וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פעם היה פה ירוק: מה יקרה לחקלאות בלי עובדים?

עודכן לאחרונה: 22.10.2023 / 10:40

העובדים הזרים בורחים והישראלים גויסו בצו 8 - משרד החקלאות מציע מענק של 2,000 שקל על כל עובד ישראלי חדש שייקלט

טרקטור. ShutterStock
היה פה ירוק פעם: האם עתיד החקלאות בסכנה מיידית בשל מחסור בעובדים?/ShutterStock

המחסור בעובדי החקלאות והפגיעה בענף זה מעלה חשש גדול כי בעתיד הקרוב נראה שיבושים באספקת המזון המקומי.

את מצבת העובדים בענף ייצור המזון הטרי מרכיב מיעוט של עובדים ישראלים מקומיים וכעת, בצל הטרור שפקד את אזור הדרום, הם נעדרים מהעבודה בשל גיוס למילואים או לחילופין בשל אבל או אובדן של רכוש או בני משפחה קרובים.

לצד המקומיים, רוב העובדים בענף החקלאות והמזון הטרי, שמסייעים בימי שגרה בפעולות זריעה, קטיף וטיפול מלא לאורך כל שרשרת האספקה, הם עובדים זרים (תאילנדים), ערבים ישראלים או פלשתינאים שאינם מתייצבים לעבודה אם בגלל חשש אישי מובן או בשל סגר שמוטל על הרשות הפלשתינאית.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הודיע על שורה של צעדים שנועדו לסייע לחקלאים בימים אלה - הראשון הוא הארכה אוטומטית של ויזות השהייה של עבדים תאילנדים ועובדים זרים ממקומות שונים לשנה שישית אוטומטית ואף בחינה לאישור השהייה גם בשנה השביעית.

המשרד פועל בשיתוף רשות האוכלוסין עם שגרירות תאילנד לבלימת עזיבת עובדים ועידוד הישארותם בישראל וכן, יוענקו תמריצים מיידיים בסך 2,000 שקלים לחודש עבור כל עובד זר שנשאר לעבוד במועצות העוטף.

יוענקו תמריצים בסך 2,000 שקלים עבור כל עובד ישראלי חדש שיבוא לעבוד בחקלאות (בכל מקום בארץ) ומענק לעובדים קיימים במועצות העוטף.

צעדים אלה מצטרפים לנוהל החירום שהופעל לפני כשבוע ובמסגרתו משרד החקלאות הודיע כי יממן עלויות לוגיסטיות עבור הסעות, לינה ומזון עבור מתנדבים שיגיעו לסייע לענף. במסגרת התמיכה, המשרד יממן את העלויות הלוגיסטיות הנלוות לעבודת המתנדבים: הסעות, מזון ולינה, וכן שכר ועלויות עבור רכז שימונה לטפל במעטפת הלוגיסטית.

בנוסף מקיים המשרד מגעים דיפלומטים עם מדינות נוספות לקליטת עובדי חקלאות באופן מיידי.

חקלאים מרססים שדה תותים בחומרי הדברה. ShutterStock
העובדים שמסייעים בזריעה, קטיף וטיפול לאורכה של שרשרת האספקה, לא מתייצבים לעבודה/ShutterStock

מיעוט ישראלי: 3 קהלים עיקריים עוסקים בענפי המזון הטרי

ענף החקלאות והמזון הטרי כולל משחטות, בתי מטבחיים, מחלבות, מטעים, לולים ומשקים רבים לתוצרת חקלאית מן האדמה.

3 קהלים של עובדים מסוגים שונים מרכיבים את מצבת העובדים בענף כאשר העובדים הישראלים מהווים המקומיים שעוסקים בעבודות אלו בישראל, מהווה מיעוט שבימים אלו גם אינו מתייצב לעבודה בשל המצב המתוח בדרום, או נכון יותר לקרוא לילד בשמו - בגלל המלחמה. גברים ישראלים בענף המזון הטרי גויסו בצו 8 שקרא להם הצטרף לכוחות צה"ל ולסייע בשעת חירום, חלקם ילחמו בחזית.

הישראלים האחרים שלא נקראו לצה"ל ובכל זאת נעדרים מהעבודה, נמנים בין נרצחים, חטופים או נעדרים, ואלו שממש "שיחק להם המזל", נותרו להתמודד עם אבל על קרובים או אובדן קשה בנפש או ברכוש - או גם וגם.

מעגל נוסף של עובדים בענף החקלאות כולל, עובדים זרים (הרבה מהם מתאילנד) וערבים ישראלים שחוששים באופן טבעי להגיע לעבודה בשטח פתוח בשל המתיחות הביטחונית באזורי העבודה.

מעגל אחרון של עובדים, אשר בימי שגרה עוסקים בעבודת הכפיים במשקים, במשחטות ובמפעלי המזון הטרי, הם עובדי הרשות הפלשתינאית, שכעת לא יכולים להגיע בשל סגר שהוטל על הרשות.

על פי משרד החקלאות, אף על אף שאין מחסורים בסחורות בשל הגברת קצב היבוא (עגבניות למשל), או פס ייצור תקין ומתפקד (ביצים למשל), המחסור בעובדים עשוי לפגוע בשרשרת האספקה ולעכב תהליכי אריזה, איסוף מהמרלו"גים ושינוע לנקודות השיווק והמכירה - במצב כמו זה, המשבר הבא יהיה מחסור במזון טרי לכלל התושבים בישראל.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
עגבניות. ShutterStock
מהיבוא לצלחת: שרשרת האספקה של מזון טרי מצויה על סף משבר בשל מחסור בעובדים/ShutterStock
טרקטור בשדה. ShutterStock
ייתכן מחסור בתוצרת מקומית טרייה בישראל: המלחמה הביאה למחסור בעובדים בענף המזון הטרי/ShutterStock

עגבניות או לא להיות

בנוסף למימון עלויות המתנדבים, נוהל החירום של משרד החקלאות יפעל לטובת הגברת יבוא של מזון טרי (דוגמת עגבניות) כדי לצמצם חוסרים בשוק, וכן יחלק מענקים למעסיקים מהענף עבור גיוס עובדים ישראלים לעבודה רציפה ומחייבת.

יוזמה נוספת שנועדה לספק מענה קבוע ובטוח בטווח הרחוק, היא הסבת שטחים חקלאיים וחוות זריעה לאזורים שאינם ממוקמים בקו האש, לשם כך, קורא משרד החקלאות להפעלה מחדש של מבנים חקלאיים ריקים לטובת שתילה של ירקות שתוכננו להישתל בשטחי העוטף, בדגש על עגבניות.

אזור עוטף עזה (אשכול, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון) מהווה את אסם הירקות של המדינה. על פי נתוני משרד החקלאות ומועצת הצמחים, באזור הדרום מגודלים כ-60,000 דונם תפוחי אדמה, כ-22,000 דונם של גזר בשטחים פתוחים, לצד כ- 16,000 דונם חממות עגבניות לסוגיהן (כ-70% מהיקף גידול העגבניות בישראל), כ-4,500 דונם בטטה, כ-2,500 דונם פלפלים, 2,500 דונם חצילים, 2,000 דונם כרוב, כ-1,000 דונם צמחי עלים במבנים ללא חרקים וכ-300 דונם מלפפונים לצד כ-2,500 דונם חממות של פרחים וצמחי בית.

השמשת מבנים חקלאיים שאינם בשימוש, באזורים מרוחקים מאזורי הלחימה, יאפשר להסיט את הגידולים הקריטיים למקום בטוח יותר וכך להשלים את כושר הייצור של חקלאי העוטף שנפגע במלחמה.

בשלב זה, ובהתאם להנחיות פיקוד העורף לא מתקיימת פעילות חקלאית בשטחי הגידול בטווח של 7-0 ק"מ מרצועת עזה ובאזורים נוספים באזור, ועל כן היבול לא נאסף ולא מתאפשרת זריעה. עיקר הקושי בגידול העגבניות, ש-70% משטחי הייצור שלהן בישראל ממוקמים בשטחי העוטף.

בתמורה להשמשת מבנים חקלאיים באזורים מרוחקים, תינתן לחקלאים תמיכה כספית לתיקון או שיפוץ המבנים.בהיקף שייקבע בהתאם למיפוי הצרכים באופן פרטני. המטרה היא לאפשר את שתילת הירקות כבר בתחילת חודש נובמבר לטובת רציפות אספקה של תוצרת חקלאית טרייה בייצור מקומי.

עגבניות. ShutterStock
מצמצמים חוסרים: נוהל חירום של משרד החקלאות להגברת יבוא של מזון טרי (דוגמת עגבניות)/ShutterStock

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully