מנתוני חברת שבא, מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, ניכרת ירידה של 29% בהוצאות הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי על רקע מלחמת "חרבות ברזל", זאת בהשוואה להיקף ההוצאות בשבוע ממוצע מתחילת שנת 2023.
בין הימים ראשון עד שבת (ה-8 עד ה-14 באוקטובר 2023), היקף ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי הגיעו לסכום של למעלה מ-6.457 מיליארד שקלים, לעומת סכום של למעלה מ-9.096 מיליארד שקלים בהוצאות בכרטיסי אשראי שביצעו הישראלים בשבוע ממוצע מתחילת השנה.
נראה שבמצב חירום, הענפים שנפגעים בעיקר הם ההלבשה וההנעלה שמראים ירידה של 75% בהוצאות. סך ההוצאות עבור קטגוריות אלו שעמד בתקופה מקבילה על 421.594 מיליון שקל, צנח לסכום בגובה 103.837 מיליון שקל בשבוע הראשון של המלחמה.
אילו עוד ענפים נפגעו מהתפרצות המלחמה? מנתוני הבדיקה שערכה שבא התגלתה ירידה במכירות בהיקף דומה (69%) גם בענף הריהוט וכלי הבית, ירידה שבאה לידי ביטוי בהיקף מכירות של 43.715 מיליון שקל בלבד בשבוע שנבדק לעומת 138.917 מיליון שקל הוצאות בשבוע ממוצע שגרתי.
עוד ענפים שנפגעו באופן דרמטי מהתפרצות המלחמה הם: ענף חנויות הפרחים והמשתלות עם ירידה של 61% מסכום של 28.776 מיליון שקל לסכום של 11.141 מיליון שקל.
באילו ענפים עלו ההוצאות? רשתות המזון רשמו עלייה מכובדת של 45% בהוצאות הישראלים בשבוע הראשון למלחמה, ממכירות בהיקף 1.153 מיליארד שקל להיקף מכירות על סך 1.673 מיליארד שקל.
מעליות בהיקפי המכירות בשבוע הנ"ל, נהנו גם ענף המעדניות, הקצביות וחנויות הדגים עם עלייה של 3.5% מ-67.094 מיליון שקל ל-69.439 מיליון שקל.
אז איפה ההפתעה? תוצאות הבדיקה שערכה שבא, מראים כי הענף שרשם את העלייה הגבוהה ביותר בשבוע הראשון למלחמה הוא ענף התעופה שרשם זינוק של 90% בהוצאות הישראלים בהשוואה לשבוע ממוצע, ועמד על סכום של 96.327 מיליון לעומת סכום ממוצע נמוך בהרבה, שנעמד על 50.631 מיליון שקל בלבד. הסברה שלנו היא הביקושים הגבוהים לטיסות בקרב ישראלים השוהים בחו"ל שביקשו לחזור למשפחותיהם, כך גם מגויסי צו 8 שנקראו לעזרת צה"ל.
ומי שעוד משלם באמצעות צ'קים?
גם בדיקת ההוצאות באמצעות צ'קים מגלה ירידה דומה של 28% - לפי נתונים מהמחקר שביצעה לאחרונה חברת ERN, חברה לסליקת תשלומים מבית מנורה מבטחים, בשבוע זה נרשמה ירידה חדה של 28% בהיקף העסקאות שבוצעו באמצעות צ'קים, לעומת השבוע המקביל בחודש שקדם לו, ספטמבר 2023.
מתוך תוצאות המחקר, ניתן להסיק כי בעוד שבענף המזון נרשם זינוק של למעלה מ-40% בהיקף העסקות בשיקים, נתון הדומה להוצאות באותו ענף בכרטיסי אשראי, מגזר האופנה חווה קיפאון עם צניחה של 90% בהיקף הרכישות, וכך גם ענף התיירות.
בחלוקה לאזורים, בחזית הדרומית נרשמה, כמצופה, ירידה של כמחצית בהיקף העסקות בצ'קים, אלא שהמגמה השתקפה גם באזור המרכז, שם נרשמה ירידה של כמעט 40% במספר העסקות בצ'קים אך לעומת זאת, באזור הצפון נרשמה עליה של 13 אחוז בהיקף העסקאות שבוצעו בצ'קים.
בבחינת חלוקה לענפים, נרשמה קפיצה של 44% בהיקף העסקות בענף הסיטונאות והמזון, שחלק בלתי נפרד מכך מגיע מתרומות וסיוע לתושבי הדרום ולחיילי צה"ל, שהזניקו את היקף הרכישות. עוד ניתן לראות קריסה של 90% בכמות העסקאות בענף הביגוד. ההנחה שגם סגירת החנויות וגם מצב רוח הם אלו שדחפו לירידה זו. נתון נוסף משמעותי נעוץ בתחום התיירות, שמציג ירידה של 88% בהיקף העסקאות.
עד כמה השימוש בהמחאות משמעותי? לפי נתוני בנק ישראל, היקף השימוש בצ'קים ב-2022 עמד כ-816 מיליארד שקל המהווים כ-31% מסך שימושי אמצעי התשלום בארץ, לעומת היקף השימוש בכרטיס אשראי שעמד על כ-410 מיליארד שקל, שהם 17% מסך השימושים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-16% ממשקי הבית בישראל אין אפילו כרטיס אשראי אחד, ובמגזר הערבי ל-50% ממשקי הבית אין כרטיס אשראי כלל.