לפני מספר שבועות התבשרנו על הקמת קבינט יוקר המחייה עם מיטב שרי הממשלה. אנחנו מתקרבים במהירות לחגי תשרי ובשורות טובות אין באופק. שולחן ראש השנה יהיה יקר ב-5%-10% לעומת השנה שעברה וזו רק תחילת הדרך.
מוצרי צריכה בסיסיים כמו לחם, בשר, עוף, ביצים, מוצרי החלב וכמובן הפירות והירקות - התייקרו, אבל לא רק הם. התחזקות הדולר והיורו תקפיץ בהמשך עוד את מחירי הבשר, הדגים ומוצרי ייבוא נוספים כמו חשמל ואלקטרוניקה, מכוניות ועוד .
עד שנתניהו יואיל לכנס את קבינט יוקר המחיה (כי אין מי שידרוש את כינוסו) רוקחים עבורנו תרופות פלא:
הבנזין למכוניות יחצה בשבוע הבא את ה-7 שקלים לליטר אלא אם שר האוצר בצלאל סמטוריץ' יתערב ושוב יסבסד את המחיר כדי שיישאר על 6.86 שקלים.
התחבורה הציבורית בפריפריה וביישובי החרדים מסובסדת על חשבון הקשישים בחסות שרת התחבורה מירי רגב.
בעיית המחסור בדבש ושמן נפתרה בדרך עקומה של ביטול זמני של המכס והגדלת מכסות הייבוא של רשת קרפור. המחסור בחלב טופל באמצעות רמי לוי שייבא חלב מפולין ואיתן יוחננוף שייבא מטורקיה.
איזה יופי של פטנט: סמטוריץ' "הציוני" בהצהרותיו מעודד את יצרני הדבש והרפתנים הטורקים והפולנים על חשבון חקלאי הפריפריה. ישראל הפכה למדינת כל ייבואניה. גם כאן אין שום פתרון בסיסי ארוך טווח ליוקר המחייה אלא אלתורים.
על מחירי הדיור ממעטים לדבר. למעט תכניות של שר השיכון יצחק גולדקנופף לאוכלוסייה ביישובים החרדים, לא נעשה הרבה למען הזוגות הצעירים, בטח לא בתחום המשכנתאות.
הנוסעים לחו"ל מגלים שבחסות התייקרות הדולר והיורו זינקו מחירי הנופש זינקו הקיץ בכ-20% בהשוואה ל-2022. קפריסין ויוון הפסיקו להיות זולות לעומת מחירי המלונות באילת שירדו בכ-20% לעומת 2022. וכל זאת עוד לפני שהזכרנו כי מחכה לנו מכה כואבת בדמות העלאה נוספת בריבית.
קיימת סבירות לא מבוטלת שבעקבות הפיחות בשקל, הנגיד יחליט בתחילת ספטמבר להעלות את הריבית ב-0.25% נוספים. בעקבות כך ריבית בנק ישראל תגיע ל-5% לשנה וריבית הפריים (שממנה נגזרת הריבית לצרכן) תמריא ל-6.5%.
ובינתיים לנאנקים מכאבי הכיס רושמים אקמול, כמו תלושי המזון בהיקף של כמיליארד שקל מבית המדרש של אריה דרעי, שיחולקו כמתנות חג לבייס של ש"ס, זכר לתכנית המענקים של הקורונה.
לאור כל אלה ניתן היה לצפות לכינוס חירום של קבינט יוקר המחייה בדומה לקבינט הביטחוני, שכונס השבוע בדחיפות נוכח התגברות הטרור, אבל בממשלה הנוכחית שום דבר לא דחוף בענייני יוקר המחייה. מוכרים סיסמאות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" (בנושא התקינה), הקלות ביבוא ורפורמת התמרוקים שאינה יותר מטיפול קוסמטי.
למרות שפע משככי הכאבים בראש השנה הנוכחי לא נלקק דבש - ואת העוקץ נרגיש בעיקר מיד אחרי החגים. יש הסברים מקלים להתייקרויות כמו האינפלציה בעולם והמלחמה באוקראינה אבל שום דבר לא מסביר את טירוף הרפורמה המשפטית שהקפיצה את הדולר והיורו ובקרוב תתבטא גם בריבית.
ערב ראש השנה הקודם (ה-25 לספטמבר 2022) עמד שערו היציג של הדולר על 3.3 שקלים. עתה הוא משייט סביב 3.8 שקלים, התייקרות של 15% לעומת 2022. השקל לעומת היורו פוחת באותה תקופה בשיעור חד יותר של 25% - וזו כבר מכה של ממש. מעלייה איטית עברו המטבעות לתאוצה של מכונית מרוץ עם התקדמות הרפורמה.
אם הרפורמה גורמת להשמדת ערך כה גדולה ולפגיעה בכיסו של האזרח, מדוע שנתניהו לא יתעלה ויבין את גודל השעה ויכריז על השהייתה, אם לא על ביטולה? זו יכולה להיות עבורנו מתנת החג הטובה ביותר מאז הרפורמות שהנהיג בכהונתו כשר אוצר ב-2003.
אפילו אנשי חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודו השבוע שההחלטה להשארת הדירוג ללא שינוי נבעה מההערכות שהרפורמה תקועה ואולי כבר לא תצא אל הפועל.
הבעיה היא שאת ראש הממשלה קשה לשפוט כיום באמות מידה הגיוניות ובוודאי לא כלכליות. אולי הוא שבוי בידי יוזמי הרפורמה המשפטית וכמו בתסמונת שטוקהולם נדבק בחיידק הקטלני של חוטפיו, הגורסים שהרפורמה תיטיב עם המשק.
ראש הממשלה בורח אפילו במובן הפיזי: ב-3 לספטמבר, ערב החלטת הריבית, הוא יטוס לביקור מוזר של יומיים בקפריסין.
זה יקרה אחרי שנפש בנווה אטיב, העפיל למושב רמות שבגולן והשתכן עם משפחתו (זמנית יש לקוות) בשתי קומות של מלון וולדורף אסטוריה בירושלים, מסע תענוגות שצורם במיוחד על רקע העובדה שרבים מבוחריו עומדים חסרי אונים נוכח יוקר המחיה המאמיר, זה שבו הבטיח להם לטפל.