מי שנקלע בימים אלה לאחד ממרכזי הקניות באזור המרכז או באחד מהקניונים, עלול להתבלבל לרגע ולחשוב שמדובר בשבת בבוקר או בעוצר של הצבא הבריטי. הרחובות ריקים, הציבור כמעט ולא קונה, ומרבית החנויות סגורות.
מסעדות מדווחות על צניחה של למעלה מ-50% במחזור העסקים, מוסכים ריקים ממכוניות, היקף הנסיעות בכבישים צנח בכ-40%, תחנות הדלק ריקות, חנויות חשמל ואלקטרוניקה משוועות לקונים, מספרות ומכוני יופי כמעט ואינם פועלים.
אירועי תרבות, הצגות, מופעים - כולם מתבטלים. היקף גיוס חיילי המילואים נאמד ב-350 אלף איש, אנשים שהם בלב כוח הקנייה המרכזי של המשק, והתוצאה היא שאין מי שיקנה. סליחה: עדיין יש הסתערות על מדפי המים המינרליים, הלחם והחלב אבל גם זה ייגמר בשלב מסוים.
על רקע כל אלה גם היקף הפרסום בכלי התקשורת צנח, ואולפני החדשות העיתונאים והאתרים עסוקים כמעט רק במלחמה. התיאור הזה נמסר עוד טרם מלא שבוע למלחמה, כלומר זהו רק הקדימון. לבעלי העסקים מצפה חורף קשה כי הפלישה לעזה עדיין לא החלה.
תקופת ההמתנה מזכירה במשהו את מלחמת ששת הימים והמיתון שהיה לפניו. וכל זאת עוד לפני שהזכרנו את האפשרות לפתיחת חזית בצפון. יש לקוות שהמלחמה תהיה קצרה ככל האפשר אבל זה רק איחול. דבר נוסף שיש לקוות לו הוא שעם סיומה, מניין החללים (העסקיים) לא ימנה עשרות אלפי עסקים קטנים שהסיוע שהגיע אליהם היה מעט מדי ומאוחר מדי.
כדי שזה לא יקרה רשות המיסים, ביטוח לאומי, רשויות הצבא וכל רגולטור אחר חייבים לזנוח את הקוסמטיקה והחשיבה הקונבנציונלית מהעבר. מלחמת עזה החלה בשל טבח זוועות חסר תקדים בתולדות המדינה. יש הסכמה כמעט מקיר לקיר כי התשובה הצבאית חייבת להיות חסרת תקדים. אבל כמו במישור הצבאי, כך גם בהיבט הכלכלי.
בניגוד למבצעי העבר או למגפת הקורונה, הסיוע לעסקים הקטנים ולאזרחים חייב להיעשות באופן מידי. זה אומר העברת מקדמות כספיות לכל בתי עסק או אזרח אחד, שביתו, רכבו או רכושו ניזוק וזאת עוד לפני השומה הסופית.
דחיית המועד להגשת הדוחות, או הקלה במדיניות הקנסות והעיקולים זה כלום ושום דבר עבור עסק קטן שמחזור העסקים שלו צנח לאפס. מוסדות המדינה חייבים להתאפס על עצמם כי הפעם המצב שונה מכל הבחינות.
יידרשו הרבה מאוד מיליארדים כדי לאפשר לבעלי העסקים להמשיך לשרוד. נכון שבעקבות תעלולי המהפכה המשפטית, ההיי-טק וההכנסות ממנו נפגעו וגם מצב הבורסה רחוק מלהיות מיטבי. גם נכון ששר האוצר ליברמן הותיר קופסת מזומנים מלאה וכעת שואלים איפה הכסף או ליתר דיוק מאיפה נביא את הכסף?
בתקציב 2023/24 שאושר במאי 2023 (כן לפני 5 חודשים בלבד), נקבעה העברת כספים קואליציוניים בהיקף 14 מיליארד שקל שמיועדים בעיקר למפלגות החרדיות. הכסף הועבר למוסדות לימוד ולישיבות שאין בהם שום תרומה לכלכלה. זה בדיוק הזמן לעצור את ההעברות האלה. ובמי הדבר תלוי? בנתניהו, שמנהל במקביל למלחמה בעזה את מבצע הישרדותו האישית.
אם הכסף לא יגיע מהקואליציה, סביר ששוב נראה קיצוצי תקציב רוחביים שיבואו על חשבון ההשקעות בתשתיות, חינוך ורווחה. לחלופין המיסים יעלו ושוב מי שיישאו בנטל הם כל אלה שגויסו בימים אלה למילואים.