לטביה פועלת להפיכתה למוקד החדשנות של אירופה, ומנצלת את מומנטום ביקורת ההייטקיסטים על הרפורמה המשפטית כדי למשוך אליה את יזמי הטק הישראלים עם הטבות מס על האקזיט המיוחל, נגישות לכסף אירופאי, וסיוע ברילוקיישן. המדינה הבלטית מוכרת בעיקר כציר מרכזי המחבר את רוסיה אל מערב אירופה ומדינות סקנדינביה, וככזו הפכה למוקד לוגיסטי ופיננסי אזורי.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בלטביה מראים כי ענפי התחבורה והלוגיסטיקה היוו כ-7% מפעילותה המשקית בשנת 2022, וענף הפיננסים היווה כ-4.4% מהפעילות, כאשר בעבר גם עברו כמה מאות מיליארדי אירו מרוסיה דרכה. תחומי הפעילות הגדולים הנוספים במדינה נוגעים במכירות קמעונאיות ותיקוני רכב ואופנועים (כ-15%), מפעלי ייצור שונים (כ-14%) ונדל"ן (כ-10%), כאשר הענף האחרון משך אליו יזמים ישראליים שהפכו משמעותיים במדינה בת כ-1.9 מיליון התושבים.
בין חברות הנדל"ן הישראליות שפעלו בלטביה ניתן למנות את אפריקה ישראל אירופה (AFI) ואלקטרה השקעות, שהפכו בה לשם דבר בשל השקעתן הגדולה יחסית לאזור בבניית פרוייקטים בה. המרכז המסחרי PLAZA RIGA, לדוגמא, נבנה בשנת 2012 על ידי AFI בהשקעה כוללת של כ-110 מיליון יורו.
על גדות הדאוגבה
עם זאת, למרות הפיכתה לאטרקטיבית, מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה, פגעו בפעילותה הכלכלית והובילה לעלייה חדה באינפלציה במדינה, שעברה את רף ה-20% בתחילת השנה - מהגבוהות בגוש האירו, ושלחה את קברניטי המדינה לשולחן השרטוטים הכלכלי.
המדינה החליטה לנצל את התשתית המדעית-טכנולוגית שהונחה בה עוד כשהייתה תחת שלטון ברית המועצות, לצד המומחיות הפיננסית שפיתחה ונגישותה לכסף אירופאי, כדי לנסות ולהפוך עצמה למוקד חדשנות, בעיקר בתחומי הפינטק, החומרה, והביו-כימיה.
האוניברסיטה הטכנולוגית של ריגה, לדוגמא, החלה לשתף פעולה עם "האב" מקומי הממוקם על גדות נהר הדאוגבה, בו מתאפשר לסטודנטים למקצועות ההנדסה, הטכנולוגיה והאלקטרוניקה לנסות את אבות-הטיפוס של פיתוחים בתחומי המים.
התמחותה של לטביה בסיבים אופטיים, לצד צרכיה בפתרונות זולים אל מול הקיים בשווקים, הולידה את אחד הפיתוחים עליו עובדים סטודנטים מקומיים. הפיתוח מעצים יכולות של מצלמת דאון דיגיטלית פשוטה, כך שהוא מאפשר ראייה מקסימלית בתוך המים העכורים של הנהרות והימה שמסביב לאזור הבלטי.
הפיתוח כבר זכה לעניין בקרב חברות תשתית המבקשות לבחון באופן שוטף את תקינות הסיבים הפרוסים מתחת למים.
מוטב מאוחר
לטביה אולי קופצת על רכבת החדשנות מעט באיחור, אך בטוחה שהתשתית המדעית-טכנולוגית בנישות הייחודיות הקיימות בה, שפחות התפתחו במדינות האירופאיות הסמוכות לה, יאפשרו לה בקפיצת הדרך שהיא מייחלת לעצמה.
אחת הדוגמאות בהן המדינה מביטה מעט בקנאה היא זו שנוצרה בקודקוד הצפוני של המשולש הבלטי - אסטוניה, שהשקעתה בתחום החדשנות הולידה, בין היתר, את כתיבת תוכנת הטלפוניה סקייפ.
הפיתוח האסטוני עבר מספר גלגולים, עת נמכר לראשונה ב-2005 לאיביי לפי שווי של כ-2.5 מיליארד דולר, חזר לבעליו המקוריים ב-2009, לאחר שאתר המכירות הפומביות האמריקאי טען שהתוכנה אינה עומדת בציפיות ואף הוריד כ-1.4 מיליארד דולר משווי החברה, ונמכר שוב לענק אמריקאי ב-2011, לאחר שמייקרוסופט רכשה את החברה תמורת 8.5 מיליארד דולר במאי אותה שנה.
מספר יזמים ישראלים זיהו כבר לפני שנים את פוטנציאל תשתית החדשנות הלטבית בתחומים השונים ואת היותה שער רגולטורי לפעילות באירופה, מאז נכנסה לאיחוד האירופאי ב-1 למאי 2004.
כך לדוגמא, בינואר 2022 רכשה חברת התוכנה (לביטוח) הישראלית 'סאפיינס' את חברת הפתרונות הדיגיטליים הלטבית KnowledgePrice, ובדצמבר 2021 רכשה חברת תמציות הטעם והריח המקומית תורפז את חברת תמציות הבישום הלטבית LORI תמורת כ-11 מיליון שקל.
לצד אלה, היו גם כמה ניסיונות פחות מוצלחים, כדוגמת ניסיונה של פלטפורמת ההלוואות והאשראי הצרכני בלנדר למתן אשראי צרכני בלטביה במהלך 2022, שנאלצה להקפיא פעילותה במדינה במהלך דצמבר האחרון בשל האינפלציה הגבוהה, וביוני השנה כבר הודיעה כי לא תחדש את רישיון פעילותה במדינה הבלטית.
פעילות לטביה להפיכתה למוקד חדשנות אירופאי הובילה את רשות ההשקעות והחדשנות המקומית, ואת האוניברסיטה הטכנולוגית של ריגה (Riga Technical University), להשקת כנס חדשנות שנתי ראשון במדינה, במסגרתו הוזמנו יזמים, משקיעים ומדענים מכל העולם - וגם מישראל. הכנס נערך ביום שישי שעבר בעיר הבירה ריגה, והיווה חלק מיריית הפתיחה של מרוץ המדינה לעבר החדשנות.
באותו השבוע התקיים גם 'סיעור המוחות הגדול בעולם' באוניברסיטה הטכנולוגית של ריגה, שיחד עם רשות החדשנות וההשקעות הלטבית כיוונו לשבירת שיא גינס עם הזמנת כ-4,000 מדענים, אמנים וסטודנטים כדי להציע רעיונות לעידוד וקידום חדשנות בעולם.
בלטביה רואים בישראל את לפיד החדשנות ורוצים לאמץ את מודל ה-StartUp-Nation הישראלי, וללמוד כיצד למסחר רעיונות וחידושים שנוצרים ונחקרים באוניברסיטאות שלה, כפי שישראל עושה כבר מספר עשורים. ביוני האחרון אף נחתם הסכם לטיפוח פרוייקטים משותפים בין רשות ההשקעות והחדשנות הלטבית לבין זו הישראלית.
ראייה רחבה
המיקוד של לטביה בתחום החדשנות הוא חלק מראייה רחבה של המדינה ליצירת מנועי צמיחה נוספים לכלכלה המקומית לצד העלאת שכרם של העובדים בלטביה, ובעיקר הצעירים שבהם.
כיום, צפי גידול האוכלוסייה במדינה שלילי, כאשר על פי נתוני ה-CEIC התוצר המקומי הגולמי של לטביה פר נפש עמד על 22,348 דולר בשנת 2022, בהשוואה ל-54,938 דולר בישראל, 48,562 דולר בגרמניה הצפונית-מערבית ללטביה, ו-55,689 דולר בעוד שכנה מצפון מערב - שבדיה.
השכר החודשי בלטביה נע בין 620 אירו (מינימום) בתעשייה המסורתית ובקמעונאות, ועד 10 אלף אירו עבור הנהלה בכירה בחברות בינלאומיות הפועלות בה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של לטביה, השכר הממוצע במשק הלטבי עמד על כ-1373 אירו לחודש בשנת 2022.
עם זאת, בסקטורים עתירי ידע כמקצועות התוכנה, מספרים ברשות החדשנות וההשקעות הלטבית, עמד השכר הממוצע בטווח של 2000-3000 אירו לחודש, בהתאם לתפקיד.
קספר רוזקלנס (Kaspars Rožkalns), מנכ"ל רשות ההשקעות והחדשנות הלטבית, אמר לוואלה! כסף, כי "ההשקעות הזרות הישירות בלטביה היוו כ-58% מהתל"ג בשנת 2022 והסתכמו בכ-22.6 מיליארד אירו.
במהלך תקופת שלטון ברית המועצות החלה לטביה לפעול במספר דיסציפלינות ייחודיות שבהן פיתחנו מומחיות וייחודיות שלא קיימות באותו אופן במדינות אחרות באירופה, בעיקר בתחומי החומרה השונים, כדוגמת תעשיית הסיבים האופטיים, סמיקונדקטור, שבבים, ביו-כימיה, ביו-טק ואף חלל.
לטביה מרושתת בתשתית רחבה לתמיכה מלאה בתעשיית ההייטק, הן הבוגרת והן הצעירה, ומאפשרת לחברות גדולות וקטנות כאחד לבחון ולייצר את מוצריהן אצלנו, שמראש כבר יותאמו לרגולציה והשווקים האירופאים ובאופן בטוח. מקור עיקרה של התשתית הוא באוניברסיטאות ומכוני המחקר, שנוסדו עוד טרום מלחמת העולם השנייה, ומהווים כר פורה למחקר ופיתוח בתחומי המיקרו-אלקטרוניקה, כימיה אורגנית, פיתוח וניסוי תרופות, כימיה של העץ וחקלאות, ועוד.
בנוסף, למוסדות הלטביים יש גישה למימון אירופאי וכח אדם מיומן המתמחה בפיתוח מוצרים תומכי טכנולוגיה, והכל נעשה בתוך השדה הרגולטורי של האיחוד האירופאי, ובקירבה לשווקי צריכה גדולים ברמה בינלאומית כמו מדינות סקנדינביה, גרמניה ומערב אירופה, ומזרח אירופה.
הידע שנאסף בלטביה לגבי הנדרש בהיבטי החדשנות מחד לצד ההכרות עם התשתיות המקומיות התומכות בחדשנות הובילו את המדינה למתן הטבות המס שהמדינה מציעה מתוך רצון לגדל אקו-סיסטם של חברות שיצמחו בלטביה. המטרה שלנו היא לאפשר את המצע עליו הם יצמחו, יחד עם הכלכלה המקומית".
במרחק שתי שיחות
אירינה רובינצ'יק, הנספחת הכלכלית ונציגה של רשות ההשקעות והחדשנות הלטבית בישראל, שעלתה ארצה לפני כ-5 שנים, התיישבה בזיכרון יעקב עם בעלה וילדיה, ומלווה את הישראלים בכנס החדשנות הלטבי, הוסיפה:
"בתחרות הקיימת כיום על יזמי החדשנות מדינות שונות מעניקות הטבות שונות. גם הישראלים בוחנים את הכדאיות העסקית והכלכלית ואחת ההטבות שיתאפשר להם לקבל בלטביה בתנאים מסוימים, לדוגמא, היא קבלת פטור מלא ממס על האקזיט שיחוו מחברות שהקימו ופעלו בלטביה למעלה מ-3 שנים. הטבה אחרת מתייחסת למס שישלמו על העובדים המקומיים שישכרו, שהמדינה תספוג את חלקו או כולו, בהתאם למשרה והיקפה.
לטביה היא גם מדינה קטנה, שפועלת באופן נטול ביורוקרטיה ביחס למדינות אירופה האחרות, והבדיחה היא שניתן להגיע עד ראש הממשלה ב-2 טלפונים בלבד. המדינה רוצה ומקדמת יזמים ואפילו בנושא הרילוקיישין, שעולה לא פעם בישראל בעיקר בכל הקשור לנוחות מעבר המשפחות, יצרנו מעטפת מלאה להטמעה מהירה ככל שניתן, הן של העוברים ומשפחותיהם והן של חברות ההזנק המוקמות".
משלים את התחובנות על החדשנות הלטבית, רנט לוקומט, שותף בקרנות ההון סיכון Faculty Venture ו-Raw Ventures, המשקיעות גם בחברות הזנק ישראליות בשלבי הסיד והפרי-סיד (3 חברות ישראליות עד כה) ואשר גם אקטיבי בהנהלה של הקהילה היהודית בריגה, שמוסיף:
"יש פניות מצד יזמי הייטק ישראלים שמספרים שבשל הרפורמה המשפטית הם בוחנים כיום לאן להעביר את פעילותם, ומוצאים את חינה של לטביה הן כמדינה עם כל הנוחות האירופאית והן במסגרת האקו-סיסטם שהראשונה מציעה.
עם זאת יש לציין, כי אנו נשמח לקבל בזרועות פתוחות כל יזם שמביא עימו חדשנות, בין אם בשל הרפורמה ובין אם בשל חיבורם לנוף הלטבי או לנוחות המחיה בה. נכון שיש מדינות אירופאיות נוספות שמחזרות אחר יזמי הטק הישראליים, אך בניגוד לאותן ביורקרטיות, בלטביה יכולה חברת ההזנק החדשה להתחיל לעבוד תוך זמן קצר מאוד והטבות המס הניתנות משמעותיות.
המעטפת שהמדינה נותנת לטובת הרילוקיישין אינה רק סיסמה, ומחברת לכל הנדרש, כולל תשתית חינוך ואחרת. בלטביה ישנם, לדוגמא, בתי ספר קהילתיים יהודיים וחיי קהילה פוריים".