בואו נדבר על צפרדעים. מי שרוצה לבשל צפרדע, לא מכניס אותה למים רותחים, שיגרמו לה לקפוץ החוצה, אלא מתחיל ממים פושרים, שיעשו לה נעים, ומחמם אותם לאט לאט, וכשהמים רותחים כבר מאוחר להימלט.
ככה בדיוק מתנהגים עכשיו הספקולנטים עם הדולר. כמה פעמים בעבר, ב- 2003, וב-2020, חיממו אותו מהר מדי, הקפיצו אותו בחדות תוך כמה ימים, וחטפו התערבות של נגיד בנק ישראל שקנה להם דולרים "על הראש" והבהיר שלא כדאי להם להתעסק אתו. מאז הם למדו את הלקח ובחודשים האחרונים הם מעלים אותו במתינות, באישון לילה, מתחת לרדאר וכשהם רואים שפרופ' אמיר ירון מתעלם, הם ממשיכים בתעלולים שלהם, מחלישים את השקל ומקרבים את הדולר קרוב ל- 4 שקלים.
קשה לקנא בפרופ' ירון. הנגיד נמצא עכשיו בפוזיציה הכי רגישה שיש, מלכוד 2023, בין תומכי למתנגדי הרפורמה. כל מהלך שיעשה ינותח פוליטית, אפילו אם הכוונה שמאחוריו תהיה טהורה לגמרי. אם יתערב ויגרום להתחזקות השקל - יאמרו שהוא מצדד בתומכי הרפורמה המשפטית. אם ימשיך לעמוד מהצד וייתן לדולר להמשיך להמריא ולחצות את רף ארבעת השקלים, יטענו שהוא מתנגד לרפורמה ולכן הוא פועל כדי להחליש את השקל.
הכירו את שחקני המט"ח
נחזור לרגע אחורה, בעזרתו של יוסי פרנק, מנכ"ל "אנרג'י פייננס ניהול סיכונים" ושחקן פורקס מנוסה, שמנסה להסביר מה קרה לדולר מאז הוכרזה הרפורמה המשפטית ומי אחראי לטיסה שלו לשמיים.
"יש כמה שחקנים בשוק המט"ח שמשחקים בדולר", הוא מסביר.
"קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות ביטוח נעשו בעל כורחן לשחקני המטבע הגדולים בישראל, על מנת להגן על הכסף של הציבור שמושקע בחו"ל. חלק מהפיחות הוא בגללם. בפברואר השנה הם קיבלו החלטה להעביר לשם את הכסף ולצמצם את ההגנות עליו, זאת אומרת, שהם האמינו שהדולר יעלה. עד עכשיו ההצלחה שלהם היסטרית.
"כשהדולר היה 3.20, הם היו בשיא ההגנות וכשהוא ב- 3.85, אין להם הגנות בכלל, בניגוד לכל הגיון כלכלי. מצד אחד, עם הצלחה אי אפשר להתווכח, ומהצד השני, אם הדולר יחזור לשפיות, הציבור יחטוף מכה אנושה בחסכונות, ככה שיש להם אינטרס להשאיר אותו גבוה. יש כאלה שטוענים שהם נוקטים בפוזיציה הזאת עמדה פוליטית נגד הרפורמה המשפטית.
"הבנקים העולמיים הם עוד גורם אינטרסנטי. הם רוצים להרוויח, ולכן בתחילת השבוע 'סיטי בנק' יצא בהצהרה שהוא הולך נגד השקל ומורגן סטנלי פרסם ביום שישי דו"ח, לפיו השקל התנתק מהמגמה העולמית. זה קרה כבר לפני חצי שנה, מה הם מתעוררים עכשיו? הסיבה פשוטה - הם רואים שיש בלגן, מתדלקים אותו ונהנים מהפוזיציה. מחפשים חניך תורן בתקשורת שיפרסם את מה שמשרת אותם ובדרך כלל מוצאים בקלות.
"ויש את הספקולנטים הקטנים, אנשים כמוך וכמוני, ששומעים את מה שמפמפמים להם בלי הפסקה, ובאמצעות אפליקציות המסחר קונים דולרים במנות קטנות, שמצטברות להיקפים עצומים. ככה נוצר חוסר שיווי משקל נוראי. הגופים האלה מחממים את המים, עוד מעלה ועוד חצי מעלה, מסביב לשעון, לעיתים בשעות לילה מאוחרות".
אל תגיד נגיד
ומה שלום הצפרדע, אתם שואלים? היא עדיין משתכשכת בג'קוזי הנעים ולא מרגישה שמישהו רוצה להרתיח אותה. לפחות ככה זה נראה במסר שהעביר הנגיד בהחלטת הריבית האחרונה שלו. במקום להזהיר את הספקולנטים שיתחילו להנמיך להבות, הוא הצהיר שהמסחר מתנהל כרגיל, אין חריגות והכל בסדר. לכאורה הוא צודק. הרי הדולר לא עלה בעשר אגורות ליום, אלא באופן בלתי נראה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה.
"איפה בנק ישראל זו שאלת מיליון הדולר", מזהיר פרנק. "אחד מבתי ההשקעות יצא בקריאה לבנק ישראל שלא יתערב, מתוך פוזיציה, אבל בנק ישראל היה חייב להתערב כבר אחרי פסח. בעבר הוא עשה את זה במקרים שבהם השקל התרחק מהשווי ההוגן שלו וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אם הדולר עולה בעשר אגורות בשבוע, זה מסחר תקין בעיניו? זה שהדולר יורד כל היום ועולה באמצע הלילה, זה תקין?
"אי ההתערבות של הנגיד תמוהה", ממשיך פרנק "כי ההתמודדות עם הגופים האלה קלה יחסית. יש לו יותר מ- 200 מיליארד דולר. הוא יכול לתת שתי מכות ולקנות שקלים ב- 20 מיליארד, והם לא יבואו להילחם עם בנק מרכזי וילכו לשווקים אחרים. כשהבנק המרכזי עומד מהצד ולא עושה כלום, הם עושים מה שבא להם".
אנחנו מדברים על האירוע הזה מרחוק, כאילו הוא נוגע לקרנות פנסיה, בנקים בינלאומיים ונגידים, אבל בתכל'ס, עליית הדולר פוגעת בכולנו.
"כשהדולר מתקרב ל- 4 שקלים, הנסיעות לחו"ל מתייקרות. מי שנסע לחו"ל ועשה חישוב של הוצאה, יחטוף שוק כשיקבל חיוב אשראי של 10% יותר. היבואנים יעלו מחירים, האינפלציה תתפרץ והריבית תעלה. ולכן זה מוציא מהדעת שנגיד בנק ישראל, שנבחר לאחד מעשרת הנגידים הטובים בעולם, לא עושה מעשה, מוכר כמה עשרות מיליארדים, מרוויח הון תועפות ומגן עלינו".
ופרנק מוסיף: "חשוב לי לציין שלמרות הביקורת שלי עליו, טוב יעשה ראש הממשלה אם יאריך את כהונתו. בסך הכל הוא עשה עבודה לא רעה".