בתקופה האחרונה אנו שומעים יותר ויותר על חברות, מתחומים שונים, שהולכות לכיוון של חדלות פירעון. כך היה לרשת מוצרי הטבע "אניס" וכך לחברת הנדל"ן "רום כנרת" - ואלה הן רק שתי דוגמאות מהשבועיים האחרונים, שהצליחו לעורר כותרות בתקשורת.
אז מה היא חדלות פירעון?
כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו. בין אם מדובר בנטילת משכנתה לצורך קניית דירת מגורים, רכישת מוצרים בתשלומים, עסקאות מימון פיננסיות מורכבות ועוד. התממשות הסיכון שהאשראי לא יספיק לתשלום מלוא חובותיו - בין אם מדובר באדם או בעסק - מכונה חדלות פירעון.
למה בוחרים ללכת לתהליך הזה?
המטרה הראשונה של הליך חדלות הפירעון הוא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. לעומת המצב בעבר, כיום החוק מציב את ערך השיקום כערך המרכזי, באופן שמבטא את הגישה המודרנית לפיה השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי.
המחוקק אף מבין שתוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה (כלומר לא אדם או נושא משרה בתאגיד שנטל כסף שמקורו באשראי לכיסו ועתה עומד כעני בפתח מול נושיו, אלא מי שחווה אירוע עסקי, בתום לב, שמונע ממנו לממש את רצונו הכן לשרת את החוב).
במקרה שכזה, שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים, אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר, שכן יש בכך תועלת משקית כללית. לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה.
המטרה השנייה של החוק היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. מכיוון שהנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון, הליך חדלות הפירעון מבקש להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.
ומה זה נותן לחברה?
החל מהרגע שבו נודע לנושים על קשייו הכלכליים של התאגיד הם עשויים לנסות ולפעול במהירות כדי לגבות את חובם באופן שעלול ליצור "מרוץ נושים" ולפגוע בעקרון השוויון בין הנושים וגם באופן שעלול לפגוע ביכולתו של התאגיד להשתקם.
חוק חדלות פירעון מאפשר לתאגיד להקפיא את ההליכים הפרטניים שמנהלים נושים כנגד התאגיד, על מנת להעניק לו פרק זמן שבו ניתן הוא יכול לנסות ולגבש הסדר עם הנושים השונים, ולהשתקם.
איך זה משפיע על העובדים, הספקים והלקוחות?
העיקרון היסודי של דיני חדלות הפירעון הוא כי החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו באופן קולקטיבי, מתוך ראייה כוללת של מצבו הכלכלי של החייב וזכויותיהם של הנושים.
ההליך קובע הסדרים המאזנים בין אינטרס החייבים, אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי, ויוצר תמריצים שמסייעים לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה.
סדר הפירעון לנושים מתבצע כך:
ראשית - חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב (חוב מובטח);
שנית - הוצאות הליכי חדלות פירעון;
שלישית - חובות בדין קדימה (שכר עבודה, ניכוי מס במקור שטרם הועבר לרשות המיסים, מזונות, מע"מ, רשות המיסים, חוב לביטוח לאומי, ארנונה);
רביעית - חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף;
חמישית - חובות כלליים;
שישית - ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון;
שביעית - חובות לחברי התאגיד
מה קורה למנהלי החברה אחר כך?
מה קורה למנהלי החברה, אחרי שהביאו, גם אם בתום לב מוחלט, את העסק למצב של חדלות פירעון? האם הם יכולים לפתוח עסק חדש? האם יש עליהם סנקציות כאלה ואחרות?
החוק אינו קובע חובת אמון ישירה של דירקטור או מנכ"ל כלפי הנושים, שכן הטלת חובת אמון עלולה לגרום להם להתנהל בצורה מתגוננת ולמנוע בכך מהתאגיד נטילת סיכונים ראויים שעשויים להביא לשיקומו, אך הוא כן מטיל עליהם חובת זהירות המחייבת אותם לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון ומטיל עליהם אחריות כלפי התאגיד, אם לא עשו כן.
אם הם הפרו את חובת הזהירות רשאי בית המשפט לחייב אותם בפיצוי, ואם נמצא שנושא משרה בתאגיד ניהל אותו במרמה בתקופה שקדמה לחדלות הפירעון בית המשפט רשאי לחייבו לשאת באחריות לנזקים ולפסול אותו מלשמש כנושא משרה בכל תאגיד לתקופה של עד חמש שנים.
הכותב, עו"ד שגיא רויזר, הוא שותף-מייסד משרד עוה"ד "רויזר - טוני"