הציבור הישראלי חידש את התעשרותו היחסית ברבע השני של השנה שהסתיים ביוני, לאחר שנכסיו הפיננסיים ירדו קודם לכן מתחילת שנת 2022. היקף הנכסים הכספיים של הציבור הגיע בסוף יוני ל-5.002 טריליון שקל, לאחר שעמד על 4.87 טריליון שקל בסוף מרס השנה ו-4.847 טריליון שקל בסוף יוני 2022.
שימו לב, סכום זה עדיין נמוך מהשיא של 5.056 טריליון שקל בדצמבר 2021. מה שחשוב הוא לראות את הנתון במונחי תוצר מקומי גולמי, שהוא הנתון הרלוונטי לאבחנת העושר: ההון של הציבור בישראל היה בסוף יוני 273.3% מהתוצר לאחר שעמד על 270.6% מהתוצר בסוף הרבע הראשון של השנה. שיפור, אבל עדיין ברמה נמוכה לעומת השיא של 319.6% מהתוצר בסוף 2021.
העושר ממשיך לברוח בין הידיים גם בימים אלה: הירידות בשערי המניות בישראל, הירידות של שערי המניות בחו"ל בחודש ספטמבר (הידוע לשמצה כחודש גרוע), התמשכות הירידות בשערי האג"ח בארץ, התמשכות הירידה בשערי האג"ח בעולם גם בשבועות האחרונים, פיחות השקל שאין לו לפי שעה מזור - כולם הסבו (ומסבים) הפסדים כבדים לתיק הנכסים של הציבור.
לאחר כשני עשורים של עלייה בעושר הישראלי, תחושת העושר של הישראלים בירידה: ירידה בהיקף הנכסים (הכספיים וההוניים) בכסף, בקרב הציבור, מעצימה את תחושת הירידה בעושר ובביטחון העצמי הכספי-הוני של הישראלים.
אם לא די בזה, ישנה גם ירידה בשווי נכסי הנדל"ן של הציבור, כלומר מחירי הדירות והבתים. נזכיר כי בישראל כ-2.9 מיליון דירות ובתים עם מחיר ממוצע של 1.97 מיליון לדירה/בית. כלומר שווי הדירות והבתים בכל ישראל הוא כ-5.71 טרילין שקל. ירידת ערך של 1.28% בשווי הדירות והבתים בחצי שנה האחרונה, מתורגמת לירידה של 73.3 מיליארד שקל בערך הבתים והדירות בחצי שנה האחרונה המדווחת.
משלמים בהשתלמות
בכדי לשרוד את התלאות שהעבירו אותנו הממשלות האחרונות שאינן מייצבות המשק בעיקר בתחום האינפלציוני (להגנתן, בכל זאת: כמו מרבית העולם מאז סגרי הקורונה) ובכדי לשרוד בעולם הפיננסי והכלכלי הלא יציב, ישנן שתי אפשרויות העומדות בפני משקי הבית בישראל: האחת - לשלם פחות בגין הלוואות של משקי הבית, בעיקר נטל המשכנתאות על הלוואות ממערכת הבנקאית עלה. והשנייה - להשיא תשואה של הנכסים בידי הציבור.
בתחילת התהליך האינפלציוני, שהגביר את ההוצאה המשפחתית למשכנתאות, הציבור עשה בחוכמה והפחית את החזקתיו, כלומר נכסיו, בקרנות השתלמות מ-321.5 מיליארד שקל בסוף 2021 לשפל של 299.5 מיליארד שקל ביוני 2022, הפחתה של 22 מיליארד שקל.
מאז, בגלל התעסוקה המלאה והעליה במספר המועסקים במשק בכ-146,000, חזר היקף הנכסים של הציבור בקרנות ההשתלמות (בסוף יוני) ל-324.7 מיליארד שקל. השימוש החכם לשם תשלום משכנתאות או פדיון משכנתאות באמצעות מימוש קרנות השתלמות הוא כזה מהסיבה הפשוטה שעלות המשכנתא, בייחוד במסלול הפריים שנסק, נוגסת ביכולת הניהול הכספי של משק בית הרבה יותר מהרווחים הצפויים בקרנות ההשתלמות.
לכן זהו צעד נבון, שטוב אם היו עוד ישראלים עושים (כמובן מבלי לעשות שימוש בקרן השתלמות שטרם הגיעה לפרקה, הכוונה לקרנות שהמשיכה מהן פטורה ממס).
חלקו של הציבור, הנבון, עשה גם שימוש בקופות גמל ופיצוים, שהיקף הנכסים שלהן ירד מהשיא של 367.1 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2021 ל-339 מיליארד שקל בסוף מרץ 2022, ירידה של כ-28 מיליארד שקל. מאז שב ועלה היקף הנכסים בקופות גמל ופיצויים בסוף יוני ל-361.5 מיליארד שקל, עדיין לא הגיע לשיא האמור.
הציבור עשה שימוש גם בנכסיו אצל חברות הביטוח, הפחית את נכסיו אצלן מהשיא של 586.5 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2021 לשפל של 553.7 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2022, ירידה של כ-33 מיליארד שקל, מאז היקף נכסיו באפיק זה עלה ל-577.6 מיליארד שקל.
ככל הנראה שהיה שימוש גם בקרנות הפנסיה הוותיקות שהיקף נכסיהם ירד מהשיא של 481 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2021, לשפל של 419.24 מיליארד שקל בסוף מרץ השנה - עם עליה קלה ל-424.3 מיליארד שקל בסוף יוני השנה. נזכיר כי בקרנות הוותיקות אין הפקדות לחוסכים צעירים ולמעשה אפיק זה נסגר להפקדות של עמיתים חדשים משנת 1995 ואילך. כך שהתמותה (חוץ ממשיכות לא כדאיות) כנראה עושה את שלה.
תשואה עלובה בבנקים
עכשיו נעבור מהפחתת עול ההלוואות אל ניהול הנכסים: מצבו של הציבור שאינו מתוחכם נהיה קשה יותר השנה מפני שהוא אינו יודע לנהל נכסיו. כך לדוגמא ברבע השני של השנה 40% מהתיק של נכסיו הכספיים של הציבור היה במזומן ופקדונות, היקף לא יאומן של 1.98 טריליון שקל, סכום אדיר זה, הניב תשואה רבעונית, ברבע השני של השנה, של 11.5 מיליארד שקל, רק 0.6%.
כל הרעשים במדיה נגד עושק הבנקים של הציבור הרחב, הלא מתוחכם, הניבו בוסר. עינכם הרואות: תשואה עלובה, מבישה. הנושא כבר ירד מסדר היום וקופץ לכותרות רק כאשר מדווחים על עשרות מיליארדי שקלים ברווחי הבנקים.
באג"ח ממשלתי המצב עוד יותר גרוע. בעבר זה היה נכס בטוח בארץ ובעולם, אך לא עוד. הממשלות האחרונות, כמו בשאר העולם, אינן מצליחות לשלוט באינפלציה, לכן הריבית עולה, התשואות של האג"ח עולות, כלומר - מחיר האג"ח הממשלתי יורד. למעשה מחירי האג"ח ממשיכים לרדת גם בימים אלה, כלומר גם ברבע השלישי של 2023.
באג"ח ממשלתי ומק"מ הייתה יתרה בסוף הרבע השני של השנה של 911 מיליארד שקל, 18% מתיק הנכסים הכספיים של הציבור בסוף יוני השנה. הרווח במסלול זה עלוב, רק 0.6 מיליארד שקל ברבע השני של השנה תשואה של 0.1%! בכל העולם מפסידים בעת הזו סכומי עתק באפיק האג"ח הממשלתי, בגלל עליית התשואות ובעיקר מפני שהפד האמריקאי ממשיך להעלות את הריבית.
עיקר ההפסד הוא באג"ח לטווח הארוך, שם מנוף ההפסד גבוה יותר. כך למשל, תעודת סל של אג"ח אמריקאי לתקופה של למעלה מ-20 שנה, ירדה בשנה האחרונה ב-10.4%. אג"ח שקלי לא צמוד עם תקופת פדיון מעל עשר שנים ירד בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-7%.
חכמים בחו"ל
הציבור המתוחכם יותר מחזיק במניות סחירות בישראל: 666 מיליון שקל, המהווים 13% מתיק הנכסים של הציבור בסוף יוני, הניבו ברבע השני של השנה 43.6 מיליארד שקל, כלומר - תשואה של 7% בתוך שלושה חודשים, הרחק הרחק מאג"ח הממשלתי המדמם.
תיק ההשקעה של הציבור בחו"ל בהיקף של 785 מיליארד שקל, המהווים 16% מתיק הנכסים שלו, הניב 58.5 מיליארד שקל ברבע השני של השנה, שהם תשואה נאה של 8.1%. נזכיר כי אפיק זה נהנה גם מעליית ערכו של המט"ח שהמשיכה גם ברבע השלישי של השנה.
מטבע הדברים אין לנו נתונים לגבי הרבע השלישי של השנה שבו התחזק הדולר ב-3% מול השקל, ייתכן כי הציבור נהר לאפיק מובנה-דולרי זה גם ברבע השלישי של השנה, בראותו כיצד הדולר "בורח" לו. בשנה האחרונה שקדמה לסוף ספטמבר 2023, עלה ערכו של הדולר מול השקל ונסק ב-7%. המדד העולמי של המניות, MSCI WORLD INDEX מציג תשואה דולרית של 16.5% בשמונת החודשים הראשונים של השנה, הרחק מעל הביצועים של מנהלי התיקים עבור הציבור בישראל.
אג"ח חברות (עם סיכון גבוה יותר מאשר האג"ח הממשלתי המאכזב), מהוות 8% מתיק הנכסים של הציבור. שם נמדדה תשואה של 11.2 מיליארד שקל ברבע השני של השנה, תשואה של 3%, שהיא עדיין גבוה מהמזומן והפקדונות בבנקים, עם (כאמור) 0.6%. נכסים אחרים מהווים 6% מהתיק, 283 מיליארד שקל, הניבו תנובה של 7.3 מיליארד שקל, כלומר החזר תשואה של 2.7% ברבע השני של השנה, כך עפ"י נתוני בנק ישראל.
נציין כי יתרת הנכסים המנוהלים של הציבור על ידי הגופים המוסדיים עלתה ברבע השני של השנה ב-94 מיליארד שקל, עליה של 4%, והתייצבה בסוף הרבע השני של השנה על 2.42 טריליון שקל, שהם 48% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור. ברבע השני של השנה המוסדיים "ברחו" מישראל והעלו את החשיפה לחו"ל בעוד 1.6%, ל-41.9% מכלל הנכסים המנוהלים.
עיקר העלייה בהיקף של 14.2 מיליארד דולר, נבעה מעלייה בערכן של המניות בחו"ל, בכ-4.8 מיליארד דולר ועוד מחשיפה לחוזים ואופציות על מדדי המניות והדולר (כ-3.1 מיליארד דולר), עליה של החשיפה לאג"ח בדולר בעוד 2.3 מיליארד דולר ועוד 2.1 מיליארד דולר בהשקעה בקרנות בחו"ל.
כלל החשיפה של המוסדיים למט"ח עלה ב-1.1% נקודות בלבד לרמה של כ-19.9%. חלק מהעלייה בחשיפה נבע מהעימות בין הממשלה והכנסת להפגנות הרחוב ובינה לבין המשפט העליון, כך אפשר להניח. השאלה היא אם תגיע רגיעה, האם המוסדיים ידעו לשנות כיוון בנושאי המט"ח והאג"ח ולהשיא תשואה כתוצאה משינוי כיוון המטולטלת (אם תגיע בכלל)? כי בסופו של דבר לישראל יש עודף בחשבון השוטף של 3.7% מהתוצר, מה שדווקא אמור להביא לייסוף השקל.
ימים יגידו את אשר יהיה. בינתיים מה שבטוח הוא שפיקדונות בבנקים ויתרת זכות בעו"ש מניבים אך תשואה דלה.