יום כיפור על שלל מורכבויותיו ועומקיו עבר בסוף השבוע נפתחה באופן רשמי חגיגת חג סוכות. בין ההכנות לחג שכוללות ארוחות משפחתיות, חופשים, הקמת סוכות וטיולים ברחבי הארץ, רגע לפני שחוזרים לשגרה, החלטנו ללכת אל כמה מנהלים שהשנה שעברה חייכה אליהם - ולשאול:
איזו דמות היסטורית או עכשווית הייתם שמחים לארח בסוכתכם השנה? בחירתם של המנהלים והמנהלות הפתיעו אותנו ונעו על סקאלה רחבה של תחומים ותקופות שונות. מדוד בן גורין ועד לסטיב ג'ובס, ממילטון פרידמן ועד ליוהאן סבסטיאן באך.
חלק מהתשובות הפתיעו אותנו, חלק אחר גרם לנו להתגעגע לדמויות שאינן אתנו עוד - וחלק חשף אותנו לצדדים מוכרים פחות בהגותם או במעשיהם של חלק מהאושפיזין הדמיוניים.
את מי הייתם אתם מעוננינים להזמין כאושפיזין לסוכה שלכם, בין אם היא סוכה כהלכתה בחצר הבית או במרפסת ובין אם היא באוהל על גדת נחל בחג שהוא השיא של עונת הטיולים?
תחת שמיים זרועי כוכבים חלומות נראים תמיד מוחשיים ואפשריים יותר מאשר בין ארבע קירות המשרד, לכן אתם מוזמנים לדמיין, לשאול את הסובבים אתכם - וגם כמובן לנמק. כדי לספר לכם קצת חומר למחשבה, הנה מה שענו שבעת הבכירים שאותם הלכנו לשאול.
הדר גולדמן, יזם ובעלים גולדמן השקעות והמאור הגדול.
"הייתי בוחר לארח בסוכתי את יוהאן סבסטיאן באך - אחד מענקי המוסיקה אי פעם.
חוץ מהמוסיקה המהממת שהלחין, יש כמה צדדים מדהימים ביצירתו ואף בחייו הפרטיים שלכאורה מהווים ניגודים. רק לכאורה. אהבתי ליצירותיו מגיל ילדות ועד היום, לרבות כמה דברים שמייחדים אותו וגורמים לי להשתוקק לפגוש בו ועוד בגלגול הזה.
באך הוא מהנדס/מתמטיקאי של מוסיקה ובעצם ההוכחה שמתמטיקה ברמתה הגבוהה פשוט יפהפייה.
נפגשתי עם יצירותיו ככנר מגיל צעיר מאוד. יצירתו של באך משלבת מבנים מתמטיים מורכבים מחד ולכאורה מאידך, מעניקים התעלות נפש עצומה, אני כותב לכאורה מכיוון שאנו נוהגים לחשוב שהם מנוגדים אך לא כך.
נהוג לחשוב על 2 צידי המח כדיכוטומיים ואכן אצלנו בני התמותה הרגילים זה כך. אצל באך, בהיותו איש של ניגודים, 2 צידי המח חברו יחדיו ומכאן גאונותו. אותם מבנים מתמטיים מורכבים, הם אלה שמייצרים את התחושה האלוהית שלנו בהקשיבנו ליצירתו. ניגוד נוסף אצל באך, לרוב המלחינים בתקופות ההן היו בין אפס ל 3 ילדים. לא לבאך שהיה אב ל20 ילדים. 7 מנישואיו הראשונים ולאחר שהתאלמן מאשתו, נישא בשנית והוליד 13 ילדים נוספים.
מקובל לחשוב שכמות ואיכות אינם בנמצא יחד, לא אצל באך אשר הלחין כמויות עצומות של יצירות והן כולן ברמת איכות מעולם אחר. יצירותיו לרבות התבניות המתמטיות היוו בסיס והשפעה ישירה על הביטלס, דיוויד בואי והמון להקות רוק ופופ. לכן, היה לי לכבוד עצום לארח אותו בסוכתי".
ד"ר גתית גור גרשגורן מנכ"לית חברת CS, מרצה בכירה למימון ופינטק
"הייתי בוחרת לארח בסוכתי את מילטון פרידמן, כלכלן וזוכה פרס נובל אשר חזה את האתגר שתציב הטכנולוגיה על המשילות אבל לא הספיק לחזות את ה-AI (בינה מלאכותית) והכלים האחרים שתעמיד הטכנולוגיה לטובת המלחמה בטרור ובפשע.
ב- 1999 כשגוגל בן פחות משנה ויחלפו עוד 4 שנים עד שפייסבוק יפותח, מילטון פרידמן כלכלן יהודי-אמריקאי בן 87 ללא כל הבנה או התמחות טכנולוגית, חזה, באופן מדויק להדהים, את פיתוחו של כסף אלקטרוני שיעבור בין אנשים שלא מכירים ו/או צריכים להזדהות זה בפני זה - אם תרצו הביטקוין.
יש שאלות רבות ומעניינות שניתן לשאול את זוכה פרס הנובל, אחד הכלכלנים הבולטים והמשפיעים של המאה העשרים .
שכן, תורתו ותפיסותיו הליברליות של פרידמן, בין היתר על חשיבותה של התחרות החופשית, עמדו בבסיסן של רפורמות חשובות והייתה להן תרומה מהותית להתפתחות הכלכלה העולמית, אך ניטען שהן גם היוו השראה לפעולות של כמה משטרים אפלים. למילטון שטען לתימוכין לעמדותיו גם בהלכה היהודית, הייתה גם דעה ברורה על המדיניות הכלכלית הנכונה למדינת ישראל ובוודאי שמעניין היה לשמוע את דעתו על המצב והמדיניות הכלכלית של ימינו.
אך הייתי רוצה לדון עימו גם על אותה תחזית מ- 1999 ... לצד ההזדמנות, מילטון זיהה גם את האתגר הגדול (והסכנות אוסיף) של טכנולוגיה שמאפשרת העברת כספים בין צדדים שלא מכירים ו/או צריכים להזדהות זה בפני זה. כיום, המלחמה של הממשלות בטרור ובפשע ממוקדת בקטיעת צינורות החמצן שלהם (חסימת זרימת הכסף אליהם).
חסימה זו נעשית באמצעות רגולציה המחייבת זיהוי ובדיקה של הצדדים לעסקאות הפיננסיות. כפי שזיהה מילטון, ההתפתחות הטכנולוגיה יצרה מכשירים המאפשרים לעקוף חסימה זו ולהזרים כסף רב לגורמי טרור ופשע. אך בו בזמן, ההתפתחות הטכנולוגית מעמידה אמצעים חדשים כמו AI (בינה מלאכותית) NLP (עיבוד שפה טבעית) וכלים אפקטיביים אחרים לטובת המלחמה בטרור ובפשע בכלל ובדרכי המימון שלהם בפרט".
גלי שחר אפרת, מנכ"לית FORE לימודי חוץ והכשרת מנהלים ובית הספר להייטק באוניברסיטת רייכמן
"הייתי רוצה לארח בסוכה את המשפטנית היהודייה - אמריקאית רות ביידר גינסבורג, אשר כיהנה כשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1993 ועד לכתה בשנת 2020. רות הייתה אישיות מופלאה, בעלת מרץ עקבי לשינוי ולקידום זכויות האדם והמעמד הנשי.
רב"ג שילבה באופן יוצא דופן בין עקרונות לחזון, בין יצירתיות לבין משמעת. בפסיקותיה הקפידה רות על עקרונות הליבה של החוקה והחברה האמריקאית, תוך שהיא מייצגת, לעיתים באומץ ובדעת מיעוט, את מי שקולם לא מיוצג באותה עוצמה, כגון נשים מקבוצות דתיות שונות מול מעסיקים בפסק הדין הובי לובי או זכויות נשים בביטוח הבריאות בפסק הדין אובאמה קר.
גינסבורג מסמלת בעיני את העקרונות של התמדה, אומץ ומחויבות למען צדק חברתי ושוויון.
היא מהווה עבורי, ועבור רבים ורבות בעולם, מקור להשראה ומופת לדורות. היא גורמת לי להתגעגע למנהיגים של פעם, אנשים אמיצים שקמו בבוקר עם תחושת שליחות וראו את טובת הכלל ואת זכויות המיעוטים לפני קידום הצרכים הפוליטיים של עצמם".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים
"הייתי שמח לארח בסוכתי את יצחק מודעי ז"ל, פוליטקאי ומדינאי מטעם המפלגה הליברלית בליכוד. מודעי כיהן במספר תפקידים חשובים בממשלות ישראל, כאשר בין היתר הוא זכור לטובה מהקדנציה שלו כשר האוצר, בין השנים 1984-1986. בשנים אלו הוביל מודעי את "תוכנית הייצוב הכלכלית" של שנת 1985, תוכנית אשר אימצה הממשלה בקיץ 1985, והפכה את הכלכלה הישראלית על פניה.
בעת שהודיע מודעי על התוכנית הכלכלית, הוא הסביר כי "העסקה הזאת, על-פי פרטיה, מתאפיינת קודם כול בכך שהיא נעשתה בהסכמה של כל הנציגים ושל כל הגורמים במשק, ואל יהא הדבר קל בעינינו...". גישה זו, המאמינה בשיתופי פעולה רוחביים ובהסכמה רחבה של כלל השחקנים במשק, הובילה את מודעי להצלחה מסחררת. למעשה, בתקופה זו הצליח מודעי להוריד את האינפלציה בישראל מ - 400% ל- 10%.
לאורך כל תפקידיי הציבוריים, וגם בימים אלו כמי שעומד בראש נשיאות המגזר העסקי, ארגון אשר מייצג קרוב ל -2 מיליון מעסיקים, אני מקפיד לפעול בהסכמה ולחתור לשיתופי פעולה רוחביים, בכל הנוגע להחלטות הנוגעות לכלל המשק.
בעת הזו, שבה מדינת ישראל חצויה והכלכלה הישראלית משדרת אותות מצוקה, אני פונה לראש ממשלת ישראל ולשאר חברי הממשלה, ומזכיר להם את העקרון הכה חשוב בתהליך קבלת החלטות במדינתנו הקטנה והוא - "הסכמה רחבה". גישה זו, המבטאת את החתירה לאחדות מאפיינת את עמנו ומדינתנו לאורך שנים, ואל לנו לסטות ממנה".
פרופ' אסף אברהמי מנכ"ל חשבשבת
"הדמות שבחרתי לארח בסוכה הוא דוד בן גוריון. היכולת שלו לפעול במציאות שהיא על גבול הבלתי אפשרית מעוררת השראה. לקבל החלטה על הקמת המדינה, לבצע אותה ולהוביל אחריו את האנשים סביבו - זה כמעט בלתי נתפס. גם הצניעות שלו מעוררת הערכה.
מנהיגות בעיניי כוללת יכולת להוביל בסיטואציות מורכבות , לעורר השראה ולגרום לקבוצה להתקדם בכיוון טוב ונכון במטרה להשיג יעדים ולשפר את המציאות . בעידן הדיגיטלי הצורך בקשר אנושי ואישי מתחדד עוד יותר ויש צורך גובר ביחס אישי , אמפתיה והעצמה בכדי לאפשר את הצלחת הקבוצה".
אלעד בלומנטל, מייסד ומנכ"ל עמותת Oneday
"בסוכה שלי הייתי שמח במיוחד לארח את סטיב ג'ובס - ממייסדי חברת "אפל". השאיפה שלו לחדשנות מתמדת, החשיבה היצירתית וקריאת התיגר הקבועה על דפוסי המחשבה הנהוגים - הן מקור השראה לכל יזם. ג'ובס היה פורץ דרך אמיתי בכך שבחר לשים את חווית המשתמש במרכז בבניית כלל המוצרים, תוך מתן תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר והגשת המוצר הפשוט ביותר לשימוש.
כמו בעולם העסקי שבו עסק, אני חושב שגם העולם החברתי צריך תמיד לאתגר את עצמו, את החשיבה שלו ואת דפוסי הפעולה שלו. לעיתים נראה שהמגזר השלישי "תקוע" בתפיסות עולם מיושנות שאינן רלוונטיות עוד לעולם של היום. לעיתים קרובות, עמותות עושות מאמצים עילאיים כדי לגייס מתנדבים אך ברגע שהן מצליחות - הן מסתכלות רק על טובת קהל המוטבים שלהן ולא על חווית המתנדב והצורך לתת לו חוויה שתחזיר אותו לשם גם מחר.
מעל הכל - ג'ובס מסמל בעיני את יכולת העמידה האיתנה בפני כישלונות, פיתוח החוסן האישי, והצמיחה מהם עד לבניית אחד ממותגי העל הגדולים בהיסטוריה."
אלי כהן, מנכ"ל המכללה האקדמית תל חי
"אני הייתי מזמין לסוכה, אצלנו במכללה האקדמית תל-חי, אושיה אקדמית היסטורית דווקא מדרום הארץ. פרופ' חיים (היינריך) חנני ז"ל, היה פרופסור למתמטיקה והרקטור הראשון של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. אפשר לספר רבות על תרומתו האקדמית, אולם אני הייתי שמח לדבר איתו דווקא על תרומתו החברתית- כלכלית, לפיתוח אוניברסיטה מובילה בנגב.
בימים אלה, אנו בתל-חי, עובדים על הקמת אוניברסיטת הגליל. זו תהיה האוניברסיטה הראשונה בצפון הרחוק של הארץ שתמשוך אליה אלפי צעירים מכל רחבי הארץ. האוניברסיטה העתידית, בדומה לאוניברסיטת בן גוריון שפרופ' חנני היה שותף בהקמתה, תפריח את קריית שמונה, קצרין, חצור הגלילית וכלל יישובי האזור, תפעל לצמצום הפערים ותספק מקומות עבודה ותיתן כתובת אקדמית למיליוני צעירים מהצפון, שרוצים להישאר לגור באזור היפה ביותר בישראל. לצד מצוינות חברתית, האוניברסיטה תשאף למצוינות מחקרית בשיתוף מכון המחקר מיגל.
כולנו ראינו כיצד הקמת אוניברסיטת בן גוריון תרמה לפיתוח באר שבע והנגב. גם אצלנו בתל חי נדרש חזון בן גוריוני כדי להפריח את הפריפריה הצפונית, כפי שהיה לפרופ' חנני ולרבים אחרים".