ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (שלישי) דיון בנושא היערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבו המלחמה, בהשתתפות שר הכלכלה ניר ברקת.
שר הכלכלה, ניר ברקת הציג תוכנית סיוע לעסקים שגיבש במשרדו, וכן את עיקרן: "מודל אחוד לכולם - דבר ראשון השוואת מחזורים: עסק עם ירידה גדולה, צריך עזרה גדולה. ברגע שאנשים ידעו את זה היום, יקל עליהם. דבר שני זה דחיית תשלומים שהעסקים צריכים לשלם לממשלה היום, זה נושא תזרימי, נושא ודאות לעסק שמאפשר לו לתכנן את צעדיו בתקופת המלחמה. דבר שלישי זה מקדמה, ברגע שידע העסק כמה אחוזים הוא מקבל מהמדינה מהירידה שלו, על בסיס הצהרה הוא יוכל לקבל מקדמה. על בסיס כל אלה, הם ישרדו את המשבר, הם ישרדו את המלחמה".
עוד הוסיף ברקת כי "ככל שהעסקים קטנים יותר, הם יקבלו יותר סיוע, כי ככל שהעסקים גדולים יותר, הם יודעים יותר להסתדר. גודל הסיוע צריך להיות דיפרנציאלי לגודל העסק וגודל הפגיעה בעסק. יבואו ויגידו באוצר שזה מספרים גדולים, נכון אבל אלה הצרכים, שיטת המחזורים שהונהגה בקורונה לא מספיקה".
השר ציין כי ישנו פער בין המוצע במשרד האוצר למתווה שהוא מציע: "משרד הכלכלה מקיים פגישות זום עם כל המגזר העסקי. האוצר צריך לשבת אתנו, לתכנן יחד, לוודא שהעסקים מסכימים למתווה ורק אז ללחוץ על הכפתור, לפני שמביאים לשאול את העסקים אם זה על דעת משרד הכלכלה והמגזר העסקי. יש פער בין מה שעסקים צריכים לבין מה שמתבשל במשרד האוצר. מאוד כעסתי על אגף תקציבים, בואו דברו אתנו, צריך להציג מתווה מרכזי שכולם מסכימים עליו. עד עכשיו השיח שלנו עם האוצר לא מספיק טוב".
ברקת סיכם כי "הלוחמים בחזית לא צריכים לחשוב על העורף, אנחנו צריכים לוודא שיש לאן לחזור והעסק מתפקד, והמדינה צריכה לשים את היד בכיס כדי שהמטרה תתממש. בשביל זה לא צריכה להיות מגבלת כסף".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר כי "יש ביקורת על משרדי האוצר והכלכלה, אתם צריכים להזדרז עם הביצוע. אני חותם על מה ששר הכלכלה מציע".
ירון רייכמן, התנועה הקיבוצית: "אנחנו מייצגים את הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, שורדי עוטף עזה. הרבה חברים שלי נהרגו והרבה בשבי. אין בחוק פתרון לסיטואציה בה רבים מהתושבים לא החליטו אם הם רוצים לחזור לישובים, רבים אומרים שלא יחזרו. המדינה צריכה לחשוב גם על איך היא נותנת מענה לאנשים שלא רוצים לחזור. היה להם חוזה עם המדינה והחוזה הופר".
יורם מועלמי, מפלגת העצמאים החדשים: "מבחינת 500 אלף העסקים הקטנים, העצמאים, כל מדינת ישראל נפגעה ללא יוצא מהכלל. המצב כרגע שהעסקים כולם מושבתים כמעט לגמרי. מהרגע להרגע זו הפסקה של תזרים מזומנים, הוא לא יכול לכלכל את המשפחה שלו, את המזון שלו. כל העסקים כרגע מושבתים, צפון דרום. מדובר בדמי קיום, אין מקום בכלל להתנות את המענקים באחוזי ירידה, אתם צריכים לשנות פאזה".
אבירם אלון, התאחדות בעלי האולמות: "ענף האירועים לא עובד מיום ראשון, זה ענף שמושתת על שמחות, בימים כאלה שקוברים ילדים אין שמחות. אנחנו מבינים שאי אפשר להוציא עובדים לחל"ת, ויש לנו בעיה עם העובדים. אנחנו מבקשים מודל של 'חל"ת גרמני', לקבל את הכסף ולשלם לעובד. הדבר השני הוא ארנונה, אנחנו מבינים שהמדינה לא יכולה לספק את הפיצויים מהר, לפחות אל תקחו מאיתנו תשלומים כאלה, אין לנו את היכולת, אין לנו הכנסות".
שי ברמן, איגוד המסעדות: "כרגע הענף ב-80 אחוז סגור ומסוגר, פתוחים קצת עסקי יום כבתי קפה, זה אומר עצירה מוחלטת של תזרים המזומנים, אין לנו איך לשלם. אין לנו יכולת לשלם את המשכורות של אוקטובר. האלטרנטיבה היחידה שלנו זה הוצאה של העובד לחל"ת. לא יכול להיות שמדברים על דחיית תשלומים וביטוח לאומי מבקש מאיתנו לשלם כסף, מאיפה נשלם? ומה על הארנונה?".
יוסי פתאל, מארגני התיירות הנכנסת: "אנחנו באפס הכנסות, כל התיירים עזבו, אנחנו מבקשים שהמדינה תסייע להחזיק את העובדים בהשתתפות שלנו בהוצאה. אם נפטר שוב אחרי הקורונה אף אחד לא ירצה לעבוד בענף הזה".
אורי חזון, סמנכ"ל ביטוח לאומי: "אנחנו רוצים לשלם תגמולי מילואים כל סוף חודש, לא בסוף המילואים, אנחנו נערכים לזה, זה כמובן מאות מיליוני שקלים, וגם לאפשר למעסיקים להגיש בכל חודש תביעות. בנינו את המתווה, אנחנו מחכים לאור ירוק סופי מבחינת האוצר".
"חל"ת זה פתרון גרוע, אנשים רוצים ודאות, לדעת שיש להם מקום עבודה שנשמר להם. צריך פיצוי למעסיקים שיכליל את כל הסיפור הזה יחד, שיוכלו לשלם את תשלומי הביטוח הלאומי, והתשלום יהיה פיצוי אחד. אבל חשוב שזה יהיה מהיר, כי בעלי העסקים בהיסטריה. הבטיחו לנו מחר. לעצמאים ולאלה שלא עובדים אנחנו מאפשרים לא לשלם, וניתן לו עד שבועיים אחרי תקופת החירום לשלם ללא קנסות והצמדה, למעסיקים כרגע זה רק למי שעד מרחק של 40 קילומטר. צריך שהתוכנית תכלול את כל הדברים האלה".