מיליארדים זרמו לעזה כסיוע הומניטרי - כמה מהכסף שימש למימון טרור?

הודעת האו"ם על שילוש הסיוע ההומניטרי לעזה, מ-25 מיליון אירו ל-75 מיליון אירו (כ-78.8 מיליון דולר), לצד קריאת סוכנות הפליטים הפלשתינאים למימון של 104 מיליון דולר נוספים, העלתה שוב את סימן שאלה מעל ייעוד הכספים.

בהיעדרם של מקורות הכנסה עצמאיים, מתקיימת עזה בעיקר על תרומות. כמה? קשה לאמוד, אך ננסה בכל זאת:

על פי הרשות הפלשתינית, עזה והגדה המערבית מייצרות יחדיו גירעון שנתי העומד על כ-6.6 מיליארד דולר, ובשנת 2020, הוגדרו כ-53% מתושבי שתי הטריטוריות (עזה ויוהדה ושומרון) על ידי הרשות והאו"ם כמי שמצויים מתחת לקו העוני. מטבע הדברים המצב הזה הוא אבן שואבת לתרומות מכל העולם, חלקן גלויות, חלקן סמויות - ובכל מקרה, מעט מאוד מהן מפוקחות.

נתוני ארגון ה-OECD, לדוגמא, מראים כי סך התרומות שהועברו לעזה על ידי המדינות החברות בו (בכללן ישראל) עמד על כ-26.7 מיליארד דולר בעשור שבין 2011 ל-2021, כלומר, תרומה שנתית ממוצעת של כ-2.6 מיליארד דולר.

לכך יש להוסיף את כספי הקטארים, שעל פי הערכות תרמו עד כה לרצועה, באותן מזוודות כסף מפורסמות שנועדו לקנות שקט, בחסות ובאדיבות ממשלת ישראל, כ-1.3 מיליארד דולר מאז 2012 ועד עתה.

אל הסכום הזה יש להוסיף התחייבות להעברת כחצי מיליארד דולר מהמצרים, שלא ידוע מה עלה בגורלה, תרומות הנאספות על ידי אגונים כמו החמאס, הג'יהאד האסלמי ותומכיהם ברחבי העולם ומדינות נוספות כדוגמת איראן, שמצליחות להזרים אל עזה כספים שרובם מיועדים למימון טרור, תחת מסווה של עמותות וארגוני צדקה שונים, רובם פועלים ככאלה במדינות המערב ומגייסים כספים בגלוי, שרק על חלקם מצליחים לשים יד הגופים השונים העוסקים במניעת מימון לטרור.

אחד ממקורות המימון החשובים של רצועת עזה היא הרשות הפלשתינית, שעל פי פרסומיה מעבירה כ-1.7 מיליארד דולר בשנה לעזה, כתשלום משכורות לפעיליה ועובדי הרשות שעבודתם הופסקה מאז חמאס עלה לשלטון בעזה בינואר 2006. הרשות הפלשתינאית, יש לציין, היא הגוף שמקבל את רוב כספי התמיכה של האו"ם והמדינות התומכות.

מה נעשה בכל המיליארדים? כאן העלילה מתחילה להסתבך: האו"ם מדווח כי הכסף המועבר משמש לחינוך, בריאות, אספקת מזון ובסיס המחיה הנדרש לתושבי ברצועה, וכי נכון לשנת 2020 נעזרו בהם כ-73% מתושבי הרצועה, בעיקר בכסף ומזון.

פעילות האו"ם בעזה מתבצעת בעיקר באמצעות סוכנות אונר"א, שקמה מטעמו לטיפול בפלשתינאים בעזה ובגדה המערבית ומתוקצבת במיליארדי דולרים. השנה, לדוגמא, עומד תקציבה על כ-1.63 מיליארד דולר - הדומה לתקציבה בשנה שעברה, שעמד גם הוא על כ-1.6 מיליארד דולר.

אונר"א מדווחת כי היא משתמשת בכסף להפעלת רשת המונה כ-284 בתי ספר, המעסיקה כ-9 אלף אנשי צוות ומחנכת כ-294 אלף ילדים; 22 בתי חולים בעזה המעסיקים כ-1,000 אנשי צוות המטפלים בכ-3.3 מיליון חולים; ולסיוע בהצטיידות מזון וכסף.

ככל שסורקים את מקורות המימון הגלויים של עזה, ייעוד הכסף הוא נסתר. כשאונר"א למשל מממנת פרויקטים חינוכיים כמו גנים ובתי ספר בהם מלמדים ילדם עזתיים, בין היתר, גם חומרי הסתה אנטישמיים - האם היא מחזקת את החינוך או את הטרור?

הוא הדין לגבי האקדמיה: מה הטעם בטיפוח מהנדסים אם הידע שלהם אינו מנוצל לבניית בתים ומפעלים, אלא לכריית מנהרות טרור, הנדסת טילים ועוד.

כשילדו של פעיל טרור מוזן באחד ממרכזי הסיוע לפליטים, בעוד אביו עסוק בתכנון פלישה למטרות טבח - האם מצילים ילד מרעב או מספקים משאבים, בעקיפין, לתשתית רצחנית?

זאת ועוד, כאשר מתקבלת תרומה המופנית לכאורה למתן שירותי דת, אבל מתגלגלת למימון מערך שטיפת מוח למחבלים מתאבדים, האם אין כאן משום תמיכה בטרור?

כל זה הוא עוד לפני שהגענו לכספים שמופנים היישר לטרור: כמו "המטרו" המפורסם של עזה, מבוכי מנהרות תת קרקעיים, מחרטות לייצור טילים ובסיסי אימונים למרצחים.

עתה כבר ידוע שמי שביצעו את הפשעים נגד האנושות ביישובי הדרום התאמנו במשך תקופה של כמעט שנה, על מתקנים דמויי בסיסי צה"ל ועל מודלים של קיבוצים בגבול הרצועה (כל חייל ישראלי רשאי להיזכר באימונים בלשבי"ה המפורסמת של צה"ל, לא הרחק מרצועת עזה).

האם חלק מהכסף, שלא לומר רובו, לא הופנה לבניית המודלים, לתכנון הפשיטה (הלא אנושית, אך המוצלחת מבחינה צבאית), לשליחים שנעו בין טהרן ועזה, דרך מרכזים גדולים אחרים בשליטת איראן כמו ביירות, דמשק או אפילו בהשפעת איראן, כמו איסטנבול?

כמו שלמדנו מהפרשה של חיסול מחמוד אל מבחוח, בכיר בגדודי עז א-דין אל קסאם, שהיה בכיר במערך הברחת נשק איראני לרצועת עזה (נשק שחלקו נתפס לאחר השתלטות צה"ל על יישובי הדרום, עוד בטרם הספיקו להשתמש בו), שליחי הארגון, הדנים את עמם לחרפת רעב, אינם בוחלים במלונות יוקרה של 5 כוכבים במסעותיהם בחו"ל.

אפשר ואולי גם צריך לכעוס על האו"ם, האיחוד האירופי וגופים אחרים שמאפשרים גיוס כספים שהסתכמו למיליארדים רבים בתחומם - והעברתו למטרות לא מפוקחות בעזה, אבל בשעה שישראל עושה זאת, יש להבהיר שלא רק שהפעילות הזאת התבצעה תוך העלמת עין חלקית של ישראל, אלא לעתים אפילו בעידודה (שוב נזכיר את הדוגמא הבוטה ביותר, מזוודות הכסף מקטאר שהועברו בידיעה ופיקוח ממשלת ישראל ואפילו, מצמרר לחשוב על כך עתה, בסיוע אבטחה של חיילי צה"ל במעברים לרצועת עזה).

את הנעשה, אין להשיב: כספים שהיו אמורים להיות מופנים לרווחתם של תושבי עזה שימשו להכנות לרצח תושבי ישראל. לכן, הדבר היחיד שאפשר לתבוע עתה ממקבלי ההחלטות בישראל, כמו גם מארגונים בינלאומיים, הוא מחשבה על היום שאחרי, שכן לא משנה איך תסתיים המערכה, ברור כבר עתה שסכומים אדירים של כסף יוזרמו לרצועת עזה.

האם מישהו מבין המבטיחים לאזרחי ישראל היום את "מיטוט שלטון חמאס" יכול להבטיח להם גם שהמיליארדים שיושקעו, על פניהם, בשיקום התשתיות האזרחיות בעזה, לא יופנו שוב לפיתוח תשתיות טרור?

מאחר שיש מי שעוסקים כבר עתה בתכנון מנגנוני הסיום של הלחימה בעזה, מן הראוי שיפנו מבט גם לאפיק זה. הרי ללא מימון של מיליארדים, אין אפשרות לבצע מופעי טרור גדולים, כמו ירי טילים ומימון צבא של אלפי רוצחים. ישראל אומרת כבר עתה, בצדק, שאינה רוצה להיות אחראית עוד על המצב ההומינטרי בעזה, אך עם כל הכבוד לאמירה הזאת, צריך לחשוב כבר מעתה מי כן - ובעיקר, אין למנוע את המימון להקמת תשתית חדשה של טרור.