כלכלן המקרו יונתן כץ מעדכן את התחזית שלו למדד המחירים לצרכן בחודש מארס כלפי מטה, וכעת הוא צופה כי המדד יסתכם בכ-0.5%, לעומת תחזית קודמת למדד של 0.6% במארס. הוא מוריד את תחזיתו בעקבות היציבות בשער החליפין בשבוע הראשון של החודש, ובשל התחושה שהעלאת המסים במסגרת התוכנית הכלכלית תחול רק בראשית חודש אפריל. מנגד, יושפע מדד מארס מעלייה במחירי הירקות, כנראה עקב מזג האוויר הגשום במיוחד. כץ מעריך כי מדד חודש פברואר הקרוב יעמוד על 0.7%.
באפריל, מעריך כץ, יעלה מדד המחירים לצרכן בכ-1.1% עקב שורת גורמים שהבולטים בהם הם: ביטול המע"מ על הפירות והירקות ואולי גם העלאות מחירים יזומות במסגרת התוכנית הכלכלית (כמו מסים על דלקים וכו'); עלייה עונתית של כ-5% במחירי ההלבשה; עלייה נוספת של 2%-3% במחירי הדלקים עקב להתגברות המתיחות לפני המלחמה בעירק ועלייה של כ-0.5% במחירי הדיור עקב המשך פיחות זוחל בשער השקל.
כץ מעריך כי האינפלציה ב-2003 צפויה להסתכם בכ-3.1% וב-12 החודשים הבאים בכ-2.7%. הוא מעריך כי מרבית העלייה במדד תתבצע בחודשים הקרובים, כאשר בחודשים ינואר-מאי הוא צופה אינפלציה של 2.9% עקב הפיחות בשקל, עלייה במחירי הנפט והשלכות התוכנית הכלכלית. במחצית השנייה של השנה הוא צופה התייצבות בשער החליפין וירידה במחירי הדלקים בעולם.
לדברי כץ, מהלך כלכלי מוצלח ואמין עשוי לתמוך ביציבות השקל בטווח הקצר, וזאת בפרט אם התוכנית תגובה על ידי תמיכתו המוצהרת של בנק ישראל ( למרות שלא צפויה הורדת ריבית בפועל אלא רק הצהרת כוונות). יחד עם זאת, קיימת אי ודאות לגבי יישום כל התוכנית נוכח ההתנגדות הצפויה מצד ההסתדרות.
השקל אומנם שמר בתקופה האחרונה על יציבות עקב הציפייה לתוכנית רחבה, שתכלול ביצוע שורה של רפורמות וממשלה תומכת. עם זאת, כץ מעריך כי לקראת המלחמה נראה פיחות מתון בשער השקל.
כץ מציין כי במשרדים הכלכליים בירושלים מעריכים כי הגירעון בתקציב ב-2003 עלול להגיע לרמה של כ-6.5%-7% מהתוצר - כלומר כ-35 מיליארד שקל. גם לאחר הנחה אופטימית של קיצוץ בפועל של כ-6-8 מיליארד שקל וקבלת סיוע של כמיליארד דולר מארה"ב, צפוי השנה גירעון בפועל של כ-22-24 מיליארד שקל ב-2003, שיהווה כ-4.5%-5% מהתוצר המקומי.
יונתן כץ: מדד המחירים לצרכן יעלה באפריל בכ-1.1%; צופה פיחות מתון בשקל לקראת המלחמה בעיראק
אילן מוסנאים
12.3.2003 / 11:09
מפחית תחזית מדד מארס מ-0.6% ל-0.5%; צופה גירעון תקציבי של 22-24 מיליארד ש', גם בהנחה אופטימית שיקוצצו 6-8 מיליארד ש' ויתקבל סיוע של 1 מיליארד ד' מארה"ב