וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבינה המלאכותית כובשת גם את האוניברסיטה

אילנה שטוטלנד

עודכן לאחרונה: 7.10.2023 / 7:26

הבינה המלאכותית משנה כמעט כל תחום בחיינו, אבל בעוד לנו ייקח זמן להפנים את המהפכה, מוסדות אקדמיים שלא ישלבו אותה בתכנית הלימודים כבר השנה, פשוט יישארו מאחור. יצאנו לבדוק באילו מהאוניברסיטאות כבר מצמצמים פערים

אוניברסיטת תל אביב. אוניברסיטת תל אביב,
אוניברסיטת תל אביב. הדשא עודנו טבעי, אבל הבינה (לפחות בחלקה) מלאכותית.../אוניברסיטת תל אביב

"יש משפט לפיו בינה מלאכותית לא תחליף בני אדם, אלא בני אדם שלא יודעים לעבוד עם בינה מלאכותית יוחלפו בכאלה שכן יודעים. אנחנו גם רואים שארגונים שמטמיעים בינה מלאכותית הרבה יותר יעילים מארגונים שלא עושים זאת.

לכן, אם לא נכין את הסטודנטים לכך, הם יצאו לעולם העבודה בלי הכלים ההכרחיים שהמהפכה המתרחשת אל מול עינינו נותנת להם", כך אומר אליאהב עמרם, מנכ"ל חברת Startch העוסקת בהטמעת חדשנות בארגונים בשילוב כלים של בינה מלאכותית, שיעביר באוניברסיטת חיפה את הקורס החדש "שימושי סביבות AI בעולם העבודה החדש".

מטרת הקורס היא שהסטודנטים יכירו את כלי הבינה המלאכותית המשמעותיים בפיתוח יזמות, וכמו כן ישתמשו בעתיד בכלים האלה בעולם העבודה, בין אם יעסקו במקצוע כזה או אחר.

בעוד מעט יותר משבוע, ב-15 באוקטובר, תיפתח שנת הלימודים האקדמית, כאשר המגמה הבולטת היא שילוב שימוש בבינה מלאכותית בקורסים רבים. "הקורס שאעביר הוא סמסטריאלי, תחת מעבדות החדשנות באוניברסיטת חיפה, הכולל 13 מפגשים ושפתוח לכל הסטודנטים, לכל התארים", אומר עמרם. "זה נכון לכל פקולטה, זה נכון לכל מקצוע, אם זה החל ממוזיקה שבינה מלאכותית יודעת לעשות ועד לניתוחים כלכליים וכתיבת קוד. זה נכנס בכל אספק בעולם העבודה וגם בחיים האישיים של כולנו".

אליאהב עמירם, אוניברסיטת חיפה. ניר סלקמן,
אליאהב עמרם, מנכ"ל חברת Startch העוסקת בהטמעת חדשנות בארגונים בשילוב כלים של בינה מלאכותית/ניר סלקמן

מעבר לתואר עצמו

לעמרם אין ספק שמוסדות אקדמיים חייבים להכין את הסטודנטים שלהם לעולם שבחוץ, שהבינה המלאכותית כאמור הפכה חלק בלתי נפרד ממנו. "כבר היום יש דרישות בעולם התעסוקה, כמעט בכל תפקיד, לידע ועבודה עם כלי בינה מלאכותית", הוא אומר. "זה לא משנה באיזה מקצוע - מתכנת או איש שיווק - עובדים צריכים לדעת להשתמש בכלים האלה.

מעבר לתואר שמקבלים באוניברסיטה, העובדה שיש לך ידע בבינה מלאכותית מקנה חד-משמעית יתרון בקבלה לעבודה. סטודנטים שלא יהיה להם יתרון זה, מקומות עבודה יעדיפו אחרים על פניהם".

כלי הבינה המלאכותית דורש גם מהמרצים, לפחות בבדיקת עבודות, לשנות גישה?
"אנחנו כמרצים צריכים להיות הרבה יותר יצירתיים והרבה יותר דינאמיים. נצטרך יותר לבחון את השלב הבא, כלומר איך סטודנט יכול להשתמש בידע שצבר ולהפיק ממנו תועלת.

אנחנו לא יכולים יותר לתת עבודה ולהגיד שרק על סמך העבודה עצמה ניתן ציון, אלא באמת לראות שהידע הופנם, לוודא בלייב שהסטודנט יציג את נושא העבודה, ידע לדבר על הנושא, להסביר אותו וגם לחשוב באופן ביקורתי על העבודה שלו.

נצטרך לשאול את הסטודנטים שאלות מעמיקות על העבודות שלהם כדי לוודא שהידע הופנם ולא רק מה שנקרא 'העתק-הדבק'. 'תגיש עבודה וקבל ציון' זה כבר פאסה. עכשיו זה לבדוק הפנמה, לבדוק עבודה בצוות, לבדוק הצגת הנושא בצורה משכנעת".

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה
פרופ' ענת רטנובסקי. דוד פרתי,
פרופ' ענת רטנובסקי, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב/דוד פרתי

הכנה לעבודה

"גם קודם היו שימושים בבינה מלאכותית, אבל לתודעה של כולנו היא פרצה בחצי השנה האחרונה, כולל שיפורים בתוכנות עצמן שמאוד השתפרו", אומרת פרופ' ענת רטנובסקי, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

"הסטודנטים הבוגרים שלנו ייתקלו בכך גם כשיצאו לעולם העבודה. לכן מי שיהיו לו את הכלים להשתמש ולהיעזר בבינה מלאכותית, יוכל להתקדם טוב גם במקומות העבודה. בינה מלאכותית יכולה לאפשר לנו להספיק לעשות יותר דברים ולעבוד בצורה יעילה יותר".

לדברי רטנובסקי, שימוש בבינה מלאכותית יעשה השנה באפקה בקורסים רבים. "כל קורסי עיבוד אותות, תמונות, מערכות מידע, מדעי המחשב, ראיה ממוחשבת משלבים היום בינה מלאכותית", היא אומרת. "גם המרצים בעצמם מעודדים זאת ומאפשרים את השימוש בבינה מלאכותית תוך חשיבה ביקורתית במה שאתה משתמש.

סטודנט צריך להפעיל כישורים של חשיבה ביקורתית כדי להבין את התוצאות של הבינה המלאכותית ולדעת גם לשאול אותה את השאלות הנכונות כדי להגיע למה שהוא צריך. יש לנו קורסים מסוימים שבהם מרצים גם ילמדו את הסטודנטים שימוש נכון בצ'אט GPT, שזה מאוד חשוב. סטודנטים תמיד מחפשים טכנולוגיות שיכולות לעזור להם, ולכן התפקיד שלנו להכווין אותם כדי שישתמשו נכון בכלים הללו".

בינה מלאכותית מהווה אתגר גם למרצים.
"הייחוד אצלנו הוא שאנחנו מהנדסים ואנחנו כל הזמן צריכים ללימוד ולהתעדכן, אז מן הסתם גם בשיטות של בינה מלאכותית. זה עוזר לנו מן הסתם, גם בהוראה. אנחנו עכשיו נכנסים יותר לחשיבה איך משתמשים בזה גם ככלי הוראה, איך נעזרים בכך כדי להנחיל מיומנויות. אנחנו צריכים לדעת גם לחפש את השימוש האתי בכלים האלה. כלומר מה קורה למשל במקרה וסטודנט מעתיק לגמרי את העבודה".

מה שבהחלט יכול לקרות.
"אנחנו לא מצפים שיעתיק לגמרי את העבודה, אלא שיציין שהשתמש בכלי, איך השתמש, אבל גם לגבי זה אנחנו כל הזמן בתהליכי חשיבה. רוב הסטודנטים הם בדרך כלל ישרים, בטח אם אתה אומר להם את הכללים מראש. אבל לנו כמרצים יש גם את היכולות שלנו לזהות עבודות שהועתקו מהבינה המלאכותית".

פרופ' ג'ני ברונשטיין, ראש המחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. דוברות אוניברסיטת בר אילן,
פרופ' ג'ני ברונשטיין, ראש המחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן/דוברות אוניברסיטת בר אילן

גם באוניברסיטת בר אילן יתקיימו בשנת הלימודים הקרובה עשרות קורסים במחלקות השונות המשלבים בינה מלאכותית.

למשל המחלקה למדעי המחשב מציעה קורסים מגוונים בנושא כמו "מבוא לבינה מלאכותית" ו"למידת מכונה"; בפקולטה למדעי החיים נפתחים קורסים חדשים ביניהם "למידת מכונה במידע רפואי" ו- "יישומי AI מותאמת אישית"; המחלקה למדעי המדינה מציעה קורס חדש לתואר שני על לוחמת תודעה וביטחון, השפעות ה-AI, מאמצי התודעה והלוחמה הפסיכולוגית; במחלקה לניהול ישנו קורס מותאם לעולם העסקים בנושא "הבינה העסקית", והיד עוד נטויה.

"ככל שהבינה המלאכותית תמשיך לעצב את החברה שלנו ולשנות תעשיות, אנשים בעלי יכולת לתקשר ביעילות עם מערכות AI יהיו ביתרון משמעותי", אומרת פרופ' ג'ני ברונשטיין, ראש המחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן. "הבינה המלאכותית הופכת להיות כלי מרכזי בכל תפקידי העתיד.

בכל מקצוע, בכל עבודה, הולך להיות איזשהו רכיב של בינה מלאכותית. במחלקה שלי למשל יש שתי תכניות לתואר שני: אחת מהן מכשירה לאחד התפקידים המרכזיים בתחום הבינה המלאכותית, דאטה אנליסטים, שבה אנשים ללא רקע קודם מקבלים הכשרה ב- Machine Learning ותכנות פייתון.

בתכנית אחרת לתואר שני, "מדע המידע" (ניהול מידע וידע), אנו מכשירים אנשים שלא רוצים לעבוד בתחום התכנות להיות משתמשים מתקדמים בפלטפורמות AI.

למשל יש לנו קורס חדש על כתיבת פרומפטים, זאת אומרת איך לנסח נכון את השאלות לכל פלטפורמות AI כדי לקבל תשובות מיטביות; וגם קורס חדש 'ויזואליזציה של נתונים', שגם בו משתמשים בפלטפורמות של בינה מלאכותית.

התכנית "מדע המידע" קיימת כבר הרבה שנים, אבל אנחנו מפתחים כל הזמן את תכנית הלימודים כדי להתקדם עם האתגרים הטכנולוגיים החדשים ולהכשיר את הסטודנטים לעולם המידע המתפתח, שהבינה המלאכותית כבר חלק ממנו. אנו גם רואים התעניינות מצד הסטודנטים בנושא הזה".

ברונשטיין מודה כי סוגיית בדיקת עבודות סטודנטים בעידן הבינה המלאכותית זו באמת דילמה, "והאוניברסיטה מתמודדת איתה בכך שאנו לא מכחישים את קיום הפלטפורמות האלה, משלבים אותן בתכניות הלימודים וגם כחלק מהעבודה שלנו", היא אומרת. "אנחנו פתוחים, מקיימים דיאלוג עם הסטודנטים באופן פתוח והוגן ומתמודדים עם הסוגיה הזאת. זה עדיין משהו חדש, אנחנו בתהליכי חשיבה לגבי הנושא".

רינת קינן. עדי אורני,
רינת קינן, מרצה ויזמית לאפיון טכנולוגי/עדי אורני

תדמית האמן

הבינה המלאכותית נכנסת, כאמור, לכל תחום. ב"רימון - בית ספר למוזיקה", שבו ניתן לשלב במסלולי הלימוד גם לימודים לתואר אקדמי תוך שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, תיפתח בשנת הלימודים הקרובה תכנית לימודית שתכלול שני קורסים מעשיים בנושאי הטמעת בינה מלאכותית והפקת תוצריה בעולמות המוזיקה.

התכנית נועדה לסייע לכשרונות מוזיקליים להעצים את כישוריהם באמצעות הענקת כלי בינה מלאכותית שיבואו לידי ביטוי ביצירתם, כמו גם במטרה להעניק להם ידע ולשכלל את יכולותיהם בתחומים של הפקה, מיתוג עצמי ושיווק - מה שירחיב את סך הכישורים שנדרשים כיום להצלחה בתעשיית המוזיקה וליצירת מקור הכנסה בקריירה העתידית שלהם.

"כלי הבינה המלאכותית יסייעו לסטודנטים לצאת הרחק מגבולות הגזרה המקובלים כיום בעולם המוזיקה, להתנסות ברעיונות ייחודיים ולהיעזר בטכנולוגיה להפקת חדשנות מוזיקלית", אומרת רינת קינן, מרצה ויזמית לאפיון טכנולוגי שתעביר את התכנית.

"הדגש הוא שהלימודים ייצאו משלב התיאוריה היישר לפרקטיקה, כשהשאיפה היא ליצור בין היתר כיוונים ורעיונות למוצרים המשלבים טכנולוגיה ומוזיקה, שיישאו פרי עתידי ויעניינו קרנות השקעות בעולמות ההייטק והמיוזיקטק. יש ברימון תמהיל נרחב ומגוון מאוד של כשרונות בקרב תלמידים ובוגרים. את זה הבינה המלאכותית לא תחליף, אבל בהחלט יכולה לסייע להם במגוון היבטים ולא רק המוזיקליים".

כמו מה למשל?
"בזכות הבינה המלאכותית הם יוכלו לגבש לעצמם ביתר קלות תדמית כאמן, ליצור תיק עבודות דיגיטלי ותיק עיתונות אלקטרוני, לעצב עטיפת אלבום או וידאו ארט, להיעזר במחקרים ואתנולוגיות כהשראה, לפלח קהלי יעד, לכתוב תוכן וכדומה.

חשוב לזכור שלא מספיק כישרון, ידע ומקצועיות כדי להצליח להתפרנס בתעשיית המוזיקה. המוזיקאים והיוצרים של היום חייבים לקבל סט כלים נרחב יותר שגם יסייע להם לצאת מגבולות המדינה ולא רק באמצעות ספוטיפיי, לפנות לקהל בינלאומי ולא רק למקומי, לבנות תדמית מתמשכת ופורטפוליו ועוד. זה גם מה שאנחנו מנסים לתת להם באמצעות הבינה המלאכותית".

דרור משעני. ינאי יחיאל,
דרור משעני, סופר ומרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב/ינאי יחיאל

בין מלאכותי לקלאסי

"באחד השיעורים במסגרת הקורס 'תעלומת הבלש' שבו אנו לומדים בין היתר את סיפור 'המכתב הגנוב' מאת אדגר אלן פו, התלמידים נחשפים לניסוי שערכנו אני ותלמיד שלי לשעבר, שחר קמיניץ, שבו הצענו לצ'אט GPT לתת פרשנות ספרותית חדשה לסיפור הקצר הזה, שהוא אחד הסיפורים הנקראים ביותר בתולדות הספרות", אומר דרור משעני, סופר ומרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

"הפרשנות של צ'אט GPT הפתיעה אותנו. מה שעלה מתוך הניסוי הזה הוא שאפשר להשתמש בבינה מלאכותית כמקור לפרשנויות ספרותיות חדשות שבעבר עוד לא הוצעו על ידי קוראים, מבקרים וחוקרי ספרות. זה בעצם מאפשר עוד דרך לחשוב על מה זה פרשנות ומה זה פרשנות ספרותית, ועד כמה פרשנות זה דבר שמוגבל על ידי התקופה, דהיינו מה שהתקופה מאפשרת לנו לחשוב.

צ'אט GPT יכול בעצם להציע לנו פרשנויות שלא מוגבלות על ידי זמן או תקופה ובמובן הזה להרחיב מאוד את מנעד הפרשנות שלנו. עכשיו אפשר לשאול את הבינה המלאכותית איזו פרשנות היא מציעה ליצירה ספרותית קלאסית שכבר נכתבו לה אין ספור פרשנויות. יכול להיות שזו תהיה פרשנות מופרכת, או משעממת, אבל ייתכן שהיא תציע לנו 'גרעיני פרשנות', ככה קראנו לזה, שמתוכם אנו בעצמנו נוכל לפתח אותם ולהצמיח מכך פרשנויות מעניינות. בינה מלאכותית יכולה לפתוח לנו אופקים חדשים לקריאה ספרותית, לקריאה פרשנית".

משעני מודע לכך שייתכן וייאלץ בסופו של דבר לבדוק גם עבודות שעשתה בינה מלאכותית. "אולי גם אתן לבינה המלאכותית לבדוק את העבודות", הוא צוחק ומבהיר ש"זה דבר שאנחנו כולנו רק מתחילים להכיר אותו, גם באקדמיה וגם מחוצה לה. בכל אופן, לבדוק עבודות שנעשו על ידי בינה מלאכותית זה אומר לבדוק את האופן שבו סטודנט הפעיל אותה. אם למשל סטודנט הפעיל או נעזר בצ'אט GPT באופן מעניין, אז גם בזה יש יתרון מסוים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully