שער הדולר רושם הערב עלייה לשער של ארבעה שקלים, לראשונה מאז שנת 2015. היחלשותו של השקל מביאה לכך שהכסף שבידינו שווה פחות. איך זה יבוא לידי ביטוי?
ייקור היבוא והייצור - כל יבואן או יצרן אשר רוכשים מוצרים בדולר ישלמו עליהם יותר. ישראל היא אינה מעצמה של ייצור או משאבים, ומרבית הצריכה שלנו - מבגדים דרך מוצרי חשמל ועד דלק וכלי רכב, מיובאים מחו"ל ונרכשים במטבע זר.
גם מפעלים שמייצרים בארץ רוכשים חומרי גלם בחו"ל, וכל אלה יעלו יותר בשקלים. התוצאה תהיה כי יבואנים ויצרנים יגלגלו במרבית המקרים על הלקוח הסופי את העלות הנוספת, כלומר נצטרך לשלם יותר. זאת כאשר נקודת הפתיחה היא שיוקר המחיה בארץ כבר גבוה מאוד.
עליות מחירים - לצד עליות מחיר במוצרים המיובאים ואלה המתבססים על חומרי גלם מיובאים, יש הוצאות שהציבור משלם באופן ישיר בדולרים. ניתן למנות לדוגמה טיסות בחברות בינלאומיות, מלונות בחו"ל, הזמנות מאתרים בינלאומיים כגון אמזון, אשר דווקא סייעו למלחמה ביוקר המחיה - כל אלה יעלו יותר בתרגום לשקלים.
אפשרות לעלייה באינפלציה ובריבית - הריבית עומדת כיום על שיעור של 4.75%, והמדד שפורסם השבוע ירד ב-0.1%. יו"ר ועדת הכספים משה גפני קרא היום לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית ואמר: "כל העלאת הריבית היתה בגלל האינפלציה, היא עכשיו עומדת לרדת ואני פונה לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית".
ואולם הזינוק בשערי הדולר והיורו עלול לטרוף את הקלפים - מהצד האחד מדד נמוך יכול לאפשר הורדה של הריבית, ומאידך עליות מחירים בשל הפיחות בשקל עלולות להעלות את המדד ולמנוע ירידה בריבית, כלומר המשך ההכבדה על משקי הבית אשר יש להם משכנתאות והלוואות.