עליית הריבית לא הייתה יכולה להגיע לשוק האשראי החוץ בנקאי בעיתוי טוב יותר: כשנה בלבד לאחר שמניות התחום ספגו מכה בבורסת תל אביב, עקב סימני שאלה שעלו לאחר גילוי אי סדרים בחברת 'גיבוי' הציבורית, לצד דיווח על היעלמות כ-7.6 מיליון שקל מחברת 'יונט קרדיט' - ניכר כי התחום החל להתאושש.
בישראל כבר פועלות כ-800 חברות אשראי חוץ בנקאי, על פי נתוני רשות שוק ההון, מספר המבטא צמיחה של כ-560% במספרן לעומת 2018. דוחות החברות הבורסאיות שבתוכן מציגות ברובן צמיחה של תיקי האשראי לעומת סוף 2022, לצד עלייה בהכנסות. והדבר מתבטא גם בערך מניות.
מניות ארבע חברות האשראי החוץ בנקאי הבולטות בבורסה בתל אביב, לדוגמא, הציגו עלייה ממוצעת של 10.9% מאז תחילת השנה, לצד צמיחת תיק האשראי בכ-5.5% בממוצע.
החברה שהציגה את הצמיחה הגבוהה ביותר היא גמא, הנסחרת בבורסה בתל אביב בכ-963 מיליון שקל, לאחר שמנייתה זינקה בכ-40% מאז תחילת השנה ועד למועד בו נבחנה (ראו טבלה). מניית מימון ישיר, לעומתה, היא היחידה מבין הארבע שנבחנו שהציגה ירידה, שעמדה על 16.33% לאותה תקופה.
המסלול הסיבובי של האשראי
עו"ד מיכל אוחנה, שותפה וראש מחלקת רגולציה פיננסית במשרד עורכי הדין שבלת, מסבירה: "עליית הצורך באשראי צמחה יחד עם הריבית, שכן החזרי התשלומים גדלו, ועימם גם צרכי האשראי, שחלקם נועדו רק לתשלום פערי הריבית שנוצרו.
בדיוק כפי שהבנקים מרוויחים מריבית גבוהה, כך גם חברות האשראי החוץ בנקאי מרוויחות מכך. אך כאן יש נקודה שחשוב לשים עליה דגש, שכן גיוס ההון אצל חלק מהחברות, במיוחד הגדולות שבהן, נעשה באמצעות הבנקים ובאמצעות גיוסי הון בבורסות כדוגמת אג"ח.
כך יכול להיווצר מצב בו חברה הזקוקה לאשראי לא יכולה לקבלו מהבנק בשל הגעתו לרף מתן האשראי שהרגולטור מאפשר לו, בעוד אותו בנק מלווה את אותו הכסף לחברת אשראי חוץ בנקאי, שהיא בתורה מעבירה את האשראי לאותה חברה שהידפקה לפני כן על דלתות הבנק...
חברת האשראי החוץ בנקאי, במקרה זה, נהנית ממגבלת הרגולטור על הבנקים, כאשר בפועל הכסף מגיע בסופו של דבר לאותה החברה, מאותו הבנק, רק בריביות יקרות יותר. הרגולטור, לפיכך, נדרש לעשות עבודת חריש עמוקה יותר כדי לאפשר עצמאות גדולה יותר לחברות האשראי החוץ בנקאיות כדי שיהוו תחרות אמיתית לבנקים".
נואשים למזומנים
עו"ד אוחנה מוסיפה: "הדחיפה לכיוון האשראי החוץ בנקאי על ידי הרגולטור הובילה למגמת עלייה ברורה בהיקף האשראי שניתן על ידי החברות הפועלות בתחום, כך אם שנת 2020 התחילה עם כ-8 מיליארד שקל אשראי שהעמידו אותם גופים, בסוף אותה שנה זה כבר עמד על 17 מיליארד שקל - וההערכות הן כי כלל תיקי האשראי עומדים על כ-40 מיליארד שקל.
אך תחום האשראי החוץ בנקאי אינו אחיד בפעילותו. כך לדוגמא יש חברות הפועלות רק בסקטור העסקי, וגם בו יש כאלו המתמחות באשראי לחברות נדל"ן, אחרות לחברות קמעונאיות, וכו'. וישנן חברות אשראי חוץ בנקאיות המתמחות במתן אשראי צרכני.
החברות שפועלות בסקטור העסקי ומול ענף הנדל"ן זכו לעדנה בתקופה זו, שכן הבנקים החלו לצמצם חשיפה ככל הניתן, בעוד הפעילות העסקית, כאמור, זקוקה נואשות למזומנים. עיקר החברות בתחום המציגות צמיחה בעת זו הן אלו המתמחות באשראי לחברות הנדל"ן, שכן סקטור זה נדרש לכמויות הכספים הגדולות ביותר, ויכול להעמיד נכסים גדולים כערבונות.
לעומתן, החברות שמתמחות באשראי צרכני, תלויות במצב הרוח של הצרכנים, שכיום סוגרים יותר את הכיסים - בוודאי אל מול הוצאות כבדות משקל כדוגמת משכנתאות והלוואות לרכב - ולכן סביר שהסנטימנט לגביהן יהיה שלילי יותר".
עלייה בחובות האבודים
עו"ד אוחנה מזכירה לנו גם את מה שלפעמים קצת נוח לשכוח, בעיקר בקרב צרכני ההלוואות: "לצד כל זאת יש לזכור, כי מתן אשראי מחייב גם את החזרו, וכי היקף תיק האשראי אינו מלמד על חוזקה של חברה. אין עדיין נתונים מלאים על הפסדי האשראי באותם גופים, אך לאור נתוני הבורסאיים שבהם, המחויבים לדווח בעקבות דרישת רשות ניירות ערך, ניתן לראות את מגמת העלייה.
בהקשר זה יש לציין כי רשות שוק ההון הוציאה בסוף יולי חוזר במסגרתו פירטה את עמדתה לחייב את החברות בדיווח למפקח, ובצירוף עמדת סגל רשות ניירות הערך, ולאחר פרסום הדוחות השנתיים, כבר צפויים להיות נתונים.
יש לזכור, כי בחינת החברות מצריכה היכרות עם אופי פעילותן, לצד הסקטור בו הן פעילות מתוך הבנה כי הן תלויות בצמיחתו כחלק מצמיחתן, וכי לא הכל ורוד בממלכת האשראי החוץ בנקאי.
בראייה קדימה, ניכר כי לשחקני האשראי החוץ בנקאי יש ותהיה תרומה למשק הישראלי, אך הרגולטור צריך לשים את הדגש גם על צד הפיקדונות ולא רק צד האשראי על מנת שהן תמשכנה לצעוד בשביל רגולטורי מתקדם ומתהווה."