בשבוע הבא יתרגש עלינו ערב ראש השנה, בו נברך איש את רעהו בשנה טובה ובריאה. בתפילה דורשים לא רק שנהיה בריאים אלה גם שנהיה בריאים בכל רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו, וכן שהאל ישמור אותנו מכל פחד ומכל חולי וגם מבלבול הדעת.
הרפואה הטובה בארץ ישראל, שהיא בין המעולות בעולם, עם עלייה ברמת החיים ואפשרויות המזון המשופר, הביגוד, הדיור, הרחבת הדעת ועוד, הביאו באמת לעלייה בתוחלת החיים בשעורים שלא היו דוגמתם לאורך ההיסטוריה האנושית. בימי המנדט בסקר תחת פיקוח הבריטים, תוחלת החיים בשנים 1930-1932 הייתה לגברים יהודים 59.9 שנים, "בן ששים לזקנה" ואצל נשים יהודיות 62.7 שנים.
תוחלת החיים של גברים יהודים טיפסה ובשנים 1964-1960 הגיע אצל גברים יהודים ל-70.7 שנים, "בן שבעים לשיבה". תוחלת החיים המשיכה לטפס ובשנת 2009 הגיע אצל גברים יהודים ל-80.3 שנים, "בן שמונים לגבורה", על פי המסורת של פרקי אבות. עתה הטיפוס הוא לגיל תשעים, "בן תשעים לשוח", אולי הכוונה לכפוף.
בשנת 2022 הגיע תוחלת החיים אצל גברים ל-81.3, עליה של עוד 21.4 שנים לעומת המפקד של הבריטים בשנת 1930-32, אצל נשים תוחלת החיים זינקה ב-22.4 שנים ל-85.1 שנים, בשני המינים מדובר בתוספת לחיים, מאז סקר המנדט, של 36%!
הנשים בעוד כמה שנים יגיעו כבר לקו התשעים. יש לציין בשלוש השנים האחרונות העלייה בתוחלת החיים נעצרה בגלל מחלת הקורנה שתבעה קורבנות, אבל אצל הערבים והערביות תוחלת החיים המשיכה לעלות גם בשלוש שנות הקורונה, גברים ערבים הגיעו בשנת 2022 לתוחלת חיים של 77.5 שנים ונשים ערביות לתוחלת חיים של 82.1 שנים.
זה שעולה
מטבע הדברים ככל שמתבגרים הסיכוי לפגוש מחלות גובר ויחד אתו הצורך בסיעוד עולה ומזנק. ישנם מחלות שכבר לא גורמות למיתה בגלל יכולות האבחון, הטיפול והמעקב המעולים הן של האוכלוסייה והן של בתי החולים וצוות הרופאים והאחיות הנפלא בישראל. מי שמשפט זה נשמע לו מוזר מוזמן לבקר בבתי חולים ברחבי העולם, כולל במערב אירופה.
כבר כמעט שלא מתים משחפת, ממחלת נגיף הכשל החיסוני האנושי הידוע כ-HIV ודלקת קרום המוח. בשנים 2017-2021 לגביהן יש את הנתונים האחרונים, מתו רק אחד למאה אלף ממחלות זיהומיות של המעיים, וכן שאתות ממאירות, הכוונה לסרטן של הוושט, הגרון וצוואר הרחם וכמובן - שפעת. ההצלחה של מערכת הבריאות במלחמה במחלות אוטם חריף של שריר הלב, מחלולות לב אחרות, מחלות כלי הדם במוח, וטרשת עורקים, הביאה לירידה של כולם יחדיו ל-113 מיתות, לכל 100,000 מתים לעומת 357 מיתות לכל 100,000 מתים בממוצע בשנים 1979-1984, כלומר ירידה של למעלה משני שלישים, הישג מדהים.
ככל שלא מתים ממחלות, שהתגברו עליהם כאמור, וחלקן הפכו לכרוניות, כך הציבור "זוכה" לפגוש מחלות שלא הכיר בעבר בגלל שעבר לעולם הבא בטרם פגש מחלות שהיו רק למי שהאריך ימים. העלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שחלקו של סרטן הלבלב במיתה עלה מ-8 בשנת 1979-1984 לכל 100,000 מתים ל-11 לכל מאה אלף, בעוד שכלל המיתות מכל סוגי הסרטן ירד מ-148 לכל 100,000 ל-130 מיתות לכל מאה אלף בין התקופות האמורות.
מה שעוד יותר חמור היא העלייה ברמת צריכה המזון ובעיקר סוכר הגלוי והנסתר במזון התעשייתי שהאוכלוסייה צורכת בעוד שאין מספיק פעילות גופנית לנטרלו, בטח כאשר יושבים מרבית היום, בעוד ועוד מקצועות מול המסך. מספר המתים מסכרת עלה מ-8 לכל 100,000 מיתות ל-27 לכל מאה אלף.
היות שתוחלת החיים עלתה בשיעור חד הותירה אנשים בחיים, הציבור "זוכה" לפגוש מחלות כאמור שלא הגיע אליהן ולא פגש אותן, מטבע הדברים לא מת בגינן. מספר המתים ממחלות משפחת האלצהיימר עלה מאפס ל-8 לכל 100,000 מיתות בין שתי התקופות האמורות. חלק מהמחלות שהביאו למיתה בעבר הפכו למחלות עם טיפול מתמשך, חיים שנים ארוכות, כמו סוגי סרטן מסוימים.
אנשים מזדקנים זקוקים ליותר כסף לאורך הזקנה, הטיפולים והאחזקה דורשים גם הון בסיסי וגם הכנסה שוטפת. בישראל תוחלת החיים של כלל הגברים (יהודים וערבים) היא 80.5 שנים לעומת 77.6 שנים בקרב מדינות ה-OECD, בקרב נשים (שוב, מכלל המגזרים) היא 84.6 שנים לעומת ממוצע ה-OECD של 83 שנים. רק אוסטרליה, יפן, נורבגיה, שוודיה ושוויץ עם תוחלת גבוהה יותר של הגברים מאשר בישראל. אצל נשים התמונה דומה, אליהן מצטרפות הדרום קוראניות לרשימה המכובדת.
ישנן מספר אפשרויות להתכונן למסה של ההוצאות לקראת הזקנה וירידה בכושר הקוגניטיבי. אחת האפשרויות הראשונות היא חסכון ארוך טווח, בעיקר באמצעות מערכת הפנסיונית שהמוסדיים בישראל מנהלים, חסכון בחוכמה באפיקים אלה, מטיב בדרך כלל עם השנים בשל הטבות המס שהמדינה מעניקה בכדי לעודד חסכון ארוך טווח לקראת הפרישה ועד ליום האחרון.
המדינה אינה מעוניינת שהציבור ייפול על כתפיה ולכן מעודדת חסכון עם הטבות מס. השיטה השנייה היא חסכון והשקעות באמצעות המערכת הבנקאית, זו צורת חסכון סבוכה וקשה לניהול לאורך שנים, מה עוד שדרושה ערנות וידיעה רחבה בעולם הניהול הפיננסי ורזיו.
אפיק זה הוא גם עתיר מס מפני שבדרך כלל משלמים מסים לאורך התקופה ולא כמו באפיקים הפנסיוניים וקופות הגמל, שם אם משלמים, זה רק בסוף התקופה. דחיית תשלום מס והטבה בצידה. אפיק נוסף הוא כמו השיטות הישנות של סבא וסבתא מאז ומעולם, להיצמד לנדל"ן מתוך תקווה שלאורך שנים הוא יניב תשואה נאה גם בדמות שכר דירה וגם יתרום באמצעות עליית ערך.
גם פה דרושה הבנה רחבה וכדאי להיעזר במומחים. הבעיה בתחום זה היא שבניגוד לקופות גמל שמשלמות מסים, אם בכלל בסוף התקופה, פה המדינה מבקשת תשלום מראש כדי להיכנס למועדון ההשקעות, בדמות מס רכישה שיכול להגיע ל-8%, מעבר לתשלום למתווך, לפרסום, לעו"ד ושיפוץ קל, מה שיכול להביא למחיר חדירה - להשקעה בדירה, לשם חסכון ליום סגריר של זקנה, של 11%-12%.
הביטוח הבטוח?
ישנו אפיק נוסף להתכונן לחיים התלויים באחר, הוא ביטוח סיעודי. ישנם שני סוגי ביטוח סעודי, האחד הוא ביטוח סעודי בצורת פרמיה לאורך שנים אצל חברות ביטוח. ברגע שנחתם חוזה הביטוח, אין חברת הביטוח יכולה לשנות את תנאיו, כך לפי החוזה, גם אם החולה זקוק לעוד עזרה לאורך שנים וכל האוכלוסייה מזדקנת ומשהה מיתתה, מה שנופל על כתפי חברת הביטוח (הכוססת ציפורניים בתקווה שתשלומיה יגיעו לקיצם בדרך הטבע). משום העלייה האדירה בתוחלת החיים, חברות הביטוח בורחות מהתחום.
הביטוח הנפוץ השני הוא באמצעות קופות החולים. הביטוח הסיעודי במקרה זה הוא מעין קופה סגורה לכל המבוטחים יחדיו, עם תקנון, מותר למנהלי הביטוח הסעודי לשנות תנאי התשלום בגין הביטוח הסעודי אם הם חוששים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים בעתיד לפי החישובים האקטואריים, כך קורה במערכת סגורה שיכולה לתת למבוטחיה בהגדרה רק מה שיש בקופתה.
עתה גילו המבטחים בקופות החולים הסוד הגדול הכמוס כי תוחלת החיים עולה ועולה ללא סוף. רשות שוק ההון חישבה ומצאה כי בכדי לעמוד אקטוארית בעתיד בתשלומים למבוטחים בביטוח סעודי, חולי סכרת, אלצהיימר לדוגמא, חייבים להפחית את התגמולים שהמבוטחים בביטוח סעודי זכאים להם היום בכדי שיהיה כסף בקופה שהיא מערכת סגורה, גם למחר.
עמית גל הממונה בפועל על שוק ההון, אגף עצמאי של משרד האוצר, מעין רגולטור, אומר כי הוא יוציא הוראה בקרוב להפחית התשלום בגין ביטוח סעודי של המבוטחים בקופות החולים מכ-6,100 שקל לחודש ל-5,600, קיצוץ של ממש, אם נזכור כי גם ערך השקל נשחק בשל האינפלציה הממאנת להיכנע. עוד דורש הממונה הזמני על שוק ההון להאריך את תקופת ההמתנה לקבלת התשלום הראשון בגין התגמולים הסיעודיים מחודשיים לששה חודשים.
מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב קרא לקופות החולים שלא לציית לממונה על שוק ההון, מה שאין בסמכותו לעשות זאת, כי זהו תחום ביטוח, למרות שהוא נוגע בסיעוד. הממונה על שוק ההון משיב ואומר כי ללא ההפחתה, ללא נקיטת צעדים מידיים מצד רשות שוק ההון, הקרנות הסעודיות יכנסו לגירעונות. במילים אחרות, לטווח הקצר הקרנות ימשיכו לשלם את התשלום העכשווי הגבוה ואחר כך "נראה" לפי השיטה הישראלית.
כלומר בהחלט ייתכן כי מבוטחים שהחלו לקבל תגמולים ייהנו על חשבון מבוטחים, צעירים יותר בדרך כלל, שידרוש לתגמולים בעתיד עם הגיעם לסיעוד, חלילה וחס ויעלו חרס בידם. בר סימן טוב מניח פה הנחה סמויה, שקול זעקתם של המבוטחים בביטוח סעודי באמצעות קופות החולים, יגיע לאוזנם של הפוליטיקאים ואז הממשלה, האוצר, משלם המסים יידרש לשלם הפער שנפער.
בר סימן טוב לא חולם, יש לכך תקדים עם הסבסוד הנמשך של קופת הפנסיה והגמל "הוותיקות" שהממשלה, האוצר, שר האוצר דאז בנימין נתניהו, החליטו בשנת 2003 לעשות בכדי שלא יוכרזו קופות הפנסיה הוותיקות למניהן כפושטות רגל. עד היום משלם המסים מסבסד קרנות הפנסיה הוותיקות על בסיס תקציב המדינה השנתי. כלומר הזקנים, המבוססים בדרך כלל יותר מהצעירים, תופעה של הדור האחרון, מקבלים סבסוד מהצעירים שהרבה פחות מבוססים, יותר עניים. אבסורד.
השאלה היא האם לייצב את מצבן של קרנות ביטוח סעודי היום, או כמו בישראל - לדחות ולדחות, עד שלא תהיה ברירה לפריץ, הוא המדינה, שתיאלץ לשלם מכיסה בגין הזדקנות האוכלוסייה שלא נלקחה בחשבון האקטוארי לאורך שנים. לחילופין אפשר לייקר את הביטוח הסיעודי של קופות החולים, ככל שהביקוש להיות זכאי לסיעוד גובר, לא רק בגלל הזקנה אלא גם בגלל העלייה במודעות לזכאות זו. מהלך כזה יבטיח שהקופה לא תתרוקן, אך הייקור הוא צעד לא פופולרי.
אם מסתכלים על כל אפיקי החסכון, כולל "מתחת למזרן", שמהווים כרית פיננסית לעת זקנה, האוצר צריך לשקול היום להפחית את מס הרכישה של דירות: זאת הזדמנות דווקא כאשר הענף סובל מהתכווצות, מעט קונים, מחירים יורדים והכנסות המדינה מענף הבנייה קורסות. נכון שזה לא ייתן פתרון מידי לשאלת הביטוח הסעודי דהיום, אבל יכול לעזור כאשר תוחלת החיים תגיע ל-90. זה כבר מעבר לפינה, תתכוננו, תדרשו להון וכסף רב, אם תתקיים בכם הברכה: "עד מאה ועשרים".