העיתוי, ללא ספק מעניין. בדיוק בבוקר בו פורסמה הידיעה על התרסקותה המפוארת של Wework אני נפגשת עם איריק אליארוב, שותף ומנהל בחברת SOK הרוסית, הנחשבת לחברה השנייה בגודלה בתחום חללי העבודה, שלה עשרה מתחמים ברחבי רוסיה.
מה קורה שם עכשיו? עוד נגיע לזה, אבל בינתיים אליארוב הגיע בשבוע שעבר לישראל, כדי לעקוב מקרוב אחרי בנייתו של מתחם SOK השני בישראל, המתחם הבא של הרשת שייפתח ב"מתחם האלף" בראשון לציון. מדובר במיקום מבוקש בפארק העסקים וההייטק הצופה אל הים בראשון לציון, כאשר מדובר בעלות מוערכת של 4,000 שקל למ"ר - ובסך הכל תחזיק הרשת כ-5,000 מ"ר בכל הפרויקט.
המתחם הישראלי הראשון של הרשת, כבר עובד יפה במגדל נצבא בתל אביב, ונפתח גם הוא בעיתוי מעניין, בשנת 2020 עם התפרצות הקורונה. אלא שהמגיפה לא עשתה עליו רושם, והוא הציג לאורך התקופה אחוזי אכלוס גבוהים מאוד של מעל מ-90% על פני 3,060 מ"ר עם חברות הייטק המעסיקות עשרות עובדים.
"הציפיות שלי אפילו גבוהות הרבה יותר ממה שחשבתי" מספר אליארוב, אחרי שכבר ביקר במתחם שעתיד להיפתח בקרוב, ונראה מרוצה מאוד, פחות מגל החום הישראלי.
ואפרופו אקלים, הדבר הראשון שהוא מקפיד לציין בתחילת השיחה הוא את האג'נדה הירוקה של בניית ותפעול המתחמים. "גם במתחם בראשון כמו במתחם בתל אביב ובכלל בסניפים שלנו ברוסיה, אנחנו מאד מקפידים על תו תקן ירוק, יש לנו סטנדרט אמריקאי מחמיר וזה אחד הדברים החשובים עבורנו" הוא מסביר, "כמו כן אחד הדברים המייחדים את SOK אל מול מתחמי עבודה דומים, הוא שלנו יש פעילות קהילתית, פעילויות ספורט משותפות, וכמובן תוכניות אסטרטגיות משותפות וזה החלק החשוב שאנחנו רוצים לפתח גם בסניפים שלנו בישראל.
אנחנו משלבים בין חברות קטנות, סטארט אפים, וחברות גדולות יותר. אנחנו רואים שיש הרבה דרישה, אנחנו עושים מחקרי שוק, ומבינים מה פרופיל הלקוחות ובונים את הקונספט בהתאם לשוק. אבל WORK LIFE BALANCE הוא קודם כל חלק מהמותג שלנו".
למה בישראל?
אז למה דווקא ישראל אחרי רוסיה? התשובה אפילו פשוטה מאד. ישראל היתה עבור החברה יעד אסטרטגי עם פוטנציאל גדול. לא רק סטארט אפ ניישן, אלא גם עלייה גדולה מרוסיה לישראל בעקבות המלחמה, ותוסיפו לכך את הקהל הגדול של דוברי הרוסית בארץ וקבלו מתכון להצלחה.
"אנחנו כמובן מכוונים לחברות ישראליות ולא מדובר רק בלקוחות יוצאי רוסיה" הוא מקפיד להסביר, אבל מוסיף כי המצב הגאופוליטי בשנה האחרונה, והעולים הרבים שהגיעו ארצה גרמו להם בחברה להבין שצריך לעשות מעשה. "הבנו שחייבים איכשהו לאחד אותם.
בדיוק דברתי עם חבר'ה שהגיעו לישראל לפני שנה, ואני מבין שההתאקלמות לא פשוטה, כמו להרבה עולים אחרים. מבחינתנו, זו גם דרך לתת להם להרגיש כמו בבית. אנחנו רוצים לסייע לכל מי שאפשר להשתלב בשוק ההיי טק והסטארט אפ הישראלי, כי ברוסיה יש מהנדסים נפלאים ואנשים מאד מוכשרים בתחום".
החזון של SOK כאמור הוא לא רק לשנות את תפישת חללי העבודה המשותפים, וליצור מודל מאוזן של משפחה, עבודה וחיי קהילה, לתת זמן איכות אמיתי מגבש, וליצור שיתופי פעולה בין החברות, אלא גם לטפח מיזמים, ולהיות מעין חממת סטארט אפ.
בחברה למשל, הוציאו לא מזמן קול קורא בתחומי פינטק נדל"ן ותחומים נוספים כדי לקלוט מהנדסים ויזמים בתחום. אסתאר (ASTAR) בר, סמנכ"לית השיווק של SOK ישראל מסבירה שזה ממש לא רק לקהילה הרוסית. "אנחנו מכוונים לסטארט אפים ישראלים, ולפיתוח מיזמים שונים גם תחת קורת הגג שלנו".
עסק משפחתי
בנוסף, מספרת בר, על התפקיד של SOK מעבר להיותו מתחם עבודה שיתופי, כ"מנהל האירועים" של החברות. "אחד הדברים החשובים, והמאתגרים בתקופה זו של חברות היא התחרות הקשה בכל הנוגע לכח האדם בחברות ההייטק.
השוק נכנס לתקופה כלכלית מאתגרת וזה גם פוגע ברווחה, השעות השמחות פחות מושקעות, וזה גם המקום שבו אנחנו נכנסים. ל SOK יש את הגב הכלכלי לעשות את זה ולקחת את כל הדבר הזה עלינו, והחברות לא צריכות לדאוג לכך בכלל. בין אם כדורגל, הופעות, טיולים, אמנות, ואחד הדברים הייחודים ברשת הוא שהם החליטו לצרף לכך גם את בני המשפחה והילדים".
אליארוב: "אנחנו לא רק נותנים לחברות את הנדל"ן, אנחנו הפלטפורמה שאליה אנשים מגיעים ודרכה הם יכולים לצמוח ולהתרחב. נכון, אנחנו גם עסק שצריך להרוויח, אבל בסוף זה WIN WIN לשני הצדדים. חשוב לנו שממברס שלנו ירוויחו גם".
אל השיחה מצטרף גם מנהל פעילות SOK בישראל, אלכסיי ברפאנוב, איש בעל ניסיון רב בחברות הייטק וסטארט-אפ כמנכ"ל ומייסד שותף וכן הוביל מהלכי התרחבות אסטרטגיים של רשתות מתחומים שונים, לרבות בנקים, כגון CitiBank ואלפא-בנק.
ברפאנוב, שעלה לישראל לפני כחמש שנים, יזם בעצמו המשקיע בחברות שונות בארץ ובעולם בתחומי האנרגיה, הבנייה, הייטק ולאחרונה גם ב-Edu-Tech. "כמי שעשה עלייה ומכיר את שני העולמות, היה צריך לעשות חיבור והתאמה בין עסקים וקודם כל אנשים, כי זה עולם אחר.
אני חי פה חמש שנים, ובפעם הראשונה שהגעתי לישראל הבנתי את ההבדלים בין התרבויות. אנחנו למשל, רואים דברים קצת אחרת. בתחילת דרכי כאן עשיתי בדיוק את אותו הדבר כמו שעשיתי ברוסיה, ולא הבנתי למה אחוזי ההצלחה שלי נושקים ל 40% ולא ל 100% הרי עשיתי בדיוק את אותו הדבר? ואז הבנתי שבישראל נדרשת חשיבה קצת שונה, קצת יותר מחוץ לקופסה ולא לפי הספר".
אתה מדבר על המנטליות?
"אנשים כאן יותר פתוחים ויותר רגועים, ומאד חשוב להם הפן האישי והחיבור האישי כדי שהעסקים יצליחו. בישראל את יכולה לשבת עם מישהו לפגישה עסקית, מישהו שמעולם לא פגשת ובתוך רבע שעה הוא כבר מדבר על אשתו והילדים והטיול שהם עשו. יש בזה קסם אחר".
SOK היא בעצם חברה שיש מאחוריה גב חזק ויציב של השקעות של בעלי הון, ומאחוריה יש גב ותעשייה של יותר מ 60 מפעלים ברחבי העולם, כשהמשקיע העיקרי הוא איגור ריבקוב, תעשיין, יזם טכנולוגי ופילנטרופ, שאף פעיל בעוד מספר פרויקטים בישראל באמצעות הקרן PRYTEK ואף בוחן השקעות נוספות בסטארט-אפים מקומיים מתחומים שונים.
"יש לנו כמה יתדות מאד חזקים" מסביר אליארוב, "ויש סינרגיה מאד חזקה בין כל החלקים. כך שגם ברוסיה למשל, המטרה היא להשפיע גם על החינוך מבית הספר היסודי ועד האקדמיה, ובדור הבא של היזמים שיגיעו אלינו בסוף כחברות. המטרה שלנו היא לא להקים מאה סניפים אלא ללכת מחושב נכון ומדויק, ליצור קהילה, קהילה שיש לה מערכת חינוך, וזה משהו שהוא שונה מכל פעילות אחרת של המתחרים".
בר: "מה שבעלי החברה רואים לנגד עיניהם היא סוג של פלטפורמה שבה הקצה הוא המשרדים, אבל התהליך השלם הוא שהילדים מינקות לומדים אמנות, מוסיקה ויזמות וזה משהו שחסר מאד בישראל. לכן, יש לנו המון תקוות להצלחת שיתופי הפעולה שאנחנו מתכננים בשיתוף עם עיריית ראשון לציון, שמאד משקיעה בחינוך. SOK מתחיל בעצם כשירות גם לעיר".
בריחת מוחות
עוד מיזם שצפוי לתפוס תאוצה הוא "מטבע SOK" שהחברים בו כבר מתוגמלים בתוך הקהילה, ויהפוך בעתיד גם למטבע שיאפשר לעסקים מקומיים בסניף של ראשון לציון להרוויח ממנו. "אנשים שיעבדו במתחם צריכים ארוחת צהרים ועוד, ואנחנו רוצים לאפשר גם לעסקים מסביב לעשות הנחה ולהיות מתוגמלים".
ברפאנוב: "ראשון לציון היא מקום מאד מתפתח שרוצה לפתח את אזור היי טק בסביבתו. הם משקיעים הרבה כספים ומאמצים כדי להפוך את העיר למרכז סטארט אפ, ולהקים אינקובטור ליזמים, יש לנו אג'נדה דומה, לכן יש לכולנו אינטרס לשתף פעולה יחדיו".
איך המצב ברוסיה משפיע על ההייטק והעסקים?
אליארוב: "אני לא אסתיר, יש בריחת מוחות גדולה, החלק הצעיר של האוכלוסייה עזב למדינות אחרות וזה מאד מקשה על המצב. איך אנחנו מסתכלים על זה? אני אישית יודע שיש דברים מסוימים שהעולם מתפתח בהם ולא משנה מה יקרה מסביב. הדברים נעים, ודברים משתנים כל הזמן.
אני מאמין שגם בתקופות הקשות, והיו ברוסיה כבר תקופות קשות, אפשר להמשיך הלאה ולא לוותר על הדברים החשובים, כמו לתמוך בעסקים, לעודד אנשים להשתלב בעבודה ולהמשיך ליזום ולהתפתח".
ברפאנוב: "גם ברוסיה וגם בישראל יש כמה בעיות, כל אחת והבעיות שלה. אבל עולם העסקים צריך לדעת לשרוד גם בתקופות בהם כלום לא הולך חלק ולשמור על הסירה שטה גם בימים של מאבקים. ואני מאמין שאנחנו צריכים להמשיך ולראות לנגד עינינו את המטרה ולהמשיך בכיוון למרות הסערות".
בר: "כשהבנו שיש מי שזקוקים לעזרה, ידענו שאנחנו רוצים לסייע ופתחנו את השערים לכל דוברי רוסית באשר הם, ולא משנה מאיזו מדינה. אנחנו סוג של אכסנייה בדבר הזה ועוזרים למי שצריך עזרה, נפגשים עם מי שעלה ארצה בשנה האחרונה ומנסים לראות היכן אפשר לסייע".
אתם שוקלים להתרחב למדינות נוספות?
אליארוב: "קזחסטן, אוזבקיסטן מתפתחות בצורה יפה ויש שם ביקוש, ואנחנו שוקלים גם להתרחב לטורקיה או דובאי וכמובן לפתוח סניפים נוספים בישראל".