את שנת הלימודים הקרובה יפתחו מספר שווה, פחות או יותר, של בנים ובנות. יחד הם יפסעו בהתרגשות לכיתות, יכירו חברים וחברות חדשים וייצאו למסע ארוך של רכישת ידע ומיומנויות. הבנים והבנות ייחשפו לאותם תכני לימוד, באותה מערכת, ובכל זאת כעבור מספר שנים הרבה יותר בנים יגשימו את עצמם בהייטק לעומת הבנות. זה לא רק סיפור של בחירות אישיות אלא הרבה מעבר.
לפי נתוני רשות החדשנות, רק 34% מעובדי ההייטק בשנת 2023 הן נשים. מתוכן, רק 52% מועסקות בתפקידים טכנולוגיים, לעומת 71% מהגברים. על פי מכון המחקר SNPI, נשים מחזיקות רק ב-16% מתפקידי ההנהלה הבכירה ורק 13% מתפקידי המנכ"ל. כמובן שהפערים האלה מתבטאים גם בהבדלים בשכר.
בנות, לפי משרד החינוך, מצטיינות יותר בלימודים, אולם רק 14% מהן ניגשות לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה, לעומת 17% מהבנים. רק 5% לומדות מדעי המחשב, לעומת 11.5% מהבנים. הציונים, אגב, דומים מאוד בשני המינים. מכאן, דרך תפקידים טכנולוגיים בצבא ולימודים מדעיים מתקדמים באוניברסיטה, הפערים האלו רק הולכים ומתרחבים.
יש מגוון סיבות לפער בלימודי מתמטיקה ומדעים בתיכון. מחקרים מצביעים על יחס שונה לבנות ולבנים בתכנים, בתקשורת ובחלוקת המשאבים, הבא לידי ביטוי בסטריאוטיפים מגדריים בספרי ותוכניות הלימוד, הבדלים במידת ובאיכות האינטראקציות של המורים עם התלמידות והתלמידים ובאופן הערכת הישגיהם, שפה מגדרית וסיבות תרבותיות וחברתיות נוספות.
הפער שמתחיל בבתי הספר מוביל לרתיעה של תלמידות מלימוד מקצועות טכנולוגיים בהמשך, בעוד החשיבות של לימודי טכנולוגיה להצלחה עתידית הופכת לקריטית.
כדי להעלות את שיעור הנשים בהייטק צריך לפעול בשתי חזיתות: מערכת החינוך ובתי התלמידות והתלמידים. דוגמא אחת לשינוי מהותי שצריך להתבצע במערכת החינוך הוא בשיטת ההערכה, שכיום נשענת על קריטריונים שלא מתאימים לכולם ומפספסת בדרך ילדים וילדות עם פוטנציאל גבוה. למשל, בבחינה מבוססת זמן נוצר לחץ להספיק, וזה מוציא מפוקוס חלק מהילדים.
הם מאבדים ריכוז, מקבלים ציון נמוך ואז ההערכה העצמית ותחושת המסוגלות שלהם יורדת, כי ציונים הם הדרך בה ממתגים אותנו במערכת. הפגיעה היא הרבה יותר משמעותית בבנות, מכיוון שהחברה מעצבת אותן לחשוש יותר מהכישלון. כשהן לא מצליחות במבחן הדימוי העצמי שלהן נפגע, ורבות בוחרות שלא להמשיך בדרך הזו.
במקביל, למעטפת המשפחתית בבית יש אחריות להגביר את המודעות לשוויון ואת האמונה העצמית ביכולת להצליח במקצועות הטכנולוגיים, וכן לחזק את החשיבות של השכלה מדעית לכל ילדה. כל הורה וכל תלמיד ותלמידה צריכים להבין את הקריטיות של תחום הטכנולוגיה כיום וכיצד ההיכרות איתו צפויה להשפיע על הקריירה של הילדים כשיגדלו.
פערים מגדריים אינם בעיה "של נשים". ההובלה של ההייטק הישראלי נשענת על האנשים והנשים שלנו. היתרון הזה יתעצם אם נצליח לשלב בתעשייה אוכלוסיות שונות שיאפשרו חשיבה אחרת וגישות שונות לפתרון אתגרים. גיוון הוא המפתח למנהיגות שונה, יצירתית ומעצימה.
משרד החינוך חייב להירתם למשימה הלאומית הזו. צריך לפתח תכניות לתמיכה ועידוד של נערות לבחור בלימודים טכנולוגיים, ליזום קמפיינים לשבירת סטיגמות מיושנות ולהעניק לתלמידות את התנאים שהן צריכות כדי להגשים את עצמן. מצד שני חייבים להגביר את הקניית המיומנויות הרכות, הכישורים האישיים שמסייעים לנו להסתדר עם אנשים אחרים ולשגשג ביחד.
השינוי כבר התחיל, אבל אנחנו רחוקות מאוד מלצמצם את הפער. לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות אישית, חברתית וחינוכית להאיץ את השינוי ואני מקווה שבאמצעות תיקונים קטנים ונחוצים נוכל לעשות זאת ביחד. אני מאחלת שנת לימודים מועילה ומוצלחת לכולן ולכולם.
הכותבת היא סגנית נשיא בענקית הטכנולוגיה והתקשורת העולמית AT&T ומנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח של AT&T ישראל