2023 מסתמנת כשנה מיוחדת במחזור העסקים העולמי. לאחר מגפה ומשבר עולמי, שפל בריביות עם צמיחה גלובלית מעל הפוטנציאל, הגיעו משבר אנרגטי ואינפלציה גלובלית, שלא נראתה מאז שנות השמונים. כתוצאה מכך קיבלנו קמפיין העלאות ריבית שהכניס אותנו ל-2023 עם האטה גלובלית ועלויות מימון גבוהות.
עבור השקל 2023 היא השנה המאתגרת ביותר מאז שנת 2002, הן בשל הסביבה הגלובלית והן בגלל זו המקומית.
בארבע השנים האחרונות זכה השקל לביקושים הולכים וגוברים והיה למטבע מהחזקים בעולם ובתקופות מסוימות אף לחזק ביותר. את הקורונה צלח עם קמפיין חיסונים מוצלח ואת משבר האנרגיה עבר בקלות בזכות העצמאות האנרגית, מה שהביא לאינפלציה יחסית חלשה ביחס למדינות מפותחות אחרות ותרם לשנות צמיחה שהפתיעו את התחזיות עם שוק תעסוקה הדוק.
ההייטק נהנה ממומנטום חיובי והפך לקטר צמיחה וכספים זרמו לישראל בקצבי שיא. חשיפות המט"ח של המוסדיים בישראל ירדו לרמות שפל ותנועות המטבע היו בקורלציה לשוקי המניות הגלובליים שהשפיעו על גודל תיק נכסי החו"ל שלהם.
ההתעניינות של גופי השקעות זרים גדלה ומעורבותם בשוק המק"מ, האג"ח והמניות גדלה. השקל היה כה חזק שבנק ישראל היה מעורב קבוע בשוק וב-2021 הכריז על תכנית רכישות של 30 מיליארד דולר בכדי למתן את התחזקות השקל.
כל זה התהפך ב-2023. בתחילת השנה עוד התחזק השקל והגיע ל-3.36. בפברואר הוכרזה הרפורמה המשפטית ומאותו מועד כללי המשחק השתנו והשקל הפך למטבע החלש ביותר מבין המטבעות המובילים, אחרי ארגנטינה טורקיה ורוסיה. הרפורמה הכניסה חשש לאמינות המוסדות במדינה, אי וודאות שלטונית ולזהות התרבותית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק.
אלו, יחד עם עלויות מימון גבוהות בלמו בצורה חדה השקעות ישירות ובעיקר להייטק; גופים זרים וספקולנטים ששקללו האטה גלובלית נרתעו וצמצמו חשיפה לישראל והגופים המוסדיים בארץ החלו להגדיל חשיפה למט"ח גם על רקע ירידות בשווקים והחשש להאטה. כל אלה יצרו כדור שלג וחשיפות המט"ח של הגופים המוסדיים כיום נמצאות ברמות השיא של הקורונה. להמחשה, השקל פוחת השנה ב-14.5% ל-4.02, לראשונה מאז 2015.
במקביל וביתר שאת בשלושה חודשים האחרונים הדולר בעולם התחזק על רקע עליית תשואות מפעילות כלכלית איתנה מהצפוי בארה"ב וביחס ליתר העולם ודחיה של מועד הורדת הריבית הראשונה בארה"ב. בנק ישראל לא פעם הזהיר מהשלכות הרפורמה כפי שנוהלה ודאג להעלות את הריבית מעבר למה שציפה בכדי להילחם בפיחות החד ובכך לצמצמם את ההשפעה האינפלציונית על המשק. במקביל חברות דירוג אשראי הורידו את תחזית הדירוג לשלילי ומאיימות בהורדת דירוג.
כיום מסתמן שסיכויי יישום הרפורמה המשפטית פחתו והסיכון הגיאופוליטי התממש. מרגע פתיחת המלחמה, השקל איבד 4.5% מול הדולר, כשברקע הנגיד מיהר להגן ויצא בתוכנית מכירת יתרות בהיקף 30 מיליארד דולר וההערכות הן שהוא פעיל.
חששות השוק מפני השלכות המלחמה התגברו ותוך שלושה ימים ציפיות השוק להקדמת מועד הורדת הריבית הראשונה מהרבעון השלישי 2024 להחלטה החודש, ולסך הכל הפחתה של 1.5% שנה קדימה. הערכה היא שהמלחמה תגבה מחיר כלכלי בדמות פגיעה בצריכה הפרטית ויצוא תיירות.
במידה והמלחמה תישאר בחזית הדרומית הפיחות של השקל צפוי להיות מוגבל, אך במידה וייפתחו חזיתות נוספות, יש חשש לפיחות חד נוסף. כעת יש קשת רחבה של הערכות מה בנק ישראל יעשה בהחלטה הקרובה: מהורדה של 0.75% ועד לאי שינוי. הורדה חדה תפתיע חלק מפעילי השוק ועשויה להביא לפיחות חד ותסכל את מאמצי בנק ישראל למגר אותו.
הנגיד אמר לפני מספר ימים שבטווח המיידי לא ברורה עוצמת השפעת המלחמה, אך בטווח הבינוני הגיוני לצפות להאטה באינפלציה והדגיש כי הסיכון הגדול ביותר עד כה, וכעת אף יותר, הוא הפיחות בשקל.