענו מכיוונם את זעקות השבר על "המונופול הדורסני". רק עכשיו, כשזה נוגע לכיס הפרטי, הם מתעוררים פתאום.
ערוץ 14, הצופים האדוקים שלכם מקבלים מכם תחושת שייכות ובית, אבל עם זה באה האחריות גם לתחומי החיים האחרים, חוץ מפוליטיקה. הם זקוקים לכוח שלכם בהיבטים קיומיים נוספים, ולא פחות דחופים מ"הלפיד הלילי".
מגל, ריקלין וסגל, אם אתם באמת דואגים לרווחתם של הישראלים, אתם מוזמנים להפשיל שרוולים ולצאת למלחמה הגדולה באמת. לא רק בשטראוס ובחברות האחרות שמחרימות אתכם החרמה שקטה, כמו שפורסם בוואלה, אלא בכל החברות העסקיות הגדולות שמונעות תחרות ומגדילות את נתח השוק שלהן בכל יום שחולף - ואז נראה מי מהן תחשוב על חרם.