נכון לכתיבה שורות אלה עדיין לא ברור אם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עדין ימשיך בתפקיד לקדנציה נוספת של חמש שנים. למען האמת ההסתברות שהכהונה לא תוארך גבוהה יותר. הוא אמור לסיים בסוף 2023 אך נתניהו - כמו שרק נתניהו יודע - מושך ומושך זמן. אולי זו הסיבה שגם את הריאיון הזה מסרב הנגיד למתג כראיון פרישה.
בתחילת השבוע נפגש נתניהו עם הנגיד ושוב סוכם להחליט בעניין המשך כהונתו אחרי החגים. עד אז ניתן יהיה לדעת מה יעלה בגורל העתירות לבג"ץ. פרופ' ירון ביקש, שהחלטות בעניין הרפורמה המשפטית תתקבלנה בהסכמה. נתניהו הקשיב והנהן בנימוס.
משום כך, גם בשיחה הזו, הוא עוקף מכשולים ונושאים בעייתיים בזהירות של קצין הנדסה שנקלע לשדה מוקשים, עד שלעתים התחושה היא שמדובר במנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית ולא בנגיד בנק ישראל.
"אני כרגע לא מדבר על מורשת ולא על סיכומים. אני ממשיך לעבוד 24/7" הוא אומר ומסרב להתייחס לתכניותיו לעתיד: "אני עובד מסביב לשעון בתחום הכלכלה. אני רוצה להוריד את האינפלציה ושהצמיחה לא תפגע".
מדוע לא מסרת עדיין הודעה על עתידך כנגיד. האם הוודאות בנושא אינה רצויה?
"אמרתי שאת ההחלטה אקבל בסביבות החגים. אני לא לבד וזה לא תלוי רק בי כי בסוף מי שממנה את הנגיד הוא ראש הממשלה. צריך שניים לטנגו. הדברים יתכנסו לקראת אוקטובר".
פרופ' ירון רומז שהוא מעוניין בהמשך הכהונה: "יש הרבה אתגרים במשק. השסע החברתי המעמיקה ובתחום שלנו הורדת האינפלציה ליעד, הטיפול ביוקר המחייה ורפורמות נוספות. לא תמה מלאכתי כנגיד. אני מציב את האתגרים השונים ואחליט אחרי החגים. כולי עסוק בקידום הכלכלה ויש לי זכות גדולה לשרת את הכלכלה ולחזקה".
אגב מלחמה באינפלציה, קשה שלא לתהות האם החלטת הנגיד שלא להעלות את הריבית, קשורה לעתידו בבנק ישראל. כזכור הנגיד הותיר את הרבית על כנה במשך שתי החלטות ברציפות, נוכח מדדים נמוכים, זאת למרות פיחות בשער השקל מול הדולר והאינפלציה הכבושה במחירי הדלק.
אחרי שנערך הריאיון הזה, התפרסם מדד אוגוסט שעלה ב-0.5%, ודחף את קצב האינפלציה השנתי אל מעל 4%, גבוה באחוז מהיעד העליון שהוגדר לאינפלציה בישראל וכפול משיעור האינפלציה אליו מכוון הנגיד. משמע, יתכן שפרופ' ירון עירב מעט בין האישי למקצועי - ורצה להגיע לגישה, שדנה גם בעתידו, עם נתניהו, כשהוא מפגין רצון טוב.
צועד על החוף, לא בקפלן
פרופ' אמיר ירון אינו נגיד שגרתי. בתחילת כהונתו נחשב לנגיד אפרורי הרוצה בסך הכול להגיע הביתה בשלום: הוא לא ידע לדפוק על השולחן כמו פרופ' סטנלי פישר שיצר מאזן אימה בינו לבין נתניהו. הוא לא ידע "לגנוב סוסים" כמו שחלק מקודמיו עשו. ועדיין פרופ' ירון אינו פראייר.
פקידים בכירים בבנק ישראל שלא הסתדרו עם הנגיד או שלא התאמצו להתיישר אתו נאלצו בסופו של דבר ללכת. הבולט שבהם היה המפקח על הבנקים יאיר אבידן שפרש מתפקידו לאחר שלוש שנים בלבד.
כשפרופ' ירון נכנס לתפקיד מצבה הכלכלי של ישראל היה מצוין. הרפורמות עשו את שלהן. ההייטק פרח, הבורסה צמחה, ויתרות מטבע החוץ תפחו וחצו את ה-200 מיליארד דולר.
זה קרה בעקבות מדיניות רכישות שקלים מאסיבית של בנק ישראל שרצה להגן על היצואנים. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות שידרגו את דירוג המשק. אלא שכפי שנהוג לומר האדם מתכנן ואלוהים צוחק.
פרופ' אמיר ירוק חווה מתחילת כהונתו שלושה מגה פיגועים כלכליים שהאחד רב עוצמה יותר מהשני. הראשון היה הקורונה שבשיאה איימה לרסק את המערכת הפיננסית העולמית ולהביא לגל משיכות כספים מכספומטים.
השני היה הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהביאה לגל של ייקור מוצרים ולאינפלציה שבעקבותיה החלו העלאות ריבית בישראל ובעולם.
לקינוח הגיעה, כמעט משום מקום, המהפכה המשפטית שטרפה את הקלפים ויצרה קרע חסר תקדים בחברה.
כל אחד מאירועים אלה בנפרד אמור למלא קדנציה מלאה של כל נגיד במדינה נורמלית, אבל מי אמר שישראל היא כזאת? אגב, מי שביקר את הנגיד על עמדתו בנושא, צריך לזכור שלפי החוק הנגיד הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה.
פרופ' ירון זכה להכרה בינלאומית על תפקודו כנגיד. הנה מספר דוגמאות:
הוא נמנה על הנגידים הבודדים המשתתפים באורח קבע בכנס הנגידים הבינלאומי המסורתי המתקיים בג'קסון הול בארה"ב - לא דבר מובן מאליו. השבוע הוא יצא לכנס נגידים בינלאומי בבאזל.
עוד קודם לכן קיבל את הציון המחמיא A מהמגזין הפיננסי הבינלאומי גלובל פייננס. בנוסף דורג בין עשרת הנגידים הטובים בעולם.
בסוף 2022 הוא מונה כיו"ר פורום קבוצת הכלכלות קטנות ופתוחות של ה־BIS, איגוד הבנקים המרכזיים בעולם.
רקורד כזה היה אמור להביא כל ממשלה נורמלית לרצות להחתים אותו על תקפת כהונה נוספת, הבעיה היא שאת הפוליטיקאים בישראל קשה לבלבל עם העובדות.
בינתיים התרגל ירון לא רק לאקלים הפוליטי והכלכלי בישראל, אלא לאקלים בכלל. מדי בוקר הוא צועד על חוף הים. אלה שמזהים אותו נותנים לו עצות כיצד לנהל את המדיניות המוניטרית. להם הוא מוכן להקשיב ולהשיב בחיוך.
את התערבות הפוליטיקאים הוא דוחה על הסף. שר המורשת עמיחי אליהו הותיר מורשת עגומה כשכינה את הנגיד "פרא אדם" וקבע שיש "לגלגל אותו מכל המדרגות"
.
שר התקשורת שלמה קרעי הדביק לו את התואר "מנותק" ונתניהו שומע ומחריש. אמנם בעקבות אזהרות חסרות תקדים של הנגיד כמו "הפגיעה בעצמאות בנק ישראל היא חציית קו אדום" בלם נתניהו יוזמות התערבות בנושא ריבית עו"ש, או בריבית המשכנתאות (יוזמת שלמה נס בוועדת הכלכלה), אבל הוא לא בלם את המתקפות הפופוליסטיות.
פרופ' ירון: "בסוף אני מתעסק בכלכלה. ההתקפות מעידות בעיקר על אופיים של אלה שמדברים כך. אבל אני כן חושב שבראייה יותר רחבה שחשוב להדגיש את העצמאות של הבנק ושל הנגיד. אנחנו יודעים שניסיונות להחלשת העצמאות הביאו לפגיעה בכלכלה".
"ההתקפות נגדי עלולים להתפרש כניסיונות החלשה של הבנק המרכזי. לנגד עיני עומדת טובת הכלכלה משקי הבית והעסקים".
אולי ההתבטאויות שלך בנושא המהפכה המשפטית היו חריפות מדי ועלולות לעלות לך בכהונה?
"התפקיד שלנו בבנק ישראל הוא להדגיש את נקודות החולשה של המשק וגם את האתגרים הנובעים מהשינויים החוקיים. אנחנו רואים חלק מההשפעות כבר המהפכה במקומות כמו אי ודאות, פיחות השקל ב-10% ותוספת של 1%-1.5% לאינפלציה".
"אנחנו רואים את ביצועי החסר בשוק המניות וגם ביצועי חסר בתחום הגיוסים בהייטק. ההתבטאויות שלי היו מקצועיות ודיברו על החשיבות על השמירה של עצמאות וחוסנם של המוסדות. כל הספרות הכלכלית מדברת על הקשר בין חוסר ודאות לצמיחה במשק ולכן הרפורמה חייבת להתבצע בהסכמה רחבה".
"פעלנו במקצועיות ובמידתיות. כמו שדיברנו עם חברות דירוג האשראי על עוצמות המשק, דיברנו איתם גם על האתגרים הכרוכים ברפורמה וזה יוצר אמינות".
השתתפת בהפגנות בקפלן?
"לא. אני בתפקיד ציבורי ואני לא משתתף בהפגנות. אני עובד אך ורק לטובת הנושא בראייה מקצועית וללא כניסה לשיקולים פוליטיים של הפגנה או מחאה פוליטית".
המהפכה המשפטית הגבירה את האינפליה
אין ספק שלמרות אירועים בסדר הגודל של הקורונה או המלחמה באוקראינה, האתגר הגדול שגלגלה המציאות לפתחו של הנגיד הוא ההתמודדות על השלכות המהפכה המשפטית, זאת - בוודאי כשהיא מגיעה על רקע אינפלציה עולמית שגוררת העלאות ריבית, האיצה את פיחות השקל מול המטבעות וערערה מאוד את מעמדה הבינלאומי של ישראל.
את עמדותיו ביחס למהפכה המשפטית והשלכותיה השליליות על הכלכלה הוא השמיע בצורה נחרצת, אם כי בטון הרגוע המאפיין אותו. כרגיל בישראל, מרגע שסומן כמתנגד להפיכה, הפך הנגיד יעד למתקפות פרועות מצד פוליטיקאים חסרי מושג בכלכלה.
העניין הוא שהנגיד אינו לבדו. ביקורת נוקבת על השלכות אפשריות של החקיקה המשפטית על המשק הישראלי השמיעו גם מוסדות בינלאומיים כמו חברות דירוג האשראי, קרן המטבע הבינלאומי ה־IMF וארגון המדינות ה- OECD.
איך אתה מסביר את החלטת חברות הדירוג הבינלאומיות שלא להוריד את דירוג האשראי של המשק למרות הביקורת החריפה?
"כל חברות הדירוג המגיעות לישראל מקבלות את ההחלטה אחרי פגישות עם הרבה גורמים כלכליים וכמובן עם נציגי בבנק ישראל והנגיד. חברות הדירוג רואים בטווח הקצר שאנחנו במצב פיסקלי מצוין עם צמיחה יפה ומשק במצב טוב ביחס להרבה מדיניות".
"לטווחים ארוכים יותר הם מסתכלים על המסגרות של מוסדות השלטון והעצמאות שלהם. אני לא רוצה לנבא מה יקרה בדירוג אם בחודשיים הקרובים לא יהיה שינוי. אני לא פרשן פוליטי. אי ודאות לאורך זמן היא לא טובה לכלכלה וזה ברור לכולנו ויש לזה מחיר מצטבר".
"חברות הדירוג בוחנות כעת מה קורה ואני ממשיך לנהל את המדיניות. אי הוודאות סביב השינויים החוקתיים הגדילה את פרמיית הסיכון, הביאה לפיחות עודף שהביא לתוספת של 1%-1.5% לאינפלציה. קיים ויכוח ער על הסוגיות המשפטיות וברור שככל שתהיה פגיעה בעצמאות בנק ישראל גם הגופים הפיננסיים סבורים שתהיה פגיעה ארוכת טווח במשק".
יחדש את העלאת הריבית?
חזית נוספת שנפתחה כנגד פרופ' ירון הייתה בנושא מדיניות הריבית. בעניין זה נוהלה נגדו מלחמת התשה של ממש. הוא הקפיץ את הריבית מאפריל 2022 מ-0.1% לשנה ל-4.75% לשנה ונדמה שגם בנושא הזה, השיא עוד לפנינו.
הביקורת הוטחו מכיוון ראשי ארגונים עסקיים, בעלי אינטרס, כמו נשיא התעשיינים רון תומר, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, נשיא ארגוני המעסיקים דובי אמיתי ונשיא הקבלנים ראול סרוגו. אבל מי ששתו את דמו היו הפוליטיקאים. יש לציין כי מול כל אלה הנגיד לא התכופף וניהל מדיניות מוניטרית על פי השקפתו המקצועית.
האם אתה מצטער בדיעבד על צעדים שלא נקטת כמו האיחור בהעלאת הריבית?
"קודם כול בפרספקטיבה ארוכה יותר היינו בין הראשונים שהפעילו מדיניות מוניטרית מצמצמת וזה התחיל כבר במאי 2022 דרך שוק האגרות החוב והמטבע חוץ. מבין הבנקים הגדולים ההידוק המוניטרי בישראל הוא גבוה ומהיר ביחס להשוואה בחו"ל של כל הבנקים המרכזיים. אבל מלחמה אוקראינה טרפה את הקלפים וחייבה העלאת ריבית מהירה יותר וכך עשינו".
בהחלטה האחרונה לא העלית את הריבית למרות שהנתונים הצדיקו זאת. מה יקרה לקראת החלטת הריבית הבאה באוקטובר?
"אנחנו מעריכים שלאחר פרסום מדד אוגוסט נגיע לסביבת אינפלציה של 4% וזה לא צריך להפתיע כי מדדי השוואה מ-2022 היו נמוכים בהרבה. בנוסף תלוי מאוד מה יקרה עם הנתונים המקרו כלכליים האחרים ועם השקל לעומת הדולר. יתכן בהחלט שבהחלטה הקרובה נצטרך לחדש את העלאות הריבית".
רווחי הבנקים
גל נוסף של התקפות התעורר בשל רווחי המערכת הבנקאית. הבנקים סיימו את המחצית הראשונה של 2023 ברווחי שיא של 13.6 מיליארד שקל וזה היה כצנינים בעיני שרי ממשלה ובראשם שר האוצר בצלאל סמטוריץ'.
סמטוריץ' הציע, בפופוליזם אופייני, להוביל מהלך שבו יוחלט על מיסוי רווחי הריבית של הבנקים וחלוקתם לציבור. מדובר שלא נוסה מעולם בישראל ושאלות כמו איך יחלקו את הרווחים, מה הוא "רווח עודף" וכיצד יוחלק הכסף לציבור נותרו ללא מענה.
הנגיד התנגד ליוזמה זו ודחה אותם על הסף. עם זאת הדבר לא מנע ממנו לזמן את ראשי הבנקים לשיחה נזיפה יוצאת דופן. הוא קבל על כך שנותר בודד בשוחות הפוליטיות וקרא לבנקאים להתכנס מתחת לאלונקה.
הוא דרש להוביל מספר מהלכים שיקלו על הצרכן הן בתחום תשלום ריבית עו"ש והן בהקלה בהחזרי המשכנתאות. הבנקים בסופו של דבר נאלצו להתיישר, למרות שמעורבות מעין זו אינה מקובלת בשום בנק בעולם.
"מה שאתה מכנה פגישת הנזיפה עם הבנקאים אינו דבר חדש. עוד קודם לכן נוהלו איתם הרבה שיחות. הבנקים, בעקבות הפגישה, בהחלט הגיבו עם מספר צעדים וזה כולל תמסורת יותר גבוהה של ריבית עו"ש למרות שבשיחה התמקדנו בהקלות בתחום המשכנתאות".
"נעשו צעדים בכיוון הנכון והיינו רוצים לראות צעדים נוספים. הדרך לשיפור המצב היא הסרת חסמים ושיפור התחרות ואנחנו בבנק ישראל עשינו הרבה מאוד צעדים והאחרונים הוא הכנסה שני בנקים דיגיטליים כדי לשפר את התחרות. הכוח שבידי הלקוח עליו ועליו לנצלו".
האם המערכת הבנקאית תחרותית. האם הרווחיות אינה גבוהה מידי?
"לבנקים היו רווחים גבוהים שלא יישארו לאורך זמן. חלק מהרווחים נובע ממבנה המאזן שלהם ועודף הלוואות שניתנו בריבית המשתנה. הבנקים חייבים לנקוט בצעדים נוספים לטובת הלקוח. יש מקום לשיפור התחרותיות על ידי רפורמות בתחומים נוספים רבים. חלקם יבשילו בסופו של דבר והם עדיפים על צעדי התערבות פוליטיים שעלולים להביא לתוצאה לא רצויה".
האם המערכת הבנקאית הישראלית יציבה בקנה מידה בינלאומי?
"המערכת הבנקאית יציבה. אנחנו רואים את החשיבות של יציבות המערכת בטח לאור מה שקורה בכלכלות מקבילות וההסתבכות שם שעליה שומעים. אתה שואל אותי אם אני מודאג אז התפקיד שלי הוא תמיד לדאוג. הנגיד הישן תמיד עם עין אחת פקוחה. בשורה התחתונה המערכת הבנקאית יציבה ואיתנה".
והוא לפני סיום?
אם אכן תסתיים כהונתו בעוד כחודשיים, הרי שהנגיד פרופ' אמיר ירון אכן מותיר מערכת בנקאית יציבה עם רווחיות יפה ועודפי הון שיש שיאמרו גבוהים מדי. הבנקים חילקו מתחילת 2023 דיווידנדים בכמות נדיבה, שום בנק לא נפל במשמרת שלו (למרות קריסת בנקים בארה"ב). הלקוחות אכן יכולים לישון בשקט.
למרות זאת המדיניות המוניטרית נחלה כישלון מסוים. העובדה שהאינפלציה עת החל לכהן הייתה מתחת ליעד הממשלתי (1%-3%) ובשנה האחרונה היא מעליו היא כישלון המדיניות. העלאות הריבית התכופות אחרי עליית האינפלציה ולא בתחילתה, העידו על פאניקה מסוימת.
לבנק ישראל יש אמנם נסיבות מקלות, הן כך עשו רוב הנגידים בעולם, בעיקר בארה"ב, אבל נראה שבנק ישראל התעורר מאוחר מידי ובשנה האחרונה הוא היה צריך לרוץ אחרי האינפלציה כדי להדביקה.
זאת ועוד. הנגיד נכשל גם בתפקידו כיועץ כלכלי לממשלה, שלא ספרה אותו יותר מדי. אולי לכן הוא לא הצליח לקדם רפורמות מבניות, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצדו כמו חוק המטרו בתחום התחבורה, סגירת פערים חברתיים בתחום החינוך, עידוד היציאה לעבודה, השקעה בתשתיות ושינוי סדרי העדיפות התקציביים.
בסופי שבוע אתה עושה ג'וגינג בחופי הרצליה. מה אתה אומר לאזרחים שפוגשים אותך ונותנים עצות?
"אני אומר לכל אחד תודה רבה. אני מקשיב וכמובן מנסה ללמוד מכול אחד את הדברים הנאמרים מהשטח. אני שומע תלונות טעימות אבל כמו שאתה יודע אנחנו חיים במדינה שבה לכל אחד יש דעות בכל נושא".
מה מאחל לאזרחים לראש השנה?
"שקודם כול שנה טובה ומבורכת וכלכלה טובה. כמובן אני מייחל להתנהגות צרכנית נבונה, שהאזרחים יבדקו את האפשרויות במספר בנקים לפני שהם מחליטים מה לעשות ושיבינו קצת יותר בפיננסים".