גבעות עולם מדווחת על הפסד של 13.5 מיליון שקל ב-2002

לפני שהיא מתפנה לקטוף את פירות קידוח מגד 4, אם יתגלה כמסחרי, מפרסמת היום שותפות גבעות עולם את התוצאות הכספיות לשנת 2002, אותה סיימה בהפסד של 13.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של 2.6 מיליון שקל בשנה הקודמת.

הוצאות חיפושי הנפט של החברה ב-2002 הסתכמו בכ-12 מיליון שקל והיו גבוהות בכ-170% לעומת הוצאות של 4.5 מיליון שקל ב-2001. במקביל לעלייה בהוצאות החיפושים, קפצו גם הוצאות ההנהלה והכלליות של השותפות בכ-40% לרמה של 2.3 מיליון שקל.

לעומת הגידול הניכר בהוצאות, נרשמה ירידה חדה בהכנסות המימון של השותפות, והן הסתכמו בכ-794 אלף שקל, לעומת 3.6 מיליון שקל ב-2001.

דו"ח הדירקטוריון של החברה מספק למשקיעים מספר סיפורים מעניינים. סיפור בעייתי ראשון נוגע לתלות הגבוהה של החברה בחברת לפידות מחפשי נפט לישראל, שהינה החברה המקומית היחידה שמבצעת קידוחים ביבשה, באיכות הציוד שברשותה ובזמינותו. בעניין זה מדווחת גבעות כי ללפידות מכונה אחת שמסוגלת להגיע לעומקים שנדרשים בקידוח מגד 4 (לשכבה המכונה שכבת המוהילה), וכי מכונה זו אינה יכולה להגיע לשכבות עמוקות יותר. ככל הידוע, לשותפות גבעות לא קיימת בישראל מכונת קידוח נוספת שניתן לבצע בה את הקידוחים שמתכננת השותפות.

בהמשך מדווחת השותפות כי ביצוע הלוגים החשמליים בקידוח נעשה על ידי חברת מצדה (שבשליטת לפידות), אשר הציוד שברשותה ישן ובחלקו מיושן. בגבעות מסבירים כי ההתקשרות לביצוע הלוגים על ידי חברת מצדה נעשתה לאחר שקבלנים בחו"ל אליהם פנתה השותפות לא היו מוכנים להגיש הצעה לביצוע העבודה.

בשותפות מזהירים כי קידוח מגד 4, בדומה לקידוחים אחרים, כפוף לשורה של סכנות נוספות. ראשית מציינים ראשי גבעות כי הכרה ב"תגלית" אין משמעותה שהשותפות תוכל להפיק נפט בכמויות משמעותיות. בנוסף תיתכן אפשרות שבעת ביצוע הקידוח בפועל ייתכן שיהיו ממצאים שיביאו למסקנות שונות מאלה שהובילו להכרה כאמור בקיומה של תגלית. גבעות מפנה את תשומת הלב גם למכתב שר התשתיות הלאומיות, לפיו גם קיומה של תגלית אינו מבטיח כי השותפות תקבל חזקה בשטח הרישיון.

שלישית, ישנם סיכונים תפעוליים הנובעים מאופי הפעילות, שעשויה לכלול התפרצויות בלתי מבוקרות מבור הקידוח, התפוצצות, התמוטטות של בור הקידוח וכו' - סיכונים שעשויים לגרום להרס או לנזק של באר הקידוח.

רביעית, מציינים בגבעות, כי חיפושי נפט וגז אינם בגדר מדע מדוייק ולכן הם כרוכים בדרגה גבוהה של סיכון כספי. האמצעים והטכניקות הגיאולוגיים והגיאופיזיים אינם מספקים תחזית מדויקת על המיקום, הצורה או הגודל של מאגרי נפט או גז, ולפיכך קביעת יעדי החיפושים מבוססת במידה רבה על נתונים חלקיים או משוערים ועל הנחות שלא הוכחו. בגבעות אומרים כי גם תכניות החיפושים בשטח רישיון (244) ראש העין, בו מצוי מגד 4, מבוססות על הערכות גיאולוגיות של השותף הכללי ולכן מובן כי אין ביטחון שהערכות שפורסמו עד כה נכונות. אם יתברר שההערכות לעיל אינן נכונות, הדבר יפגע בכדאיות הכלכלית של תוכנית החיפושים. לכן לא ניתן להבטיח כי יתגלו כתוצאה מפעולות החיפושים נפט או גז בכלל, או כאלה שיהיו ניתנים להפקה ולניצול מסחריים.

לסיכום, אומרים בגבעות, אם כתוצאה מפעולות החיפושים המתוכננים תאושר מסקנת השותפות כי קיימת תגלית מסחרית ברישיון ראש העין, עשויה השותפות להיזקק להשקיע סכומים נוספים לצורך הפיתוח וההפקה מעבר לסכומים שבידי השותפות כיום ולכספים שהיא מקווה לגייס בהנפקת זכויות. ראשי גבעות אומרים כי סכומים אלו עשויים להיות גבוהים ביותר, וכאמור הפעולות להפקת הנפט כרוכות בסיכונים כך שלמרות שבידי השותפות יהיה נכס כלכלי בעל ערך אין כל ביטחון ששעבוד הנכס יספיק על מנת שהשותפות תוכל להשיג אשראי לצורך הפיתוח וההפקה.

אגב, אם בסוף תתגלה במגד 4 תגלית נפט כדאית להפקה, תיהנה חברת הניהול של גבעות מ-20% מהרווח הנקי שיושג, וחברה אוסטרלית בבעלות שני חברי דירטוריון בגבעות יקבלו עוד 1% מהרווחים. גם המדינה צפויה לקחת לעצמה תמלוגים בשיעור שלא נקבע עדיין של 10%-60% מהרווחים ממכירת נפט או גז טבעי, כך שלא ברור כמה ייוותר לבסוף בקופת השותפות עצמה.