את ההחלטה שהתקבלה אתמול בישיבת הממשלה, אי אפשר לכנות אלא איוולת, סוג של טרלול לא הגיוני, שאפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הרגיש עד כמה הוא הזוי ומחה נגדו בקול (אבל לא מספיק ככל הנראה, שהרי ההחלטה התקבלה). אבל גם זה לא הספיק.
ברוב מוחץ, אישרו השרים את הצעתו של מאיר פרוש, שר ירושלים ומסורת ישראל, להקציב ארבעה מיליון שקלים למימון סיוע וכדי להקל את תנאי השהייה לישראלים, חסידי ברסלב ואחרים, שמתעקשים לטוס עכשיו להשתטח על קברו של רבי נחמן באומן.
הם טסים לשם ברכבת אווירית בלתי נגמרת, למרות ההפצצות, סיכון החיים, אזהרות המסע ואלה של ראש ממשלת אוקראינה וולדימיר זלנסקי, שהודיע שלא יוכל לתת מחסה בטוח לכולם. ככה זה כשיש מאכרים והרבה כסף שמחליף ידיים סביב התעשייה המשגשגת הזאת. לשם שמיים, כמובן.
מהלך הישיבה היה מופרך כמו ההחלטה שהתקבלה בסופה. מצד אחד, הודגשה אזהרת המסע הקיצונית וקריאתה של הממשלה לציבור להימנע לנסוע לאזורי סיכון, ובו בזמן, אישרו השרים לממן נסיעה לאזור סיכון בניגוד לאזהרות ולהנחיות של הממשלה עצמה.
נתניהו מחה, אבל לא מנע
השרה אורית סטרוק, הייתה היחידה שתפסה את הראש, הצביעה נגד ואמרה את המובן מאליו: "אסור שישתמע שמדינת ישראל מגבה נסיעה מסוכנת כזאת", והוסיפה בתבונה רבה, "יש מספיק מקומות תפילה אחרים" ואף הציעה להעלות את הקבר מאומן ארצה, רעיון שעל רקע אבדן שיקול הדעת הכללי, צריך להילקח ברצינות תהומית. איך זה מסתדר עם סיכון חיים כדי להתפלל בקבר יוסף למשל? לא ברור, אבל זו רק הערה, לא הנושא עצמו.
נתניהו הסכים איתה: "איך אפשר להסתכן ככה? זלנסקי אמר לי שיש מקסימום יכולת לעזור במקלטים ל - 11,000 איש ומגיעים קרוב ל - 40,000", אמר, אבל לא מנע בגופו את העברת הכסף לאירוע המאוד מסוכן הזה.
מה שנראה בקרוב מאוד בגבולות אוקראינה, ידמה מאוד למה שקרה שם בסוף פברואר 2022, עם פרוץ המלחמה, אבל באופן בלתי נתפס כמעט - הפוך. במקום עמדות חילוץ לפליטים האומללים שהצליחו לברוח מהתופת, יוצבו שם מתחמי ויסות קהל, בנוכחות דוברי עברית ואוקראינית, כדי לסייע בקידום תהליכים, תיאום עם הממשל ואנשי הבטחון המקומיים, בדרך לתוך אזורי המלחמה.
יתבצעו שם פעולות הסברה לקהל הנוסעים, יוקם חדר מצב ושליטה בישראל, והקהל יוכוון במתחם כדי למנוע משבר הומניטרי, כפי שכינה את האנומליה הזאת השר לענייני סיכון והפקרות, פרוש.
באמת שאין גבול. ממשלת ישראל מנסה למנוע משבר הומניטרי בכניסה לאוקראינה, כשרק לפני שנה וחצי, היא ניסתה למנוע משבר הומניטרי של מי שניסו להימלט מאימת המלחמה. הרבה לא השתנה שם מאז, חוץ מהשכל הישר של מקבלי ההחלטות שלנו, שבמקום לאסור באופן מוחלט את הנסיעה לאומן, מתנדבים לממן אותה.
תזכורת מימי הפלישה
כבר ביום הראשון להפצצות הראשונות, פנו ישראלים ויהודים שנקלעו לשדה הקרב, בתחינות נואשות לממשלת ישראל שתחלץ אותם מאזורי האש. הם סיפרו על ערים הרוסות ללא מקלטים, מחסור במזון, תורים בתחנות דלק וכספומטים ריקים ממזומנים וביקשו עזרה. משרד החוץ נכנס לפעולה, ואתו ארגונים יהודיים מרחבי העולם, שהושיטו יד והשקיעו הרבה כסף, כדי להבטיח את הגעתם בשלום למקום מבטחים מעבר לגבול.
סיפורים מסמרי שיער על נסיעה של ימים ארוכים בלי מזון ושתיה במכוניות קפואות, בלי יכולת לעצור לרגע כדי להתפנות, הורים צועדים בשלג עם ילדים קטנים בידיהם, נקלטים במחנות מעבר מאולתרים ומקבלים מרק חם, חיבוק, שמיכה, ומקום על טיסה הביתה.
כ- 10 מיליון שקלים השקיעה ישראל במבצע החילוץ זה והסוכנות היהודית גייסה עוד 100 מיליון דולר לשם כך. שנה וחצי מאוחר יותר מושקעים עוד ארבעה מיליון שקלים, כדי להכניס פנימה יהודים ולסכן אותם.
השר פרוש הסביר ש"בשנה שעברה היה עומס חריג במעברים היבשתיים ואלפי אזרחים ישראלים שהו שעות ארוכות בקור ובתת תנאים, בהמתנה למעבר הגבול, תוך כדי סכנת חיים, מחסור בתנאים מינימליים ומצב הומניטרי קשה". מצב הומניטרי קשה? מישהו הכריח אותם להגיע לשם?
בין אמונה לגחמה
בימים כתיקונם, אין שום בעיה לטוס לאומן. אומרים שזו חוויה רוחנית יוצאת דופן, שכדאי לעבור לפחות פעם בחיים. אבל עם כל הכבוד לאמונה, ויש לי והרבה כבוד אליה, העולים לקבר הם אלה שלקחו החלטה חסרת אחריות ומסוכנת לטוס לשם דווקא עכשיו, אז שיתכבדו ויעמדו בקור אם זה כל כך חשוב להם, ושלא יפילו את הגחמות שלהם על הקופה הציבורית ועלינו.
האזרחים הישראלים שנקלעו לאסון הטבע ביוון התלוננו שלא קיבלו סיוע ממשלת ישראל, אלא היו צריכים להסתמך על חברות הביטוח הפרטיות שיחלצו אותם משם. גם המטיילים במרוקו, שבמקום טיול מרהיב חטפו רעידת אדמה, לא זכו ליחס מלטף כזה מרשויות המדינה. אבל את העולים לקברו של הרבי נחמן, מפנקים אצלנו על מלא, עם כל התוספות, שחלילה שלא נצטרך, חילוצים, אשפוזים, פינויים, ושאר פעולות יקרות מאוד שעלולות להיות כרוכות בכניסה למדינה תחת אש.
בארבעה מיליון שקלים אפשר היה להעלות את שכר עובדי ההוראה בחינוך המיוחד, כי גם אחרי שבג"צ פסק שיום הלימודים של הילדים במסגרות האלה לא יקוצר, אי אפשר להשיג להם מורים בשכר הרעב שהם מקבלים. אבל אצלנו יש סדר עדיפויות. קודם לאלה שמחפשים ללכת על הקצה, כי בא להם, ואחר כך לאלה שסובלים מלקויות ומתקשים ללמוד.
ואגב הליכה על הקצה. יש יופי של מסלול לאלה שמחפשים אמונה עמוקה בשילוב הריגוש של סכנת חיים. לא רק שהוא לא עולה כלום, אפילו משלמים לך כסף בסוף החודש - ואפשר אפילו להשתטח למשמע הפקודה: "פזצט"א!" - קוראים לזה שירות צבאי מלא ואחריו שירות מילואים. לא חייבים לטוס לאומן בשביל זה ולהרגיש גיבורים.
כמו שאמר נתניהו בישיבת הממשלה, "הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו בעבר על אדמת אירופה. הקדוש ברוך הוא לא הגן עלינו על אדמת אוקראינה. אני מבקש שיוציאו הודעה לכולם ויבהירו את גודל הסכנה, עפים שם טילים".