סין שאליה לוטש עיניו ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתחליף להזמנה בבית הלבן, חבוטה. לישראל אין מה להציע לסינים בתחום הרעב שלהם לטכנולוגיה סופר מתקדמת ובה בעת הסינים אינם מתכוונים להפסיק להפנות גב לישראל באופן עקבי בתחום המדיני.
המשק הסיני מדרדר מידי שבוע מדחי אל דחי, עד כדי כך שהירידה בביקוש במשק הסיני, השני בגודלו בעולם, גרמה למדד המחירים לצרכן לרדת ב-12 החודשים האחרונים בשיעור של 0.3%. כן המחירים יורדים. בשאר העולם האינפלציה מגלה עיקשות וממשיכה להכות ולהדאיג את קברניטי המשק, שעדיין מעלים ריבית לסירוגין. גם מדד מחירי היצרן בסין, המחירים שמפעלים ויצרנים בסין מחייבים אחד את רעהו, ירד בשנה האחרונה ב-4.4%.
הבנק המרכזי של סין שוב מפעיל מדיניות הרחבה מוניטרית. בשאר העולם מקשים ליטול אשראי, כאחד האמצעים לבלום ולכופף האינפלציה המגלה קשיחות בשבועות האחרונים. הבנק המרכזי של סין מגדיל האשראי באמצעות מערכת הבנקאות בסכומי עתק בכדי למנוע קריסה של חברות ועסקים.
בתחילה לפני מספר שבועות, לפי הוראות השלטון אליו כפופה מערכת הבנקאות, הבנקים נאלצו להעניק אשראי צרכני בכדי להגביר את הצריכה. ללא הועיל. צעד נוסף לעידוד הפעילות המשקית היה הרחבת האשראי לסקטור היצרני, גם פה ללא הועיל. הצעד הבא היה עזרה למערכת הבינוי הקורסת שאת מנהליה מאשימה הממשלה בכך שלא היו אחראים: המערכת נטלה סכומי עתק לעסוק בספקולציה תוך מינוף אדיר בשוק הבניה והפיתוח. גם הזרמה זו, כבר ניחשתם: ללא הועיל.
האשראי האבוד
לאחר מכן הבנק של הרפובליקה העממית של סין ייעד הרחבת האשראי לחברות גדלות, לאחר מכן לעוד חברות במשק. אחר כך שוב למשקי בית. גם מאלה לא צמחה הישועה. המשק הסיני תקוע, עכשיו הוא מזרים הון בעל כורחו לחברות פרטיות, לא ציבוריות, בבעלות המדינה או המחוזות.
ההזרמה החדשה היא לחברות בתחום נדל"ן, אלומיניום וציוד חקלאי, כך אומר בפירוש הנגיד הסיני. כל המאמצים עלו בתוהו, כי מי יסכים לקבל הלוואות בסין בריבית של 3.55% לפחות, בעוד הסיכון גובר והמחירים יורדים? מתן הלוואות חדשות בסין בחודש יולי האחרון היה בשפל מאז 2019, חצי ממה שצפו, 346 מיליארד יואן בלבד. נתון זה מצביע על חולשתה ושבריריותה של הכלכלה הסינית.
היקף החובות הרעים במערכת הבנקאות הסינית היה גבוה בסוף יוני, 1.68%, ירידה קלה של 0.08% לעומת יוני אשתקד. ממשלות מקומיות ורשויות מקומיות ברחבי סין נמצאות בבעיה קשה אחרי שסרחו והלוו סכומי עתק ללא הכרה. חובותיהן הגיעו ל-94 טריליון יין, כ-13 טריליון דולר, אין להן כיצד לעמוד בתשלומים.
מכאן יש חשש כי המשבר הפיננסי יהפוך למשבר ריאלי במשק הכללי. מרבית הקבלנים וגורמי הפיתוח נמצאים קרוב לפשיטת רגל. בכל פעם שהיה משבר כלכלי בסין, 2009, 2015 ו-2020 השלטונות הסיניים הגיבו באגרסיביות פיסקלית או מוניטרית, כולל בנייה מסיבית של תשתיות בכדי להגביר כלל הביקושים. בשנים האחרונות הנשיא שי ג'ינפינג מואס בנוטלי האשראי שהתעשרו על חשבון העמלים, כפי שהמפלגה הקומוניסטית טוענת ואינו מעוניין יותר בפעילות משקית בתחומים ישנים כגון חרושת או בנייה, הצורכים אנרגיה, ברזל ומלט.
המנהיג העליון דוגל דווקא בהשקעה בתחומים מתקדמים של בינה מלאכותית, שבבי זיכרונות חכמים - כולל לתקשורת רציפה, לווייניות ותעופה, וכמובן סייבר התקפי שטוב גם לפעילות הצבאית של השתלטות סין על האוקיאנוסים. הוושינגטון פוסט גילה השבוע כי בסתיו 2020 פצחנים של הצבא הסיני הצליחו לחדור לרשתות הגנה מסווגות של יפן, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארה"ב בדרום מזרח אסיה והחדירו תולעים לתוך מערכות המחשב הרגישות של יפן.
מבחינת הסינים ישראל היא יעד טוב לטכנולוגיות מתקדמות, אם ישירות או בשיתוף פעולה (שנחסם על ידי האמריקאים). למרבה האירוניה, סין צריכה ממש בימים אלה, לאשר לאינטל האמריקאית, הפועלת גם בסין, לרכוש את טאוור סמיקונדוקטור ממגדל העמק.
הבנק המרכזי שעדיין מפוחד על רקע מצב המשק, לא מפחית לפי שעה את הריבית שלו העומדת על 2.65%. ככל שהמחירים יורדים הריבית הראלית מטבע הדברים היא גבוהה יותר. הבנק המרכזי של סין עדיין רחוק ממדיניות של ריבית נמוכה או שלילית כפי שיפן נוהגת מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, מדיניות מוניטרית שכשלה.
הבנק המרכזי של סין היה רוצה להפחית הריבית בכדי לעודד צריכה, אבל חושש, יותר נכון פוחד, מעליה בחוב של הממשלות והחברות הציבורית בפרובינציות של סין, שאינן אחראיות בהתנהגותן הכספית. הפחתה נוספת בריבית עלולה להוריד את ערכו של היואן ולגרור שינוי במגמת עליית המחירים המיובאת מחו"ל.
פגיעותה הנוספת של סין היא העלייה בחודשים האחרונים במחירי הנפט והגז: סין תלויה בייבוא אנרגיה מרוסיה עמה היא משתפת פעולה, אבל מכריזה כי היא ניטרלית בתחום המלחמה באוקראינה. ארה"ב וצרפת טוענות כי סין מוכרת ציוד צבאי לרוסיה בכדי לעזור לה במלחמה.
מה הפלא שאימון הצעירים בסין בנסיגה? נטילת האשראי של משקי בית צנחה ב-67.2% לעומת יולי אשתקד, סכום זה כולל בעיקר משכנתא. בתגובה לירידה בביקוש של הצרכנים התפתחה תחרות בין יצרנים בכדי לא להיתקע עם מלאים: חברות הרכב החשמלי מוזילות מחירים בכדי לא להיתקע עם מכוניות שאין להן דורש, אחד הגורמים לדפלציה.
גם מחירי האנרגיה בירידה ותורמים את חלקם לאורך כל שרשרת האספקה. גם בתחום הקמעונאי, כולל מזון, יצרנים וסוחרים נמנעים ממלאים וחותכים מחירים. לעומת זאת מחירי השירותים בעליה, כגון נסיעות, טיסות, בתי אוכל ומסעדות, הסינים מבקשים להנות מחירות היציאה מכליאת הקורונה.
אין קונים
אם אין ביקושים מספיקים בבית, התקווה הגדולה של סין (לאחר היציאה מההסגר האדיר והמוחלט בתקופת הקורונה. המשק נפתח רק לאחר מרד התושבים), הייתה הייצוא שהבעיר את צמיחתה של סין במשך למעלה מארבעה עשורים. אך העולם כבר אינו צמא לסחורות והציוד הסיני ובינתיים מחירי הנפט מאמירים, לאחרונה גם בגלל החלטת סעודיה ורוסיה להפחית את התפוקה עד לסוף ספטמבר.
המיתון וההאטה הכלכלית פושים באירופה, בעיקר בגרמניה שם קפאון ונסיגה בתוצר, כן בבריטניה שבקושי צומחת. התוצאות באות מיד לידי ביטוי, הייצוא הסיני ירד ביולי ב-14.5% ביחס ליולי אשתקד והייבוא ירד ב-12.4%.
העודף המסחרי של סין ירד ב-20.4% ביולי השנה ל-80.6 מיליארד דולר. בכל שבעת החודשים הראשונים של השנה הייצוא הסיני לעולם ירד ב-5% ל-1.9 טריליון דולר והייבוא ירד ב-7.6% ל-1.4 טריליון דולר. הייצוא הסיני ל-27 מדינות האיחוד האירופאי בשבעת החודשים הראשונים של השנה ירד ב-39.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ל-42.4 מיליארד דולר, הייבוא למשק הסיני המדדה ירד ב-44.1% ל-23.3 מיליארד דולר, העודף המסחרי של סין מול האיחוד האירופאי הצטמק ב-32.7% ל-19.1 מיליארד דולר.
יש הטוענים כי סין עוברת משבר כלכלי של האטה לאחר צמיחה גבוהה במשך שנים, כפי שהיה ביפן בתחילת שנות התשעים של המאה שחלפה. גם בסין, כמו ביפן, הסיבה העיקרית היא התנפצות בועת הנדל"ן הממונף. למעשה מאז התנפצות בועת הנדל"ן ביפן, ארץ השמש העולה לא חזרה לצמיחה מיטבית כפי שהיה קודם לכן, בעיקר בשל התערבות ייתר של ממשלת יפן בשער החליפין ואחר כך בשוק האג"ח, בניסיון לשלוט במספר משתנים בו זמנית, ללא הצלחה.
ממשלת גרמניה אומרת שחייבים להפחית את התלות בסין, עד פה, לא עוד. גרמניה מבקשת לדאוג למשק הגרמני המקרטע. דובר משרד החוץ של סין אומר כי דבריהם של הגרמנים מצביעים על מדיניות פרוטקציוניזם, מה שעלול להביא לפילוג ייתר של העולם. כך המפלגה הקומוניסטית של סין מביעה את כעסה. הגרמנים אומרים שחייבת להיות הדדיות בסחר, אך בפועל בשנים האחרונות הממשל הסיני הפך ליותר מגביל ומדכא בתוך סין ויותר פוגעני ואגרסיבי בחו"ל.
הגרמנים דורשים סחר יותר הוגן ובר קיימא עם סין: אם סין שינתה מדיניות על ממשלת גרמניה לשנות אותה בהתאם, כך נכתב במסמך שהוגש בתחילת יולי לקנצלר שולץ, בנושא אסטרטגית בטחון לאומי. מבלי לדבר על ארה"ב, מה שקורה הוא שגרמניה הולכת בעקבותיה, במדיניות של כבדהו וחשדהו מול הסינים - מדיניות בה פתח הנשיא הקודם דונלד טראמפ הרפובליקאי ובה ממשיך הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן.
ביידן אמר בשבוע שחלף, בעצרת לגיוס כסף למערכת הבחירות שלו במדינת יוטה, כי סין מהווה פצצת זמן, סין עם בעיות, יש לסינים צמיחה דלה וכל זה דוחף אותם לעשות דברים רעים. בידן אומר כי אינו מבקש לפגוע בסין, אבל כן מבקש מדיניות רציונלית כלפיה, חושש מעתיד גרוע לסין.
לדעת הנשיא בידן הצמיחה של סין ירדה לקרוב ל-2% לעומת צמיחה בעבר של 8%. נציין כי הצמיחה שהממשל האמריקאי צופה לסין הרבה יותר נמוכה מזו של קרן המטבע הבינאלומית,5.2% (ובשנת 2024 עוד 4.5%). הנתונים הרשמיים של סין מצביעים על צמיחה ברבע השני של 2024 בשעור של 0.8% ביחס לרבע הראשון של השנה בו הצמיחה הייתה 2.2%.
הנשיא ביידן אינו נוהג בלשון עדינה כלפי מנהיג סין שי ג'ינפינג. בעצרת קודמת בחודש יוני לגיוס כסף אמר ביידן כי המנהיג הסיני דיקטטור, הסיני אמרו כי הערכה זו פרובוקטיבית.
הצו הנשיאותי
מכה נוספת הנחית ביידן על המשק הסיני בשבוע שחלף לאחר שהוציא צו נשיאותי האוסר חד וחלק על השקעות בתחום הטכנולוגיה המתקדמת ביותר והרגישה לסין, הן בכדי למנוע נגישות של סין ליידע העלול לשמש אותם לצרכים צבאיים- והן בכדי למנוע ממנה להיות יריבה של ממש בתחום ההגמוניה העולמית.
חל איסור על ייצוא טכנולוגיה לתכנון זיכרונות, זיכרונות וציוד להפקת זיכרונות למחשבים ושאר כלים מתקדמים. חל איסור על ייצוא ציוד מיקרואלקטרוניקה. חל איסור על ייצוא טכנולוגיית העתיד של מידע קוואנטום. חל איסור על ייצוא טכנולוגיית בינה מלאכותית שהפכה ללהיט מאז דצמבר אשתקד. כל ייצוא של טכנולוגיה מתקדמת מחייב דרישה של אישור מראש מהממשל האמריקאי.
משרד האוצר האמריקאי יבחן אם חברות אמריקאיות מפרות צו הנשיא, ביידן אומר במכתב לקונגרס שהוא קורא למצב חירום ולדיון בהתעצמות מספר מדינות, בעיקר סין, על בסיס טכנולוגיות רגישות לשימושים צבאיים, ביון, ניטור ויכולות מורכבות בתחום הסייבר.
סין הביעה מיד אכזבתה מצעדיה של ארה"ב, העלולים להגביל את הסחר הבינלאומי מולה, והיא מצידה שומרת זכותה לנקוט בצעדים. ארה"ב דאגה עוד קודם לכן לרתום את יפן והולנד לעגלתה, כדי למנוע גישה של סין לטכנולוגיה מתקדמת בתחום שבבי הזיכרונות מהדור החדש. הסינים הודיעו שכבר התחילו לפתח טכנולוגיות משלהם בתחום.
כבר אשתקד השקעות ההון סיכון האמריקאיות בסין ירדו ל-9.7 מיליארד דולר, לעומת 32.9 מיליארד דולר בשנת 2021. השנה הסתכמו עד כה ההשקעות של הון סיכון בסין ל- 1.2 מיליארד דולר, כך על פי נתוני חברת PitchBook העוסקת בתחום.
הסינים אומרים בתגובה כי 70,000 חברות אמריקאיות פועלות בסין, וההגבלות ייפגעו בסינים ובאמריקאים כאחד, ייפגע באמון, שיתוף הפעולה ובהשקעות.
סין מעניינת בטכנולוגיה ישראלית, אחרי הכל ישראל נמצאת במקום הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD בהוצאה למו"פ כאחוז מהתוצר, 5.7% לעומת 2.1% בממוצע במדינות הארגון (ואחרינו דרום קוריאה עם 3.9%, טאיוואן 3.2%, ארה"ב 2.7% ויפן 2.6%), כך היה בשנת 2021, לפי פרסום הלמ"ס. ייצוא הסחורות לסין עלה ברבע השני של השנה בשעור שנתי של 116.3% לאחר עלייה של 16.5% ברבע הראשון של השנה. המסחר בין ישראל לסין שב ועולה, אך עדיין, בסכום חצי שנתי הייצוא לסין ירד בכ-23% ל-1.8 מיליארד דולר והייבוא ירד ב-17% ל-5.4 מיליארד דולר.
סין לא מעוניינת רק להגביר את הפער המסחרי לטובתה, 3.6 מיליארד דולר בחצי הראשן של 2023, אלא בטכנולוגיה ישראלית שלגביהן ארה"ב ממש מכתיבה, גם בסתר, מה מותר ומה אסור לנו למכור, עם יותר הגבלות מאשר בעבר.
הביקור של נתניהו אמור להיות מדיני, על רקע המשך העמקת מעורבותה של סין במזרח התיכון, מתוך מחשבה שארה"ב נסוגה מהאזור. הסינים שתמיד מצביעים נגד ישראל במוסדות האו"ם, מעניינים בטכנולוגיה ישראלית מתחרה לאמריקאית. ישראל לא יכולה עתה לספק זאת כפי שעשתה, מה שבדיעבד מתברר כטעות, במשך שני עשורים, בצמוד ללהיטות לסין של החברות האמריקאיות.
כל העברות הטכנולוגיות לסין בעבר לא הניבו טובות מדיניות לישראל, רק בוסר. מכאן שתוצאות הביקור של בנימין נתניהו יהיו הצהרתיות בלבד, בליווי תמונה משותפת עם מנהיג סין שי ג'ינפינג - שאינו מחייך לעולם, כדרך התרבות הסינית העתיקה.