"המהלך של רשות שוק ההון לא יגדיל משמעותית את הרווחים של חברות הביטוח, אולם צפוי להעשיר את קופתן בסכום של כמה עשרות מיליוני שקלים. וזה נחמד. אנחנו אוהבים את המהלך הזה. כן ירבו".
כך אומר גורם בכיר בענף ביטוחי הרכב לוואלה! כסף, על רקע קול הקורא שפרסמה לאחרונה רשות שוק ההון, במסגרתו היא מבקשת לקבל את עמדת הציבור בנוגע לשלילת זכאותם של נהגים לקבל תגמול ביטוח, אם יתברר כי נהגו תחת השפעת אלכוהול.
בקול הקורא נכתב כי תכלית המהלך היא קבלת מידע מגורמים שונים העוסקים בתחום לצורך סיוע לרשות בקבלת החלטה בדבר הצורך באסדרה. ברשות מבהירים כי מטרתה למצוא את האיזון הנכון בין ההגנה על המבוטח הבודד מפני רשלנותו לבין מניעת מצב בו כלל ציבור המבוטחים נושא בעלות התביעות של אלה הנוהגים תחת השפעת אלכוהול, באופן החורג מהוראות החוק.
למעשה, אין זו הפעם הראשונה, בה המדינה מבקשת לשלול ממבוטחים שנהגו בשכרות את זכאותם לקבלת תגמול ביטוח: בשנת 2007 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק, על פיה, הוצע לפצות באופן חלקי בלבד נהג שיכור שגרם לתאונה ונזקים. באותה הצעת חוק הוצע לשלול מהנהג את הזכות לקבל תגמולי ביטוח מלאים כך שגובה השיפוי יעמוד על 70% בלבד. לימים, הצעת החוק מוסמסה.
עו"ד ערן יעקובוביץ', מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ושותף במשרד עוה"ד צבי יעקובוביץ' ושות', מסביר כי הסוגייה האקוטית הגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון שנדרש לדון בבקשת ערעור של חברת ביטוח.
זו טענה כי היא פטורה מחובת תשלום תגמולי ביטוח, לאחר שהנהג הורשע בנהיגה בשכרות וגרימת נזק למספר כלי רכב. בית המשפט סירב להכיר בחריג של נהיגה תחת השפעת סמים, ככזה שמתייחס גם לאלכוהול.
כמו כן, בית המשפט נדרש לשאלה האם ניתן להחיל על המקרה את המושג "רשלנות רבתי", ששולל מהמבוטח את הזכות למימוש הפוליסה. הכוונה במושג זה היא סטייה ניכרת מרמת הזהירות הנדרשת ממבוטח סביר וכן שהמבוטח התנהג מתוך מצב נפשי של פזיזות או של אי- אכפתיות.
קרי - המבוטח צריך להיות מודע לכך שהתנהגותו הרשלנית עלולה לגרום להתרחשותו של מקרה הביטוח, ובכל זאת מתייחס באדישות לסיכון ולא עושה את הנדרש כדי למנוע את התוצאה המזיקה.
בית המשפט קבע כי הפוליסה, שתנאיה נקבעו ע"י המפקח על הביטוח, אינה כוללת תניה מפורשת בעניין ומשכך, מתן פטור גורף שכזה, חותר תחת עיקרון "חופש החוזים" ועקרונות היסוד של דיני הביטוח.
לדברי עו"ד יעקובוביץ', לאור עמדת בית המשפט העליון, נדרש הרגולטור לתקן את הפוליסה התקנית, אולם מדובר על שינוי אותו יש לבחון בכובד ראש. ראשית, האם דינו של נהג שיכור, שבגופו נמצא ריכוז אלכוהול שחורג משמעותית מהרף המירבי המותר, זהה לזה של נהג שחרג ממנה באופן זניח? או לדוגמא, האם יש מקום להתייחס גם לשאלת ותק נהיגתו של הנהג בהקשר זה או לגילו?
בחוק הישראלי נקבע כי נהג צעיר שטרם חגג 24 שנים ונהג חדש, שנמצא בשנתיים הראשונות לקבלת רישיון, יוגדר כשיכור, אם בגופו אותרה כמות אלכוהול ברמה שגבוהה מ-10 מיליליטר אלכוהול בכל 100 מיליליטר דם שנמצא בגופו או 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר שננשף. מנגד, אצל נהגים ותיקים הסף 'מקל' יותר, ועומד על 50 מ"ג אלכוהול ל- 100 מיליליטר דם, או 290 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר.
בו בעת, פרסום קול הקורא, גרר שורה של תגובות נוספות ועורר שיח ער מאוד בקבוצות הוואטסאם השונות של סוכני הביטוח וגורמים מעורים. כך למשל כתב אחד מהסוכנים: "זה מדרון חלקלק, בו מכרסמים בזכויות המבוטחים. רשות שוק ההון משחקת לידי חברות הביטוח שייהנו מהמהלך הזה".
סוכן ביטוח נוסף ציין " שיהיה ברור, למבטחות הרכב לא אכפת כלום, מלבד הכיס שלהן. כל מה שעוזר להן לשמור על הכסף בקופה - יתקבל על ידן באהדה. אין לי צל צילו של ספק שהן תתמוכנה במהלך באופן חד משמעי". וסוכנת נוספת כתבה: "איזה יופי לחברות הביטוח. בקרוב גם יחליטו כי מבוטחים שהשתכרו בבית ולא נזהרו ונפלו ונפצעו, לא יקבלו כסף. זו שערורייה".