התקפת הטרור האכזרית על יישובי העוטף בדרום הצליחה לפגוע בתחושת הביטחון של תושבי ישראל, בהיקף חסר תקדים. שעות של טרור אכזרי הביא למעל 3,000 פצועים, לפחות 200 נרצחים, ולפחות 1,300 הרוגים, כאשר עוד כ-200 נעדרים ולא ברור מה גורלם ולאיזו מהקבוצות האלו הם יצטרפו.
לא די בכך שהופתענו מכניסה קרקעית של אלפי פעילי טרור מארגון החמאס, גם מספר חסר תקדים של טילים נורו לאזורי רבים בארץ מדרום ומצפון, ועדיין, 12 ימים לתוכה של מלחמה, ישראל מאוימת ומותקפת מכל עבר.
גורם ההפתעה שהשפיע על גודל האסון גרם לתגובות הגנה והתקפה מיידיות והוכרז רשמית על תחילתה של מלחמה בעזה - מלחמת "חרבות ברזל", שעל פי הערכות גורמים במערכת הביטחון הלאומית, ייתכן ותמשיך חודשים ואף שנים - מה שאומר שתקופה ארוכה בצל מתיחות ביטחונית עוד לפנינו וכדאי שניערך בהתאם.
בנוסף למספר הבלתי נתפס של הקורבנות שמנינו, במהלך אותו יום ארור, נפגעו אלפי ישראלים בגוף ובנפש. "בנוסף לפגיעה שניכרת באופן מיידי, רבים יסבלו מפגיעות מושהות שיפריעו לתפקוד התקין בכל מעגלי החיים ולכל אורכם ובמקרים מסוימים, ככל שחולף הזמן, ההפרעה מחמירה", מציינת עו"ד ענת (כהן) קאופמן, מומחית לנזקי גוף, נפש וטראומה.
"המצב הנוכחי, מעלה שאלות רבות בקרב אזרחים בכל הנוגע לזכויות העומדות לטובת נפגעי גוף ונפש וזאת להבדיל ממקרים של פגיעות ברכוש" היא מוסיפה.
אז לטובת הפונים הרבים ולאלו שיאלצו לפנות בהמשך, הכנו מדריך מלא לנפגעי גוף ונפש מהאוכלוסייה האזרחית בישראל. (להוציא חיילים לגביהם מתקיים חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 או חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950; ולהבדיל מפגיעות רכוש שמוגנים ע"י חוק ייעודי להם (חוק מס רכוש וקרן פיצויים).
עו"ד קאופמן עושה לנו סדר על פי מושגים והגדרות בתחום ההגנה על אזרחים נפגעי גוף ונפש:
זכויות היחיד (האזרח) עקב פגיעה בגוף - הפיצוי לו זכאי נפגע עקב פעולת מלחמה או טרור יכול להינתן בד"כ בשני מישורים: במישור הביטוחי הפרטי ובמישור פיצויים מהמדינה וזאת בהתאם לחוקים השונים שחוקקו לטובת עניין זה. החוק המרכזי שתומך בעניין זה הינו "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" אשר חוקק בשנת 1970 (להלן - "החוק"). ניתן לקבל על פי חוק זה פיצוי בגין מוות ונזקי גוף ובהם תגמולים, הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום מהמוסד לביטוח לאומי.
מהי פעולת איבה ומיהו הזכאי עפ"י החוק? פעולת איבה מוגדרת, בין היתר, כפעולה של כוחות צבאיים.
הזכאות מוקנית לאזרח, תושב ישראל או מי שנכנס אליה כחוק ונפגע בפעולת איבה בארץ. פעולת איבה יכולה להיות פגיעה מרקטה, פגיעה מירי מחבלים, ריצה בדרך לממ"ד, חדירת מחבלים ליישוב/למסיבה, וישנם עוד אינספור דוגמאות ומקרים. גם פגיעה כתוצאה מתקיפה על ידי אדם אחר אשר סבר כי הוא פוגע/יורה בטעות במחבל תוכר. חשוב לזכור כי יש מקרים מורכבים שכבר הוכרו בעבר וישנם מקרים שטרם הוכרו או נדחו בעבר, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.
לאור האירוע החריג במקרה זה של חדירת מחבלים וכיבוש ישובים שלמים, אנו סבורים שהגופים האמונים צריכים לשקול להרחיב את ההגדרות ו/או להרחיב את הפרשנות להגדרות על מנת שנפגעים רבים לא יוותרו ללא מענה. חשוב להבין שלא היה בעבר אירוע בסדר גודל כזה ועם מאפיינים כאלה, ולכן גם הרשויות יצטרכו להתמודד עם שאלות וסיטואציות שלא נדרשו להן בעבר.
כיצד ולאן אני מגיש תביעה כדי לקבל תגמול של נפגע איבה? - ההליך מורכב משני שלבים, השלב הראשון הוא שלב ההכרה, יש למלא טופס "הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה". לטופס זה יש להגיש מסמכים רפואיים וכל הוכחה אחרת על עצם קרות פעולת האיבה. בנוסף לצורך השלב השני יש להגיש טופס "בקשה לקביעת דרגת נכות ולתשלום נכות".
את הטפסים ניתן להוריד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או לקבל בסניפי המוסד. כאמור יש למלא את הטפסים, לצרף תיעוד שנדרש ולהגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו של הנפגע. עפ"י הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות שהועברו אליו מאת בתי החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות אלו יתקשה להוכיח את הפגיעה. לצערנו, רבים מנפגעי ההלם אינם מפונים לחדרי המיון ולכן חשוב לדעת שאין לדחות את הפנייה לטיפול רפואי במוסד רפואי.
אותם נפגעים שאינם נמצאים ברשימות הנ"ל יאלצו במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה עם הצהרה על עצם הפגיעה. הליך האישור ע"י המוסד לביטוח לאומי אורך מספר חודשים כאשר בכל התקופה, עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבל תשלום כלשהו. בנוסף, כדאי לצרף כל מסמך רלוונטי כגון אישור משטרה או צה"ל או פיקוד העורף, צילום מסך של אפליקציית צבע אדום המוכיחה את נפילת הטילים באיזור וכיו"ב.
שלב ההכרה הוא שלב חשוב, שכן אם ביטוח לאומי ידחה את התביעה ולא יכיר בנפגע כנפגע איבה, אזי יהיה צורך לנהל הליך משפטי ארוך ויקר בבית הדין. לכן רצוי להימנע מכך על ידי הגשת תביעה ממוסמכת, בצורה נכונה ועם מלוא הראיות התומכות בתביעה.
רק בשלב השני, לאחר ההכרה, יוזמן הנפגע לבדיקה בפני ועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותו, ועל בסיס הנכות יקבע גובה המענק ו/או הגמלה לה יהיה זכאי.
כיצד יש לפעול לקבלת תגמול עבור התקופה שבה הנפגע מצוי בטיפול רפואי ואינו עובד? - אדם אשר נפגע ונמצא בטיפול רפואי ואינו עובד עקב הפגיעה זכאי לתגמול מיוחד וזאת כל עוד לא נקבעה דרגת נכותו ובתנאי שאינו מקבל באותה תקופה שכר או פיצוי ממקור כלשהו וזאת לאחר שיוכר כנפגע פעולות איבה ע"י "הרשות המאשרת". יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה על גבי טופס "הודעה על פגיעה ותביעה לתגמול רפואי" ולצרף את כל המסמכים.
מה קורה לאחר תקופת ההחלמה הראשונה ? - מי שהוכר כנפגע פעולת איבה רשאי להיבדק ע"י וועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. במידה ונכותו הצמיתה של הנפגע תקבע בשיעור של עד 10%, לא יהא זכאי למענק או לתגמול חודשי. במידה ונכותו של הנפגע תקבע בשיעור של בין 10% ועד 19% הוא יהא זכאי למענק חד פעמי. במידה והנכות תעמוד על שיעור של למעלה מ-20% יהיה זכאי הנפגע לתגמולים חודשיים.
מה גובה התגמולים להם זכאים הנפגעים? - לגבי תגמול במהלך טיפול רפואי - בתקופה שבה אדם נמצא בטיפול רפואי, אינו עובד עפ"י הוראת הרופאים המעוגנת באישור מחלה אשר אושר ע"י רופא המוסד, זכאי יהיה לקבל תגמול חודשי בתקופת אי הכושר.
לגבי נפגע שאינו עובד (עקרת בית וכד') - נקבע בתקנות תגמול מינימום. לגבי נפגע אשר עבד לפני הפגיעה - ישולם תגמול בהתאם לשכר שדווח למוסד לביטוח לאומי במהלך שלושת החודשים שקדמו לפגיעה אך בכל מקרה לא יפחת מתגמול המינימום. יש לציין כי אף נערים בני 18-16 יהיו זכאים לגמלה בשיעור מחצית מהגמלה המינימלית.
לגבי התגמול העיקרי שמשולם לאחר שהנפגע נבדק ע"י ועדה רפואית ונקבעה נכותו - התגמול המשולם לנפגע איבה יהא שווה לתגמול המשולם לפי "חוק הנכים תגמולים" לאנשי הצבא וכוחות הביטחון ("נכה צה"ל") או לגבי הנספים לפי חוק מערכות החיילים שנספו במערכה.
התגמולים אינם מחושבים בהתאם לשכר העבודה של הנפגע, אלא סכום קבוע - העני העשיר משתווים.
אלו הטבות נוספות ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי? - אדם אשר "הרשות המאשרת" הכירה בו כנפגע פעולות איבה יהא זכאי להטבות נוספות. במקרים מיוחדים ניתן יהיה לקבל מענקים והלוואות דיור, סיוע ברכישת רכב ובהחזקה חודשית, שיקום מקצועי, סיוע בשירותים אישיים, ישנן גם הטבות מיוחדות למי שיעמוד בקריטריונים של "נכה נצרך" או "מחוסר פרנסה" וכן הטבות אצל גורמים שונים כמו אגרת טלוויזיה, ארנונה, לימודים גבוהים וכו'.
מה דינו של מי שנפגע עקב פעולת איבה או מלחמה, וזו ארעה במסגרת עבודתו ? - לא ניתן לקבל כפל קצבאות. על כן, על הנפגע לבחור את המסלול העדיף לו כנפגע איבה או כנפגע עבודה. השיקול יעשה בהתאם לסוג הפגיעה וחומרתה ונתוניו האישיים של הנפגע כמו גיל, שכר וכו', ובמקרה כזה כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין.
מה לגבי תאונת דרכים שנגרמה עקב פעולת איבה? - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מחריג מקרים של נזק גוף שנגרם מפגיעת איבה, ולכן הפיצוי יינתן מהמדינה במסלול של נפגע איבה.
מה לגבי מי שנפטר עקב פעולת איבה? - החוק מעניק תגמול חודשי לאלמנות ולהורים שכולים שהם שאיריו של אדם שנפטר עקב פעולת איבה.
מהו המועד להגשת התביעות ? - המועד להגשת תביעה לתגמולים לתלויים הינו עד 12 חודשים ממועד הפטירה. המועד להגשת תביעה לתגמול במהלך טיפול רפואי הינו עד 12 חודשים מתום קבלת תגמול טיפול רפואי.
האם אדם שנפגע בפעולת איבה יהיה זכאי לפיצוי מחברת ביטוח ? - מרבית פוליסות ביטוח אשר יש בהן כיסוי לביטוח חיים, מכסות גם מוות ממלחמה ומפעולות איבה.
ביחס לכיסויים אחרים, המצב שונה. רוב הפוליסות של אובדן כושר עבודה ונכות מתאונה, אינן כוללות סיכוני טרור ומלחמה. בחלק מהמקרים ניתן להוסיף סיכון מלחמה לביטוח תמורת תוספת תשלום. לגבי ביטוח בריאות וסיעוד - לרוב ביטוחים אלו ובהם ניתוחים, השתלות, אישפוזים ושאר ביטוחי בריאות, אינם חלים כאשר אדם נפגע מנזקי מלחמה כתוצאה ממלחמה או מפגיעה בפעולת איבה. בכל מקרה צריך לבחון את תנאי הפוליסה.
לשאלות ופניות לעו"ד קאופמן, ניתן להתקשר למספר הטלפון: 0522786302