בנק ישראל: אצלנו אין חריגות בשכר

מבנק ישראל נמסר בתגובה לדו"ח הממונה על השכר כי שכר עובדי הבנק נקבע בהסכמי שכר בהתאם להסכמים הקיבוציים הנהוגים בשרות הציבורי ובכפוף לחוק שעל אכיפתו מופקד הממונה על השכר.

בבנק מדגישים כי הדרך לתרום להתייעלות בשרות הציבורי ולחסוך כספי ציבור היא צמצום מתמיד והדרגתי של מספר העובדים. משנת 1987 ירד מספר עובדי הבנק מ- 1225 עובדים לכ- 850 כיום. ירידה של כ- 30% במספר העובדים, החוסכת למשלם המסים עשרות מיליוני שקלים נוספים מדי שנה. על פי מדיניות זו, גם בשנת הדו"ח (2001) פחתה כמות המשרות בבנק ב- 4.7%. זהו היקף יוצא דופן ומרשים במיוחד לנוכח הגידול במספר העובדים בכלל הסקטור הציבורי.

עוד מבהירים מבנק ישראל, כי רמת השכר בבנק ישראל מוסברת, במידה רבה, על ידי אופי המשימות המוטלות עליו המחייב ריכוז בשיעור גבוה משמעותית של בעלי השכלה אקדמאית, ביחס לסקטור הציבורי, דבר שיש לו השלכה על מספר הבכירים בבנק יחסית לכלל העובדים. כך, כ- 50% מהעובדים הם בעלי תואר אקדמי, ומהם למעלה מ- 65% בעלי תואר שני ושלישי.

קבוצת בעלי השכר הגבוה בבנק, כפי שדווח בדוח הממונה, קטנה אף היא בשנת 2001 בכ- 5% וזאת משום שהבנק לא רק צמצם את מספר העובדים אלא גם הקטין משמעותית את קצב קידום העובדים בכלל והעובדים הבכירים בפרט. מבין אוכלוסייה זו 86% הם בעלי השכלה אקדמית וכ- 50% הם בעלי תואר שני ושלישי.

בבנק ישראל הסבירו כי החריגות לכאורה עליהן מצביע הממונה על השכר מקורם בקידום בדרגה של עובדים. ראוי לציין כי הגדרת החריגים על ידי הממונה, אינה אמורה לקחת בחשבון קידום עובדים בדרגה, אחת למספר שנים. הממונה בעצמו ציין בדו"ח כי הענקת דרגה לעובד היא סיבה מוצדקת לשיעור שנוי "חריג" בשכר. עוד נמסר כי בבנק ישראל לא נהוגה שיטת החוזים האישיים שמאפשרת העלאות שכר לקבוצות יחודיות בשירות המדינה.

בבנק מוסיפים שחשוב שפרסום דו"ח הממונה על השכר יהיה שקוף יותר ויכיל, כפי שהממונה התחייב, נתונים על כל עובדי המדינה לרבות המועסקים בחוזים אישיים ולא רק נתונים על הגופים הציבוריים המתוקצבים, כפי שנעשה עד כה.