"ויתרתי על קריירה מצליחה בשירות המדינה עבורו, מתוך אהבה עצומה אליו. הוא קיבל הצעה לעשות רילוקיישן לתאילנד כראש צוות בחברת הייטק ועברנו כולנו לפני כשלוש שנים לבנגקוק. זו ההחלטה הכי גרועה שקיבלתי בחיים שלי, החלטה שפרקה לנו את הנישואים. אני אומרת לכל הנשים שמתייעצות איתי, תחשבו מאה פעמים לפני שאתן מסכימות לעשות את המהלך הזה. אל תפלו לבור שאני נפלתי אליו".
אלה מילותיה של איה, בת 37, שחזרה לפני כחודשיים לישראל, לאחר שנישואיה עלו על שרטון במהלך רילוקיישן. בעוד כשבוע יצעדו היא ובעלה שוב במדרגות הרבנות, הפעם על מנת להתגרש. המקרה שלה הוא דגל אדום אחד מני רבים מול הכמיהה שצמחה כאן במהלך החודשים האחרונים.
בצל המתיחות הפנימית בישראל, חלה עליה תלולה ביותר בהיקף החיפוש של המילה 'רילוקיישן' בגוגל. הרשתות החברתיות, ובעיקר הקבוצות שעוסקות בהייטק ורפואה, עמוסות לעייפה בפוסטים בהם הייטקיסטים רבים מביעים עניין לעזוב את ישראל ולהגר למדינה אחרת. גם עורכי דין שעוסקים באשרות עבודה מעידים על זינוק חד בהיקף הפניות של הייטקיסטים אליהם, במטרה לברר את התנאים השונים בהם נדרש לעמוד, על מנת לקבל אשרת עבודה בחו"ל.
אלא שעל המציאות החליפית הוורודה, אותה מדמיינים לא מעט מבין ההיטקיסטים, יורד לא אחת מסך שחור: המהלך נכשל והזוג על ילדיו חוזרים לישראל תוך מספר שנים, לעיתים פחות מכך, עם משפחה מפורקת, זוגיות שקרסה וחלום גדול על חיים טובים יותר, יש שיאמרו שפויים יותר, שהתנפץ לרסיסים על קרקע המציאות.
נציין, כבר בשלב זה, כי יש בלבול מסוים בפרשנות למינוח 'רילוקיישן': ישנם עובדים, לרוב בחברות בין לאומיות, שמוצע להם לאייש משרה בחו"ל והם עוברים לאותה מדינה לתקופה קצובה, שלעיתים מוארכת, בהתאם לצורך. במקרים לא מעטים, בתום תקופות אלו, הם שבים לארץ, או מוצאים מעסיק אחר באותה המדינה. לצד זאת, ישנם לא מעט הייטקיסטים, שמאתרים באופן עצמאי מעסיק בחו"ל ולמעשה מהגרים לשם, ללא כוונה לשוב לארץ.
כך או אחרת, בין אם בקונסטלציה כזו, ובין אם באחרת - המציאות כאמור מלמדת כי הכישלון אורב בפינה.
בשנת 2016, בוצע סקר ע"י האיגוד הישראלי לרילוקיישן, שבסופו הוברר כי לא פחות מ-17% מהעובדים שנשלחו לרילוקיישן שבו לישראל בטרם סיימו את תקופת ההצבה. סקר עדכני לא בוצע, אולם משיחות רבות שקיימנו עם מנהלות משאבי אנוש בחברות גלובליות, המציאות לא השתנתה באופן ניכר ועדיין, שכיחות הכישלון גבוהה. מה שיעורם המדויק של ההייטקיסטים הישראלים שעקרו לחו"ל במטרה שלא לשוב, אך חזרו לארץ כעבור מספר שנים? קשה, אולי בלתי אפשרי לדעת. מה שכן - כל אנשי המקצוע עימם שוחחנו, מספרים על מקרים לא מעטים בהם נתקלו.
אחת מהבעיות המהותיות ביותר שמעיבות על לכידות התא המשפחתי ברילוקיישן היא המציאות השכיחה, בה רק אחד מבני הזוג מקבל אשרת עבודה ואילו השני נמצא בהליך או שהוא מצא מקום תעסוקה, שאינו תואם את שאיפותיו או נתפס על ידו כוויתור על קריירה. כלל המחקרים שנערכו בנושא, מצביעים על כך כי מדובר על אחת מהבעיות הקריטיות ביותר, שמובילה לא אחת, לכישלון המהלך.
"קיים קשר הדוק בין קריירה, תחושת ערך עצמי וזוגיות. למעשה, ככל שאדם מגשים את עצמו, עולה הערך העצמי ותחושת הערך בתוך הזוגיות. כשאדם שהקריירה מהווה חלק משמעותי מהערך העצמי שלו לא עובד בתחומו, עלולה להיפגע תחושת הערך העצמי, ואז ההתמקמות בתוך הזוגיות מתרחשת מעמדה פגיעה יותר", מציינת טל נוימן שחור (MSW), מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מומחית בתחום הזוגיות ברילוקיישן, שכתבה בין היתר עבודת מאסטר בנושא.
לדבריה, לא אחת, הצד שעובד מרגיש אשמה על המצב, מה שמוביל לעיתים דווקא להצפה של תחושות שליליות, "כאשר אחד מבני הזוג מתפתח מקצועית, זוכה להערכה מסביבתו ומרגיש משמעותי, בעוד שהצד השני חש תקיעות ועובד בעבודה שאינה הולמת את הניסיון התעסוקתי והיכולות המקצועיות, נוצרים פערים". לדברי נוימן שחור, " זו חוויה לא פשוטה, העלולה לעורר רגשות קשים. פעמים רבות ישנה תחושה 'שהצד השני לא מבין אותי', ונוצר ריחוק ותחושת בדידות. כל אלה עלולים לגרום למשבר בזוגיות".
"הקריירה שלי הייתה אמנם בתחילת דרכה, אבל לא היה לאף אחד ספק שאני אתקדם מהר, לתפקידי ניהול בכירים. המעבר לסינגפור שינה הכול, אפסנתי את החלום במגירה, הקרבתי המון ונאלצתי לעבוד במקום שקטן עלי בעשר מספרים", אומרת לנו טליה, בחורה בת 43 שעברה להתגורר לפני כשנתיים במזרח הרחוק עם בן זוגה ושלושת ילדיהם, "זה ממרמר. המצב מורכב מאוד וזה יוצר לנו המון חיכוכים שלא היו בעבר. אני מקווה שהקשר ישרוד".
ש', מנהלת משאבי אנוש בחברה גלובלית, מקצינה את המסר: "לפני כעשור נהגנו לשלוח עובדים עם משפחות, אבל בשנים האחרונות הנטייה היא לנייד רק עובדים רווקים, גם מטעמי חיסכון, אבל בהחלט - בשל הבעיות הזוגיות שרילוקיישן יוצר. אל תשכח שכל כישלון של הצבה עולה לנו הון שיכול להגיע גם ל -100 אלף דולר. זה הכול סוגיה של ניהול סיכונים, ומבחינתנו, הסיכון שיש לזוג, בטח עם ילדים - גבוה באופן דרמטי מאשר לרווק".
"מדובר על סוגיה רגישה ונפיצה מאוד, שחייבת לקבל מענה ברמת ההסכם שיחתם בין הצדדים טרום יציאה לרילוקיישן", מסבירות עו"ד שלומית בקרמן-אפרתי ועו"ד שלי פיירשטיין-טייאר ממשרד עו"ד בקרמן-אפרתי, פיירשטיין-טייאר, שמתמחות בדיני משפחה ירושה ואפוטרופסות. לדבריהן, " לעיתים קרובות, בן הזוג נוטש קריירה ואילו השני משכלל את המוניטין שלו ומרוויח יותר. זו סוגיה שבהחלט צריך לתת לה מענה במסגרת ההסכם. ישנם מנגנונים מגוונים שניתן לעבוד איתם שיבטיחו שלפחות בן הזוג אשר התלווה למסע ייהנה מן ההשבחה התעסוקתית של בן הזוג השני ויוכל לפדות את ההצלחה שנים קדימה".
סיטואציה זו, במסגרתה אחד מבני הזוג חווה משבר תעסוקתי ואישי שמקרין על התא המשפחתי, גורמת לו לא פעם, 'לפרק את החבילה', ולהביע עניין לשוב ארצה. אם מדובר על זוג ללא ילדים, מהלך הפירוק קל יחסית, אולם הורים שהעתיקו את מקום מושבם לחו"ל ומצאו לילדים מסגרות תעסוקתיות ימצאו את עצמם בפני דילמה מאוד מורכבת, שמקרינה באופן ישיר גם על בריאותם הנפשית של הילדים: האם הילדים שבים ארצה או נותרים בחו"ל.
"אם הצדדים התייחסו לסיטואציה זו בהסכם, הפתרון קל יחסית, אולם במקרה אחר - הם עלולים להיקלע לתוך מערבולת וויכוח בעל היבטים פסיכולוגים ומשפטיים", מסבירה עו"ד בקרמן-אפרתי. לדבריה הנושא מקפל בתוכו נושאים משמעותיים ביותר ובכללם הערכאה לה יש את סמכות השיפוט לפסוק. "הרי הילדים ששוהים בחו"ל נמצאים תחת משילות זרה ובסיטואציה של פרידה, תתעורר מחלוקת איזה בית משפט יהא בעל הסמכות לדון בעניינם. הוויכוח עלול להיגרר תקופה ארוכה, תוך גרימת סבל רב לצדדים, לילדים, ואף לייקר משמעותית את שכ"ט שישולם לעורכי הדין. זה יכול להגיע לסכומים של עשרות אלפי דולרים ואף יותר. העלות של הסדרת הנושא במסגרת הסכם מקדמי, זולה באופן ניכר".
בה בעת, יש לציין כי אף אם הנושא הוסדר במסגרת הסכם מקדמי, שקבע לדוגמה כי סמכות השיפוט היא ישראלית, אין ערובה לכך שבית הדין המקומי במדינה הזרה יכבד אותו. " קיימים לכך שורה של פתרונות אפשריים שיישמנו במסגרת הסכמים שהכנו עבור זוגות שיצאו לרילוקיישן. כך, למשל, מעבר לאישור ההסכם במדינה הזרה, היא מציינת, לא אחת מוכנס להסכם מנגנון של תמריץ, על פיו אם אחד מהצדדים מפר את ההסכם ופונה לדוגמה לבית המשפט המקומי, מוסכם כי הצד השני יקבל פיצוי כספי שגובהו קבוע מראש.
עניין נוסף שהוכח כמוביל לעיתים קרובות לכישלון המהלך הוא הבדידות המרחק מישראל. "בהיעדר מעגלי תמיכה, הזוגיות עלולה להגיע למקומות לא פשוטים. בארץ, לרוב הזוגות קיימים מעגלי תמיכה, משפחה וחברים, בהם ניתן להיתמך כשעולים מתחים זוגיים. לנסוע לפגוש חבר ולהתאוורר", מציינת טל נוימן, "ברילוקיישן לרוב אין מעגלי תמיכה כאלה, כך שבני הזוג תלויים יותר זה בזו, מה שעלול לייצר מתחים זוגיים".
"חשוב לזכור שכמעט בכל עיר גדולה יש כיום קהילה ישראלית, ושעל פי רוב חבריה שמחים להכיר משפחות חדשות. חשוב לא להתבייש בצורך הטבעי והבריא להיות חלק, ולעשות מאמץ לפגוש ולהכיר ככל שניתן, גם אם בהתחלה זה מרגיש לא טבעי", מוסיפה הפסיכולוגית גילי אגר, מנהלת "טיפול קרוב" - פסיכולוגים ומטפלים בוידאו לישראלים בעולם.
לדבריה, לכל אלו מתווסף פרמטר השפה. "כמובן שמדינה שאינך דובר בה את השפה המקומית תרגיש יותר זרה ומנוכרת וההמלצה היא לנסות ללמוד באופן מסודר את השפה המקומית בקורס לזרים. זו גם הזדמנות לפגוש אנשים שנמצאים במצב דומה וליצור חברויות חדשות".
אין ספק כי כך או אחרת, סאגה של פרידה טראנס אטלנטית של זוג, כל שכן עם ילדים, היא אירוע מורכב, אולם טמינת הראש בחול, ובכלל זה אי ביצוע הסכם מקדמי, עלולה לסבך באופן קשה ביותר את הדברים, לעיתים באופן שמרבית הזוגות כלל לא לוקחים בחשבון. כך, למשל, במקרה בו בן זוג אחד מעוניין להמשיך להתגורר בחו"ל בעוד בן הזוג האחר מבקש לשוב לישראל, לא ניתן יהיה להוציא את הילדים מאותה המדינה ולהשיבם לישראל ללא הסכמת ההורה האחר או קבלת אישור מראש של בית המשפט המוסמך.
עו"ד פיירשטיין- טייאר מסבירה כי בנסיבות בהן פרץ סכסוך בין ההורים, ואחד מהם עוזב את המדינה עם הילדים ללא קבלת הסכמת ההורה האחר, המשפט רואה בכך הפרת זכויות המשמורת של ההורה האחר והרחקת הילדים ממדינת מושבם שלא כדין, ויכול להתגבש לכדי מעשה חטיפה בהתאם לאמנת האג, עליה חתומה גם מדינת ישראל.
ולכל האמור מעלה, יש להוסיף את הזווית הכלכלית וההתפתחויות שעלולות להתרחש, שמצריכות הסתגלות פיננסית ברמת התא המשפחתי, בישראל ובמדינה הזרה. "אם זה במסגרת הסדרת נכסים שנותרו בישראל, התייחסות למקרה של חס וחלילה פטירה בחו"ל וקביעת אפוטרופוס חליפי לקטינים שיוכל לקבל הכרעות בעניינים של הקטינים, ובשלב ראשון הבאתם לארץ המוצא וכיו"ב", מסכמות עורכות הדין.