מלחמה היא תמיד בשורה רעה, אבל כשהיא נפתחת במפתיע, כשהכלכלה הישראלית נמצאת בנקודת חולשה משמעותית, השפעתה יכולה לדרדר את המצב עוד יותר. עם אינפלציה של 4.1%, ריבית של 6.75%, דולר שמתקרב בצעדי ענק ל- 4 שקלים, ירידה משמעותית בהכנסות ממיסים - בעקבות המשבר העולמי וחקיקת הרפורמה המשפטית, נתוני הפתיחה שלנו גרועים.
שלא לדבר על הפרסום של דו"חות דירוגי האשראי של מודי'ס, בסוף אוקטובר, ו- P&S (כחודש מאוחר יותר), שניהם - לא רק שכתבו אזהרות על ההשלכות של קידום הרפורמה על הורדת דירוג האשראי של ישראל (מה שזכה מטבע הדברים להבלטה) אלא גם התייחסו לכך שסכנה ביטחונית אורבת תדיר למדינת ישראל.
באוצר מרגיעים שהם ערוכים תקציבית לכל תרחיש (משפט שעד עתה שמענו בעיקר משר הביטחון ומהרמטכ"ל, אבל כמה נלעג הוא נשמע היום), גם אם כשמדובר בעלות של מיליארדי שקלים לניהול השוטף של המלחמה - אבל זה עוד לפני שדיברנו בכלל על תוספות לתקציב הביטחון.
הפעם, ככל הנראה, לא יהיה מדובר במבצע מוגבל יחסית, כמו "עלות השחר", שבו עלות כל יום לחימה נאמדה בכ- 200 מיליון שקלים, אלא במערכה ארוכה ויקרה הרבה יותר. החשש כרגע הוא מהיחלשות נוספת של השקל, שעלולה להכביד עוד על משקי הבית, תרחיק משקיעים ותשפיע על פרמיית הסיכון בישראל לרעה.
זאת ועוד, כי לא רק פצצות, פגזים ושעות טיסה גובים את מחירם, אלא גם תשלום דמי מילואים - ומדובר על היקף גיוס עצום שעלותו גבוהה. ומה על הפיצוי על הנזק לרכוש, עוד הוצאה מאוד משמעותית?
בהקשר הזה כדאי להזכיר שהממשלה לקחה מקרן הפיצויים 2 מיליארד שקלים לצורך כיסוי ההבטחות הקואליציוניות, כך שגם כאן, הקופה התרוקנה. לכל זה צריך להוסיף את אובדן ימי העבודה וההאטה בפעילות הכלכלית.
ברשות המיסים מסבירים, שהעובדה שהוכרזה מלחמה, גם אם בחצי פה, מה שאמור להבדיל אותה הכרזה על "מבצע צבאי", לא הופכת את הפיצוי לנזקים לאוטומטי. נדרשת חקיקה מיוחדת לפיצוי ישובים שאינם נחשבים ליישובי ספר, מה שעלול להתגלגל לדחייה בתשלומי הפיצויים לנפגעים (שיכולה לארוך חודשים רבים).
רק נזכיר שחלק קטן מנפגעי "עלות השחר", שנפתח באוגוסט 2022, עדיין לא קיבלו את מלוא הפיצוי שמגיע להם.
בינתיים נמנעה הכרזה רשמית על מצב מלחמה - (שלפחות כרגע הוכרזה רק בדברי ראש הממשלה, אבל לא כמצב משקי רשמי על ידי הגורמים המוסמכים). מה זה אומר? שאם לא תוכרז כזאת באופן רשמי, השגת הפיצויים על ידי מי שזכאים להם תהיה קשה וממושכת הרבה יותר.
זאת ועוד: נוכח מספר הפצועים, הגיעו רבים מבתי החולים אל סף קריסה. הם האחרונים שאפשר להאשים במצבם, שכן הממשלה מייבשת אותם מזה זמן רב. מה יקרה אם תיפתח חזית גם בצפון? מה יקרה אם חלילה יפגוש גל פצועים מהמלחמה זינוק של מגפת השפעת העונתית או גל של תחלואה בקורונה?
אז מאיפה הכסף? לא ברור, אבל מה שבטוח, שהרזרבות הולכות ונגמרות. לפני סוכות פרסמנו ב"וואלה", שהרזרבה של האוצר לסבסוד הבלו על הדלק נגמרה, וכדי שמחיר הדלק לא יזנק, נאלץ שר האוצר לממן אותו ממקור לא ידוע. גם העברת כמעט מיליארד וחצי שקלים למגזר החרדי לא היטיבו את המצב, כך שהאופציות שעומדות בפני הממשלה הן העמקת הגירעון, או קיצוץ רוחבי במשרדים, שיתבצע תוך זמן קצר, אם אכן יוחלט על כך.
אתמול (שבת ושמחת תורה) רוב העסקים היו סגורים. חלקם בגלל החג וחלקם בגלל ההבנה שהמצב מתוח והלקוחות יישארו בבית. באופן חריג, אפילו חלק מסניפי סופרפארם וחנויות כמו AM:PM, שפתוחות בדרך כלל בשבתות ובחגים, היו סגורות.
בישובים קרוב לקו התפר, ובמקומות שבהם מועסקים עובדים ערבים או פלסטינאים, החליטו מעסיקים שנחשפים לפרסומים ברשתות החברתיות, שקוראים לבוא חשבון עם הערבים, להודיע לעובדים שלהם לא להגיע לעבודה מחשש לפגיעה בהם.
בהמשך לכך, יתכן מחסור נקודתי, עד יעבור זעם, בתוצרת חקלאית מהדרום. ולא רק בפירות וירקות, אלא גם בעופות למשל: "עוף עוז" שבדרום היא אחת המשחטות הגדולות בארץ. בכלל, המשחטות בדרום מספקות כ- 40% מכלל תצרוכת העוף בישראל ולכן אספקת העוף לרשתות השיווק עלולה להיפגע.
ללמדנו ש"ביטחון תזונתי" מילה שכיכבה במאבקי החקלאים נגד הרפורמה, אינה רק טיפוח תוצרת חקלאית ישראלית, אלא איזון בינה לבין יבוא (קורונה למשל פוגעת ביכולת היבוא, מלחמה - בתוצרת המקומית).
את המחדל הצבאי הנוראי שכל אזרחי ישראל נחשפו אליו אתמול, עוד יחקרו. אפשר רק לקוות שהוא מאחורינו ומכאן תפעל מערכת הביטחון לתקן את הרושם העגום שיצר היום הראשון למערכה.
אלא שבעוד זו פועלת לתיקון, יתכן ומתהווה כאן מחדל כלכלי.
תחקיר של מחדל שכזה ספק אם יקרה - ומי שרוקנו את הקופה כדי לקנות את שלמות הקואליציה מזה - ופגעו בהכנסות על ידי קידום חקיקה משפטית מזה, לא יתבעו לתת דין וחשבון על חוסר המוכנות למלחמה הכלכלית. דבר אחד בטוח: חוסר המוכנות למלחמה הוא לא רק נחלתה של מערכת הביטחון, אלא גם של האוצר.