חגי תשרי עומדים בפתח, וכמו בכל שנה, עובדים רבים תוהים לגבי זכויותיהם. התשובות לרוב השאלות נמצאות בחוק, אבל מרביתנו, עובדים - ולעיתים גם מעסיקים - לא מודעים לכך. הדבר גורם לכך שסוגיות שיש להן תשובות ברורות מגיעות לכדי חיכוכים במקום העבודה, ולעיתים אף פוגמים ביחסים ששררו עד אז.
פנינו לרו"ח ועו"ד נמרוד רטנר, בודק שכר מוסמך ויועץ אסטרטגי בתחום השכר לחברות פרטיות וציבוריות, כדי שיסביר לנו מה מותר ומה אסור...
כמה שעות עובדים בערב החג? נהוג לחשוב שבערב חג יש לעבוד רק חצי יום, כי כך נוהגים כיום מרבית מקומות העבודה. לפי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה ולצו ההרחבה, מספר שעות עבודה בערב החג יהיה שעה אחת פחות משעות העבודה הרגילות במקום העבודה (לדוגמא: במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות וייחשב יום עבודה מלא).
עם זאת, שימו לב; למרות שבמרבית בתי העסק זה יום בו עובדים "חצי יום", אם תיקחו יום חופש בערב החג - לפי החוק המעסיק רשאי לחשב את החופשה כיום שלם (על-פי "חוק חופשה שנתית").
מהו השכר על עבודה בחג? עבודה ביום חג תזכה את העובד בגמול של 150% משכרו הרגיל, כמו עבודה ביום המנוחה השבועית. דמי החגים נועדו למנוע פגיעה בעובד בשכר שאינו עובד בימים אלה.
בנוסף, בעקבות פס"ד שניתן במשפט אלכסנדר מטווייב נ' הרשות לשיקום האסיר, נקבע כי מעבר לתשלום הרגיל של שכר העבודה בחגים, עובד יהיה זכאי ליהנות מתשלום נוסף של "דמי חגים", כלומר עובד יזכה לתשלום בסך 250% משכרו הרגיל - הן שכרו הרגיל בתוספת 150% והן דמי חגים. התנאי המרכזי לקבל התשלום הכפול - כאשר המעסיק כופה עלייך לעבוד בחגים או מתעלם מקיומו של החג בבואו לשבץ את העובד במשמרות.
ואם אתם עובדים במקומות שבהם אתם נהנים מ"עמלות מכירה" (למשל, חנויות בגדים, מוקדי מכירה, תועמלנים, ובעיקר - אנשי מכירות)? בעקבות פסק דין קסטרו מודל נ' אור שחם, חודדה הסוגיה שאין להכליל את עמלות המכירה המגיעות לעובדים במסגרת השכר לצורך תשלום דמי חגים. כלומר, אם אתם עובדים באחד המקומות בהם מקבלים עמלות, תשלום "דמי החגים" יהיה בהתאם לשכר הבסיסי החודשי שלכם - ללא התחשבות בעמלות ובבונוסים על מכירה.
האם המעסיק/ה יכול/ה להוציא עובד לחופשה מרוכזת ("הדממה")? יש מקומות עבודה ש"מכריחים" את העובדים לקחת ימי חופשה בחג, ולא שוכחים כמובן להוריד את הימים האלה מהמכסה השנתית.
יש עובדים שזה מתאים להם (בעיקר כאלה שלא לוקחים חופש אלא אם "מכריחים" אותם...), ויש כאלה שפחות. בהתאם לסעיף 9 לחוק חופשה שנתית, המעסיק חייב להודיע לעובד על "חופשה מרוכזת" לפחות ארבעה עשר יום מראש, במידה שהחופשה המרוכזת נמשכת מעל לשבעה ימים.
ככלל, המעסיק/ה רשאי/ת להוציא את העובד לחופשה מרוכזת בתאריכים שהוא בוחר, כגון חול המועד סוכות. אולם, במקרה שלעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק חייב לאפשר לו לעבוד, או לשלם לו אף שאינו עובד. במקרים מסוימים, ימים אלו ייחשבו כחל"ת (רק אם העובד הסכים לכך מראש ובכתב).
האם אני יכול לאבד את הזכאות לדמי החופשה? בהתאם לסעיף 12 לחוק חופשה שנתית, חל איסור על העובד לעבוד בשכר בזמן חופשתו, ואם עשה כן - איבד את זכותו לדמי חופשה. אם שולמו דמי החופשה לעובד, המעסיק רשאי לנכותם משכרו או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.
האם הבוס/ית חייב/ת להעניק לנו מתנה לחג? למרות הפסוק המוכר "שונא מתנות - יחיה", רובנו - באופן טבעי ומובן - עדין אוהבים את מנהג המתנות לחג (בעיקר כשאנחנו בצד המקבל). בגדול, החוק לא מחייב את המעסיק שלנו לתת לנו מתנה לחג (אלא אם כן המעסיק מחויב לכך במסגרת הסכם קיבוצי או אחר או על פי נוהג). למרות זאת, הסירו דאגה מליבכם; כמעט בכל מקומות העבודה עדין מתקיים הנוהג של "שי לחג". תיהנו.
השי לחג שעלול לעניין את מס ההכנסה
קיבלתי מתנה. האם היא חייבת במס?
שימו לב לכך שהמתנות שאתם מקבלים לחגים על חשבון המעסיק/ה חייבות במס. עובדים שכירים רבים חושבים שאת המס הזה המעסיק/ה חייב לשלם בעצמו. זו טעות; כל עובד שכיר שמקבל מתנה לחג משלם מס הכנסה וביטוח לאומי על גובה המתנה.
יש מעסיקים שבוחרים לגלם (לממן) את המס הזה מכיסם; אבל זו לא חובה, ויש מקומות עבודה בהם תוכלו לראות את זה בתלוש המשכורת, כך שלמעשה - תממנו בעצמכם חלק מהמתנה שקיבלתם...
האם עובד/ת שנמצא/ת ב"חופשת לידה והורות" זכאי לקבל מתנות לחגים? בגדול, זה תלוי במעסיק/ה ובנורמה הנהוגה במקום העבודה. אמנם המעסיק אינו מחוייב לכך, מעסיק נורמטיבי ישלח מתנה לחג גם אם העובד/ת נמצאים בחופשת הורות וילדה, כי הם כמובן עדין חלק בלתי נפרד ממקום העבודה. טיפ קטן למעסיקים; אל תחסכו מתנות מעובדים הנמצאים בחופשות. הם יעריכו זאת, ויחזרו לעבודה עם חיוך גדל יותר על הפנים וללא תחושת ניכור.
האם אתם זכאים לתשלום בחגים?
גובה התשלום עבור ימי החג יקבע בהתאם לאופי העבודה של העובד: עובד יומי יקבל תשלום עבור יום עבודה רגיל (למעט תשלומים אחרים כמו שעות נוספות, והחזר הוצאות) ואילו תשלום ימי החג לעובד שעתי יקבע בהתאם למספר השעות הממוצע ליום לפי השנה האחרונה.
הזכאות לתשלום דמי חגים שונה בין עובד בשכר (עובד יומי/שעתי) לעובד חודשי. בהתאם לצו הרחבה, עובד בשכר זכאי לתשלום עבור ימי חג רק בתנאי שעמד בשלושת התנאים הבאים במצטבר:
1. צבר 3 חודשי ותק מלאים.
2. עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, ואם לא עשה כן, היה הדבר בהסכמת המעסיק, או בגלל מחלה/חופשה מאושרת.
3. החג לא חל בשבת ובהתאם לתוספת הראשונה לצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר ולפסיקה, החג לא חל ביום הפנוי מעבודה של העובד.
ראוי לציין, כי על פי הפסיקה - עובד במשמרת שלא עבד בסמוך לחג מאחר ולא שובץ במשמרות באותם ימים, יראו בו כאילו נעדר בהסכמת המעסיק, והוא יהיה זכאי לדמי חגים, בכפוף לעניין הוותק של 3 חודשים והחג לא חל בשבת או ביום הפנוי מעבודה של העובד. עובד חודשי יקבל את שכרו החודשי הרגיל מבלי ששכרו ייפגע מההיעדרות עקב החג, קרי אינו זכאי לתשלום נוסף עבור ימי החג. עובד שאינו יהודי זכאי לחופשת חג במועדים החלים על עובד יהודי, או במועדים בהם חלים חגיו. על העובד להודיע מראש על בחירתו למעסיק.
אני עובד בארץ - ואיני יהודי. האם אני יכול לבחור חופש בזמן אחר - ולא בחגי ישראל?
עובד לא יהודי יכול לבחור האם יקבל את ימי החג היהודים או ימי החג לפי דתו, כל עוד יסוכם מול המעסיק שימי החג לא יעלו על 9 ימים ויישארו קבועים למשך כל תקופת ההעסקה. אותו עובד לא יקבל כפל תשלום עבור חגי דתו ועבור חגי ישראל, אולם ניתן לשלם לו דמי חופשה עבור ימי החג היהודיים, במידה ומקום העבודה סגור בימים אלה. אגב, לפי ביהמ"ש, עובדים שאינם יהודים יכולים גם לבחור יום מנוחה שבועי שאינו בשישי/שבת/ראשון, כל עוד היום בשבוע הוא קבוע.
ומה קורה עם אותו עובד במידה ומקום העבודה שלו סגור בחגים היהודיים?
במקרה כזה, ההמלצה לבעלי העסקים הינה שהעובד יבחר לעבוד בהתאם לימי החג היהודיים, ויקבל דמי חג בשל סגירת מקום העבודה בחג, אחרת ימים אלו יחשבו לו כימי חופשה בתשלום.
מה קורה כאשר יום חג נופל בתוך חופשה שנתית שלקח העובד?
במקרה כזה - כמובן שיום החג "מנצח" את יום החופש, ולכן המעסיק לא יכול לחשב את יום החג כיום חופש. החופשה השנתית מהווה תוספת לימי החג, רק שימו לב בתלוש שלא טעו לכם בחישוב...
בתקופת החגים יש המון הוצאות, האם המעסיק יכול להקדים לי את תשלום דמי החופשה?
בסעיף 11 לחוק חופשה שנתית ישנה אפשרות להקדים את דמי החופשה ולא לחכות להם שישולמו בתלוש המשכורת ה"רגיל". אם עובד/ת לוקח/ת חופשה מרוכזת של 7 ימים ומעלה או מוצא לחופשה מרוכזת של 7 ימים ומעלה, ורוצה להקדים את תשלום דמי החגים - המעסיק חייב לשלם לו את ימי החופשה כמקדמה לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.