400 מיליון יורו - זהו התקציב שלדברי קרן בית-כהן, ראש תחום שותפויות אסטרטגיות ב- EIT Urban Mobility, מיועד למיזמים בתחום הניוד העירוני. עכשיו היא מחפשת את הסטרטאפים המתאימים לליווי ולהשקעה.
"כל תחום הניוד העירוני יניב בעתיד הרבה כסף. הפתרונות יניבו הרבה כסף ליזמים ויחזירו הרבה כסף למשקיעים. מי שיצליח לפתור את הבעיה הזאת הכי מהר, ירוויח. תראי למשל את אפליקציית Moovit, איך היא השפיעה על חיי אנשים. כאלה סטרטאפים אני מחפשת", היא אומרת.
EIT Urban Mobility הוא גוף ציבורי-פרטי שהוקם על-ידי האיחוד האירופי. הוא עוסק בתחום הניידות העירונית ובעידוד שינויים חיוביים בדרך שבה אנשים מתניידים בערים כדי להפוך אותן למקומות ראויים יותר למגורים. הגוף ממומן על-ידי האיחוד ורשת של 300 שותפים, ביניהם תאגידים, מכוני מחקר ואוניברסיטאות, ערים וגופים ממשלתיים מרחבי אירופה.
לשחרר את הפקק
בית-כהן, 47, אמא לשתי בנות, גדלה במועצה המקומית להבים. לפני שמונה שנים עברה להולנד בעקבות עבודה של בעלה. היא בעלת שלל תארים, ביניהם תואר במתמטיקה ואסטרופיזיקה, תואר במשפטים, תואר שני במדעי התנהגות תוך התמחות ביעוץ ארגוני, והיד עוד נטויה.
"אני מאוד רב-תחומית, וזה גם מה שעוזר לי לעבוד בסטרטאפים", היא אומרת. "הרקע שלי בסטרטאפים החל עוד בארץ. עבדתי כיועצת למשקיעים בסטרטאפים בשלבים מוקדמים שלפני השקעה. עזרתי למשקיעים לאבחן סטרטאפים ברמה של המוצר עצמו, האנשים, הצוות, השוק, הפוטנציאל.
נורא קשה להעריך פוטנציאל בחברה חדשה שחוץ מרעיון עוד אין לה כלום. אחרי שעברתי להולנד עבדתי עם אקסלרטורים, חממות שמאיצות סטרטאפים, בעיקר כאלה שמעבר לערך פיננסי יש להם גם איזשהו ערך חברתי. אז בעצם התחיל המסע שלי לחשוב איך עוזרים לעולם להביא סטרטאפים שגם שווים מבחינה פיננסית אבל גם עוזרים לקדם מטרות סביבתיות וחברתיות".
נשמע מעניין.
"זה אתגר לא פשוט. עד היום כל קהילת הסטרטאפים הגלובאלית עוד מנסה להבין את התחום הזה של אימפקט, איך משלבים זאת. פעם זה היה ברור: או שהיית מוסד ללא מטרות רווח, או שאתה למטרות רווח. היום אנחנו כבר בעידן שגם משקיעים, גם ממשלות וגם תאגידים מנסים ללמוד איך משלבים את שני הדברים האלה".
בתפקידה הנוכחי בית-כהן נמצאת שנתיים. "אנחנו אחראים לפתח את כל תחום הניוד העירוני בכל ערי אירופה ובמדינות 'הורייזון 2020', שישראל נמנית עמן", היא אומרת. "הבעיות היום בערים הן צפיפות, פקקים, המרחב שיש לאנשים לנוע בחופשיות הולך ומצטמצם. נהיה גם פחות בטוח, וגם יותר זיהום אוויר. תוסיפי לכך את הנתון לפיו שני שלישים מתושבי אירופה גרים בערים, אז את מבינה איזה אתגרים אדירים יש לנו כאן גם לאלה שגרים בערים, גם לעיר עצמה וגם לכדור הארץ".
מהי התכנית שלכם?
"אנחנו אומרים שיש פתרונות לאתגרים השונים בצורת סטרטאפים, טכנולוגיות. התפקיד שלנו הוא לזרז את הדבר הזה במכפילים, להיות קטליזטור על מנת לשפר במהירות את המצב. מדובר כבר בסכנה קיומית והאתגר הוא אדיר.
התפקיד שלנו לקדם את כל התהליכים ואת כל הטכנולוגיות שעושים את הערים שלנו ליותר ידידותיות לתושביהן. למשל לאפשר יותר מרחב מחיה, פחות מכוניות, מקום יותר בטוח וגם מקום יותר מכליל להרבה אוכלוסיות שהיום בגלל המצב נבצר מהן לקחת חלק שווה במרחב העירוני, כגון אוכלוסיות עם מוגבלות, או אפילו הורים שמתניידים עם ילדיהם בעגלות והמדרכות צרות מדי.
אנחנו מתוקצבים ב-400 מיליון יורו מהאיחוד האירופי עד שנת 2026 על מנת להשקיע בפרויקטים של חדשנות ובסטרטאפים".
באמצעות זרוע ההשקעות שלהם, מספרת בית-כהן, "השקענו משנת 2020 ב-80 סטרטאפים בשלבים מוקדמים מ- 24 מדינות, ביניהם ארבעה סטרטאפים ישראליים:
AD Knight (פועל למען בטיחות וניטור תנועה של הולכי רגל ומשתמשי-דרך פגיעים באמצעות מערכת לאיסוף דאטה מטלפונים ומכשירים ניידים);Trailze (מערכת ניווט המסייעת לחברות מיקרו-מוביליטי, כגון חברות משלוחים ועוד, להגדיל את בטיחות משתמשיהם); Cognata (פלטפורמה לאימון רכבים אוטונומיים המדמה סביבה תלת-ממדית עבור כלי רכב מונחי בינה מלאכותית ויצירת תאומים דיגיטליים); ו- ITC Intelligent Traffic Control (תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לחיזוי ומניעה של פקקי תנועה)".
עוד באירופה
האם אתגרי ניוד עירוני בישראל זהים לאלה שבאירופה?
"קודם כל, רמת השונות באירופה עצמה היא כל כך גבוהה שאי אפשר להשוות גם בין ערים בתוכה. אמסטרדם למשל היא דוגמה ומופת לשבילי אופניים, לבטיחות, למרחב ציבורי. הם סוגרים רחובות שלמים והופכים אותם לרחובות של הולכי רגל.
קופנהגן היא עיר שמאוד מובילה באיכות החיים בכלל לתושב וגם בתחום הניוד העירוני. לרומא, מילאנו ופריז יש אתגרים מסוג שונה. ערים מזרח אירופאיות הן מצד אחד מאותגרות ברמות אחרות, מצד שני מובילות בתחומים אחרים. לכן אי אפשר להשוות את ישראל לאירופה, כי אירופה עצמה היא שונה".
בכל זאת, איך את רואה את המציאות הישראלית בהיבט הזה?
"אם נתייחס לתל אביב למשל, אז למי שבא מעיר אירופאית ממוצעת נדמה כי תל אביב נראית כעיר של רכבים, פחות של תושבים. אבל מה שראוי לציון זו החשיבה לטווח הארוך, העשייה. עיריית תל אביב הוציאה קול קורא באמצעותנו, ואנחנו עכשיו עוזרים להם למצוא סטרטאפים כדי לפתור כמה בעיות שהם הגדירו. אחת מהן למשל היא גניבה של מיקרו-מוביליטי, כשהכוונה לסקוטרים, אופניים חשמליים.
כל 18 דקות נגנב כלי רכב בתל אביב. עיריית תל אביב מבינה שכדי לעודד סוג כזה של תנועה, צריכים לפתור את בעיית הגניבות. בנושא הזה למשל נבחר סטרטאפ מלונדון שיבחן את הפתרון. אם הוא יהיה טוב, אז אחלה, העיר תוכל לעשות רכש. אתגר נוסף של תל אביב הוא בטיחות של המיקרו-מוביליטי. בחרנו יחד סטרטאפ ישראלי, שאוסף דאטה, מתריע בפני סכנות. ייקח זמן, אבל זה כיוון מדהים".
אפס במודעות
בית-כהן מדגישה ש"אנחנו רוצים לא רק את עיריית תל אביב, גם את עיריית באר שבע, חיפה ועוד. תחום הניוד העירוני משפיע מאוד על היומיום שלך, הזמן שלך, נחת הרוח, הביטחון. מה שחסר בישראל זו המודעות וקול קורא של ערים ושל המדינה שאומר 'בואו, הנה אתגר, תעזרו לנו לפתור אותו'. זה עניין של מודעות והגדרת הבעיה. מלאי המוחות שיש כאן והניסיון שיש לנו בסטרטאפים יכול להוביל כאן לשינויים מדהימים".
בינתיים, היא אומרת, "יש לנו מלא ערים באירופה שאומרות 'אלה הבעיות שלנו, בואו תעזרו לנו לפתור אותן'. אנחנו קוראים גם ליזמים שיושבים פה בישראל לבוא להשתלב במילאנו, פריז ברצלונה ופראג ולפתור לערי אירופה את הבעיות. אנחנו גם מממנים את הפיילוטים האלה בנושא ניוד עירוני.
מחפשים סטרטאפים בתחום הניוד העירוני באופן כללי, וגם באופן ספציפי בנושא תחבורה מכלילה, כזו המשפרת ניידות של אנשים ומאפשרת שילוב אנשים מכל קצוות האוכלוסייה, בכללם אנשים עם מוגבלות, הורים לילדים קטנים, נשים, קשישים ואחרים שצריכים שהסביבה תהיה מונגשת ובטוחה יותר עבורם. זהו תחום שעד היום לא מצליחים לפתור אותו בעזרת סטרטאפים. הגדרנו אותו בראש מעיינינו לשנה הקרובה".
מהי הבעיה בסטרטאפים בתחום התחבורה המכלילה?
"קודם כל, לפי הערכות, כ-1.3 מיליארד אנשים חווים נכות משמעותית, והם מייצגים 16% מאוכלוסיית העולם. 70% מהמוגבלויות אינן גלויות. אנו נוטים לקשר נכות לכיסא גלגלים, אך אל לנו לשכוח את לקויי הראייה והשמיעה או אנשים עם מוגבלות שכלית או תחושתית.
אם כבר יש סטרטאפים שעוסקים בתחבורה מכלילה, אז קשה להם להתקבל לתכניות של אקסלרטורים או לקבל השקעות. הם לא מספיק סקסיים מבחינת הסיפור שלהם, מבחינת הרווחיות שהם מציגים. כנראה גם יש משהו באופן שבו היזם החברתי מספר את הסיפור שלו, אופן ששונה מהיזם המאוד אסרטיבי שמספר סיפורים על פינטק או על אבטחת סייבר. יש מספיק מיזמים כאלה, אבל הם לא מקבלים הזדמנות לפרוץ החוצה ולצמוח.
הבעיה היא בעיקר מצד המשקיעים, שלא מספיק מפנים את הקשב גם לערך החברתי מלבד הכלכלי. אבל כן רואים מגמה של שינוי. היום כמעט כל קרן שמכבדת את עצמה, מתעניינת בקרב היזם האם יש גם ערך חברתי למיזם שלו".
לייצר אימפקט
בית-כהן הגיעה ארצה כאורחת של תכנית ההאצה "8200 אימפקט", שנוסדה על ידי עמותת בוגרי 8200 והמיועדת עבור סטרטאפים בתחום האימפקט-טק שמטרתם לפתור בעיות חברתיות או סביבתיות משמעותיות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, לטובת החברה והכלכלה בישראל ובעולם.
"אנחנו ידועים כמשקיע בעל יכולת תמיכה רבת עוצמה בסטרטאפים שלנו, מבחינת עזרה בפיתוח עסקי וגיוסי המשך", אומרת בית-כהן. "אנחנו עושים זאת באמצעות צוות גלובאלי של מנהלי פורטפוליו ובעזרת 'סוכני האקוסיסטם' שלנו, שנמנים עם קהילות הסטרטאפ המובילות באירופה. כיום יש לנו שותפות קרובה עם אקסלרטור המוביליטי הגדול בפריז, קהילת המיקרו-מובילטי באמסטרדם וסן פרנסיסקו, ו-'8200 אימפקט' יחד עם סיטיזון בתל-אביב. בשנה הבאה תושקנה שותפויות עם לונדון, מילאנו וברלין".
ל-"8200 אימפקט", היא מבהירה, "יש מנדט להמליץ לנו על סטרטאפים להשקעה בתחום הניוד העירוני. סטרטאפ שאובחן והומלץ על ידם, יש לו יותר סיכוי לקבל מאתנו השקעה. כמו כן, הם מקבלים על עצמם ספציפית ברמה האירופאית את נושא הסטרטאפים בתחום תחבורה מכלילה, וכבר הקימו יחד אתנו אקסלרטור של תחבורה מכלילה. בחרנו בהם לאחר מחקר שוק שערכנו, בזכות מורשת הסטרטאפים הידועה שלהם, הגישה המקצוענית והמומחיות בתחום האימפקט.
התרשמנו שהערכים והחזון של עמותת הבוגרים תואמים לשלנו. ואילו סיטיזון נבחרו כסוכנים במשותף ל-'8200 אימפקט' בזכות מומחיות ה-Urban Mobility שלהם ובהיותם פורצי דרך בשילוב שהם מציעים בין סטרטאפים לאתגרים עירוניים. יחד אנחנו בונים גשר בין ישראל לאירופה לכל קהילת הניוד העירוני - סטרטאפים, משקיעים, חברות, ערים, אוניברסיטאות ומקבלי החלטות. אנו מזמינים את כולם להצטרף לשלל היוזמות בתחום. כמשקיעים, אנו מעריכים שהשוק הזה יניב ב-2030 הכנסות של כ-600 מיליארד דולר".
אגב, רגע לפני שאתם חושבים על רעיון לסטרטאפ בנושא, כדאי שתיקחו לתשומת לבכם עובדה נוספת. "אנחנו מחפשים במיוחד מיזמים שמובלים או מובלים במשותף עם נשים. אנחנו נותנים ניקוד יתר כשאנחנו מעריכים את הסטרטאפים האלה", אומרת בית-כהן.
מהו הדבר הכי מספק בעבודתך?
"אחרי שנים רבות בתחום הסטרטאפים, עבודה סביב משקיעים וסביב כסף, אני מאוד אוהבת את הרעיון לשלב מטרות חברתיות וסביבתיות בעבודה שלי. אני חושבת שאנחנו כבר בדור אחר, וכולם צריכים להיות שם. העבודה הנוכחית מאפשרת לי לשלב את שלושת העולמות: הטכנולוגי, הכלכלי והחברתי. בעיניי זו זכות".