כמה שבועות אחרי כניסתו לתפקיד, שלח הממונה החדש על השכר, אפי מלכין, מכתב תקיף לוועד העובדים ולהנהלת התעשיה אווירית, שבו הכריז על כוונתו לקדם שימוע קיבוצי נגד עובדי החברה בשל טענות על לחריגות שכר של אלפי עובדים. בין היתר, קידום עובדים ממחלקות שונות לדרגות סמנכ"לים ומנכ"לים כדי שיזכו בחוזה אישי מפנק ובמשכורת גבוהה יותר.
הטענות האלה עלו לראשונה בשנת 2019, ומאז נתן האוצר לתע"א שוב ושוב ארכות, שנועדו לאפשר לתעשייה אווירית להגיע להסדר כולל עם הוועד ולעבור למודל שכר מודרני שיאפשר תחרות לגיוס עובדים מול ההייטק.
מה שהקפיץ לאוצר את הפיוז הפעם, היה פרסום שכר הבכירים של התע"א, בהם חמישה לפחות שקיבלו יותר מ-400 אלף דולר בשנת 2022. לא רק שימוע מצפה להם, הזהיר הממונה על השכר, אלא גם דרישה להשבת סכומים גדולים מאלפי עובדים שלטענתו ניתנו שלא כדין.
הסוגייה הלוהטת הזאת, שבמרכזה תגמול חסר, שפוגע ביכולת "לצוד" את פליטי ההייטק האיכותיים שמחפשים עבודה, התגלגלה לפתחו של בועז לוי, מנכ"ל התעשיה האווירית, שמכהן בתפקידו מאז 2022, ומצליחה להוציא אותו מקור הרוח שליווה אותו עד לרגע שבו הזכרתי את המכתב.
הייטק פלוס
"התעשייה האווירית היא הייטק מהמעלה הראשונה", הוא קובע בנחרצות, כדי שמי שלא הפנים את המסר, שהתעשיות הביטחוניות הפכו לחוד החנית של הטכנולוגיה והנעת המשק, יבין עכשיו. "נמצאים אצלנו המומחים הגדולים ביותר בשוק החלל והטילים, מומחים שהיו משתכרים משכורות עתק בשוק האזרחי".
"בגלל שאנחנו חברה ממשלתית, שכפופה לממונה על השכר, זכותו לדרוש השבה של כספים, אבל אנחנו, ההנהלה, יחד עם ועד העובדים, טוענים שלא רק שאין פה בעיה, יש פה התערבות בשיקולי השכר שלנו. הקביעה של אפי שגויה. אי אפשר לבוא ולהגיד לנו, תתעסקו בשיא ההייטק, קחו את העובדים הכי טובים, ושלמו להם שכר נמוך.
"שכר העובדים בתע"א נמוך", הוא מתחמם, "והעומס גדול והגיע הזמן להתמודד אתו אחת ולתמיד. אנחנו יושבים עם האוצר, עם משרד הבטחון ומסבירים להם את המורכבות של העניין ומקווים שזה ייפתר".
עובדי תע"א מקבלים בונוסים נדיבים. במאי חולקו מענקים בסך 61 מיליון שקלים לעובדים. רק בדצמבר קיבלו 90 מיליון. זה לא מספיק?
"אנחנו משלמים לעובדים עבור עבודתם על פי מפתח שכר וההסכם הקיבוצי. אנחנו חברה מרוויחה שמעבירה דיבידנד לקופת המדינה ואנחנו גאים בכך".
דוד אמסלם, השר הממונה על רשות החברות, השאיר את הדיבידנד האחרון בסך 20 מיליון שקלים אצלו בינתיים. הוא לא מסכים להעביר אותם לקופת המדינה.
"יש את שר הבטחון והשר אמסלם, והם אלה שמגיעים להחלטות. החברה הכריזה על דיבידנד. בנוסף יש עוד שכבה. מהרווחים של החברה מקובל לתת בונוסים.
בשנים שתע"א לא הרוויחה, הם לא חולקו, ולכן כשיש רווחים, גם לאנשים שעבדו קשה כדי להגיע אליהם, מגיע, מעובדי הייצור ועד למנהלים הבכירים. אני מבין את המשחקים של האוצר. אבל צריך לקחת בחשבון שיש פה חברה עסקית ממוקדת מטרה וצומחת וכשרוצים את הטובים ביותר - צריך לשלם. לעבוד בשביל בטחון המדינה עבד על הדור שלי. על הדור החדש זה לא עובד".
אתם צריכים לעבוד על התדמית הקצת מיושנת שלכם. בהייטק הבינו מזמן שהפנים של החברה הם חלק חשוב בשיווק המותג.
"זה נכון לכל תחום, לא רק להייטק. תע"א המציאה את המל"ט, את עולם הלוויינים, הטילים הימיים, והיא ידעה עליות ומורדות במהלך השנים. אני חושב שנקודת השבר התדמיתי הייתה בהחלטת הממשלה לביטול פרויקט הלביא. מצבת כוח האדם האדם צומצמה בבית אחת למחצית.
בדיוק אז התחיל הסטארט אפ ניישן והמהנדסים שפיתחו את מטוס הקרב של הדור הבא, נפלטו החוצה והתחילו לייצר מוצרים קטנים בשוק ההייטק. כלומר, אנחנו תרמנו לא מעט להפיכת ישראל למעצמת הייטק.
"כתעשייה ממשלתית לא נוכל להתחרות בהיייטק הפרטי, אבל אנחנו נותנים משכורות טובות, אתגרים טכנולוגיים ובית לעובדים. יש פה אלמנו חזק של משפחתיות, עם אנשים עובדים 40 שנים באותו מקום עבודה. וגם ציונות היא לא מילה גסה, כשבונים פרויקטים מורכבים לטובת בטחון המדינה ובסוף היום לא יכולים לספר עליהם בבית. בקורונה, אגב, לא פוטר אצלנו אף עובד".
למה צריכים להעסיק 15,000 עובדים, כשהכל מוטה טכנולוגיה?
"חברה שמוכרת 5 מיליארד דולר בשנה, צריכה 15,000 עובדים. אנחנו מספקים עבודה ל- 50,000 בתי אב, גם במעגלים השני והשלישי".
באוצר חושבים שאתם יכולים וחייבים להתייעל.
"אין לי מאיפה לקצץ. אנחנו נמצאים בקמפיין גדול לגיוס עוד עובדים. אל תשכחי שיש לנו צבר הזמנות של 17 מיליארד דולר לשנים הקרובות".
משרד הבטחון, שהוא גם הרגולטור שלכם וגם לקוח גדול, חייב לכם מיליארד שקלים. בוא נגיד שהשילוב הזה של רגולטור, לקוח וחוב, הוא בעייתי מאיפה שלא מסתכלים על זה.
"משרד הבטחון חייב גם לאלביט ורפאל. אנחנו מסתכלים על החוב הזה כחוב הכי בטוח בעולם. אני יודע שאקבל אותו בקרוב ושהוא נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבטחון".
השכר שלך פורסם במסגרת פרסומי השכר של החברה, 370,000 דולר לשנה, שכר נמוך יחסית למקביליך בשוק הפרטי. יכולת לעשות הרבה מאוד כסף באזרחות.
"אני עובד בתע"א מעל 30 שנה וחלק גדול מהמוטיבציה שלי היא השליחות. אני מהדור שמאמין שצריך להביא ביטחון למדינת ישראל. זה לא קיים רק אצלי, אלא אצל עוד הרבה עובדים. יש לי עוד חמש שנים בתפקיד, וכשהן יסתיימו, אלך לעשות משהו טוב אחר למען מדינת ישראל".
סקנדל או פסטיבל?
בשנה האחרונה, כשההיי טק נקלע למשבר עולמי, וחווה בריחת משקיעים בהשפעת הרפורמה המשפטית, ובזמן שגלי פיטורים טלטלו את ספינת התענוגות של "נדיר האקרמן" וחבריו מוכי ההיבריס, מסדרת המערכונים של "ארץ נהדרת", פתחו התעשיות הביטחוניות מבערים ונתנו זינוק אדיר קדימה, כשהן שואבות לתוכן פליטי הייטק הלומי מציאות, שחיפשו בטחון תעסוקתי ולא רק כסף גדול.
ולתעשייה האווירית לישראל, בשמה המלא, או תע"א, בקיצור, יש הרבה מאוד מה להציע להייטקיסטים שמחפשים אתגרים מקצועיים.
החברה הממשלתית הרווחית ביותר בישראל, מפתחת ומייצרת מוצרים תעופתיים, ביבשה ובים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, סייבר ומוצרי אלקטרוניקה, בין היתר את לווייני אופק, עמוס, מכ"מים, את חללית בראשית, פצצת הלייזר גריפין, חימושים משוטטים, ברק 8, ומטוסי סילון דו מנועיים ומטוסי קרב. המתקן המרכזי שלה ממוקם ליד נמל התעופה בן גוריון, ומפעליה פזורים בעוד שמונה ישובים ברחבי הארץ.
לוי מסביר שמי שנכנס לתע"א יודע שלא ישתכשך בבריכת כדורים, אלא מקסימום ידרוך על ערמת תרמילים ריקים שמישהו שכח במחסן. הוא לא מבטיח זרמים של מרק ראמן טרי מהברזים, אלא טיולי מחלקה ופעילויות לפורים. הכל, הוא אמר, ממוקד, נקודתי ומחולק לפי גילאים, כי עם כל הרצון הטוב, קשה לארגן מסיבה אחת ל- 15,000 עובדים ביחד.
עם כל הכבוד לצניעות המרשימה, חגיגות ה- 70 לחברה, שנערכו לא מזמן, עלו מיליונים, הן נערכו בהשתתפות נועה קירל, ריטה, שלומי שבת, איתי לוי, ברי סחרוף, מירי מסיקה ועילי בוטנר, בהנחייתם הנוצצת של ארז טל ובר רפאלי.
במילים אחרות: לא ממש קומזיץ בים או קריוקי פרוביזורי עם מגבר. למי שתוהה איך נערכו שם לוגיסטית, נספר שהיו בסך הכל שלושה סבבים של כל הטוב הזה, בפארק הירקון. כשהעובדים ייצאו לחופשה השנתית, שהפעם תהיה בחו"ל, זה יהיה ברכבת אווירית, שלא הייתה מביישת מדינה קטנה.
חוץ מלוי וההנהלה שלו, מי שמנצח על הפעילות המגוונת והאטרקטיבית הזו, ודואג לתגמול הנאה, הוא יאיר כץ, יו"ר וועד העובדים ובנו של שר התיירות בהווה, ויו"ר הוועד בעבר, חיים כ"ץ, שנחשב לאחד מראשי הוועדים החזקים במשק, אחד שיודע להראות את נחת זרועו השרירית כשצריך.
"אני חושב שוועד חזק בריא לחברה", אומר לוי. "הוא מייצג את העובדים אבל רואה טובת החברה. לכן, ברוב המקרים יש לנו אחידות אינטרסים ולעיתים חילוקי דעות. כשיש אמון, הסכמה והבנה חברית. מערכת היחסים שלי עם יאיר מצוינת".
אין מחלוקת גם בעניין המחאה נגד הרפורמה המשפטית? לעובדי תע"א מותר להפגין נגדה?
"בתע"א אין הפגנות. העובדים שלנו לא יוצאים להפגין יחד. כל אחד משאיר את הדעות הפוליטיות מחוץ לגדר".
בוא לא נסחף. הוועד שלכם מזוהה עם הליכוד. די להיזכר בהתפקדות ההמונית למפלגה וההסעות המאורגנות לפריימריז.
"ההסעות הן אירוע מהעבר. היה דו"ח מבקר ויישמנו אותו. החברה היום היא א-פוליטית. מי שרוצה להפגין אחרי העבודה, או לקחת חצי יום חופש בשביל זה, חופשי לעשות מה שהוא מאמין בו. מה שיותר חשוב, שנכון לנקודת הזמן הזאת, ואני לא יודע לצפות פני עתיד, אין שום השפעה של המהפכה המשפטית או המחאה עלינו. אנחנו עובדים בתעשייה מסורתית, עם צרכים שעולים, ולראיה צבר ההזמנות המרשים שלנו".
חצי ילד
לוי, 62, נשוי ואב לשניים, בוגר הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, עסק בטילים כבר במהלך שירותו בחיל האוויר. כמהנדס צעיר השתלב בפרויקט החץ שהיה אז בחיתוליו, בתקופה שבעולם לא ידעו איך מיירטים טילים. מכיוון שלא היה להם ממי ללמוד, הם ישבו וכתבו את ספר הלימוד של "איך מיירטים טיל בטיל", בעצמם. עם הזמן הוא עלה בשרשרת הפיקוד של החץ עד שמונה לעמוד בראשה.
"הובלתי את חץ 3 משלב הרעיון ועד למוצר. במישור המקצועי אני מאוד גאה. מהנדסי טילים נבחנים בירידה לפרטים הקטנים, כשטעות קטנה יכולה להביא לכישלון והעבודה היא עם טכנולוגיות שהקדימו את זמנן. תחשבי על הפלא שאת מוכרת מערכת, שהיא כמו הילד שלך, למדינה זרה, כדי להגן על אזרחיה".
מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, בסכום הפנטסטי של 3.4 מיליארד דולר, הייתה סגירת מעגל לאיש שליווה אותה מפיתוחה ועד למכירתה. סוג של התרגשות שקשה לתאר במילים. כשאני שואלת אם עובדים כבר על חץ 5, הוא מחייך.
"בעולם שלנו אין מצב של רגיעה. מצד אחד אנחנו מתחזקים את המערכות שנמצאות בשימוש אצל הלקוחות, ומהצד השני מנסים להקדים את הלקוחות לפחות בצעד אחד ולחזות מאיפה יתפתחו האיומים. אסור לנו להיות אף פעם בפער. אם חץ 3 נמצא בשימוש בצה"ל, כבר בימים האלה מושקע כסף בפיתוח חץ 5 שייתן מענה לאיומים שיגיעו. אנחנו פועלים ככה כבר שלושה עשורים ומצליחים לחזות את ההתפתחות הטכנולוגית העתידית ואת הצרכים".
במה יהיה שונה "חץ 5" מ"חץ 3"?
"אני לא יכול לשתף חלק גדול מהדברים, אבל בעולם שבו אנחנו נמצאים היום, המלחמות הבאות יהיו רחבות יותר ולא יתנהלו בקו החזית, אלא משלבות חזית ועורף, צבאי ואזרחי. הפתרון שאנחנו מנסים להביא הוא ורסטילי אל מול התרחישים. אף אחד לא יודע להגיד איך תראה המלחמה הבאה, אבל ברור שהמערכות יהיו גמישות יותר.
"אחת היכולות היא החיזוי. אנחנו מסתכלים על העולם מהחלל, האוויר, הים והיבשה, עם כלים שחלקם אוטונומיים וחלקם לא, שנותנים למקבלי ההחלטות את היכולת לקבל אותן באופן מיטבי. עולם המל"טים והמטוסים צרים להיות מקושר ללווייני התקשורת, לקרקע ולגורמים נוספים, שיאפשרו לנהל את המערכה בצורה מושכלת.
"אנחנו נמצאים באוויר, בחלל ובים, ועכשיו נכנסנו חזק לעולם היבשה ואנחנו מובילים את עתיד צבא היבשה בהקשר של יכולות אוטונומיות. כשיש קונפליקט, אפשר להביא לחזית מגוון של כלים, רחפנים, מזל"טים, ורובוטים, שיסעו על היבשה כדי לאחוז בשטח, ללא מעורבות של חיילים בשר ודם, ישלטו בהם מרחוק. החיילים יהיו מוגנים ולא ילחצו על ההדק כמו פעם, אלא יתנו סט של הנחיות".
תם עידן החייל הקרבי?
"לא תם, אבל חלקו יקטן באופן משמעותי. אנחנו מעדיפים לשלוח יכולות טכנולוגיות שידעו לקבל החלטות בשטח ולשמור על חיי אדם".